קרוב ל-950 אלף בני 20 ומעלה בישראל נפגעו בשנה האחרונה מעבירות שונות - כך עולה מממצאים ראשוניים של סקר ביטחון אישי 2024 של הלמ"ס. הסקר מגלה כי 15% מהאוכלוסייה הבוגרת חוותה פגיעה כלשהי - מהטרדות מיניות ועד לעבירות מקוונות - כשבקרב האוכלוסייה היהודית ואחרים מדובר בנתון גבוה אף יותר: 17.3%.
פערים מגדריים מדאיגים
מהנתונים עולה כי הפערים המגדריים ניכרים: גברים נפגעים יותר מאלימות או איומים באלימות (4.8% לעומת 3.3% בקרב נשים), אך נשים חשופות יותר להטרדות מיניות - 4.2% מהן דיווחו על פגיעה מהסוג הזה. מדאיג לא פחות הוא שיעור הדיווח הנמוך: 96.5% מהנפגעות מהטרדה מינית לא פנו למשטרה. גם בעבירות מקוונות, כ-93.3% לא דיווחו.
הפגיעה הנפשית - מרכזית ומשמעותית מבין נפגעי עבירות אלימות
כ-80% דיווחו שנגרם להם נזק, ו-74.5% מהם ציינו שנפגעו נפשית. בקרב נפגעי הטרדה מינית, 56.3% חוו נזק כלשהו - כש-91.3% מהם ציינו שנפגעו בלימודים, ו-16.2% דיווחו על נזק נפשי.
המרחב המקוון - לא פחות מסוכן; המשפחה גם בסיכון
8.6% מהאוכלוסייה חוו פגיעה מעבירה מקוונת. העבירות הנפוצות: גינבה או הפצת מידע (52.4%) והתחזות או גניבת זהות (30.8%). מגמה זו מציבה את המרחב הדיגיטלי כאחד הזירות המרכזיות להיפגעות.
243 אלף משקי בית נפגעו מעבירות רכוש - בין אם פריצה לבית או לרכב. 6.8% ממשקי הבית שבהם יש ילדים דיווחו על פגיעות בילדים - כולל בריונות רשת, הטרדה מינית או אלימות. בקרב האוכלוסייה היהודית שיעור זה גבוה עוד יותר - 8.2%.
תחושת הביטחון בירידה - במיוחד בקרב נשים
רק 72.7% מהנשאלים מרגישים בטוחים ללכת לבד באזור מגוריהם בשעות החשכה - אך הפער בין גברים לנשים בולט: 80.8% מהגברים לעומת 64.7% מהנשים. כמו-כן, נשים חוששות יותר מגברים להיפגע מאירועי פשיעה או טרור. 40.4% מהנשים הביעו חשש גבוה מפיגועים, לעומת 26.4% מהגברים.
השפעת המצב הביטחוני - יהודה ושומרון במוקד ; איומים חדשים, תחושות ישנות לצד האיומים הפיזיים
54.5% מתושבי יהודה ושומרון דיווחו על שינוי בתחושת הביטחון - רובם לרעה (43.3%). שיעורי שינוי לרעה גבוהים נרשמו גם בתל אביב (43.7%). לעומת זאת, רק 5.9% מכלל הנשאלים חוו שינוי לטובה.
הציבור הישראלי מביע חשש גם מפגיעות דיגיטליות: 27.5% מהאוכלוסייה היהודית חוששים להיפגע מעבירה מקוונת - פי 1.5 מהאוכלוסייה הערבית.
המסקנה: ביטחון אישי - לא מובן מאליו למרות שרוב הציבור עדיין מרגיש בטוח בביתו ובשכונתו
נתוני הסקר מצביעים על מגמות מטרידות: רמות חשש גבוהות, פערים מגדריים, חוסר אמון במערכת האכיפה, והתרחבות זירת הפשיעה למרחב הדיגיטלי. נדרשת פעולה משולבת של גורמי ביטחון, חינוך ורווחה כדי להבטיח שחוויית הביטחון בישראל תהיה נחלת הכלל - ולא פריווילגיה של מיעוט.
