הדיון בבג"ץ הבוקר (שלישי) על פיטורי רונן בר אמנם נפתח בכאוס מביש ובמהומה שהובילה לעצירתו ולפיזור הקהל, אולם אחרי דקות ארוכות של הפוגה הוא התחדש - והציבור הישראלי נחשף בשידור ישיר לטענות של הממשלה, המדינה (היועמ"שית) והעותרים הרבים נגד הפיטורים. נזכיר - עד הדיון יש צו של בג"ץ שמקפיא את הפיטורים למרות שהוא מאפשר לנתניהו לראיין מועמדים אחרים, והפיטורים עצמם אמורים להיכנס לתוקף ב-10 באפריל לפי החלטת הממשלה. וואלה עושה סדר - מה טען כל צד בדיון היום
לפי הממשלה ובא כוחה, עו"ד ציון אמיר, לממשלה יש סמכות לפטר את ראש השב"כ רונן בר. היא שואבת את הסמכות הזאת מהחוק שאפשר זאת, אולם השופטים לא ערערו את על הסכמות, אלא תהו על האופן שבו זה מתבצע.
לטענת הממשלה, האמון בבר אבד בעקבות טבח 7 באוקטובר, וחוסר האמון החמיר עם הזמן. לדברי עו"ד אמיר - החלטה שתשאיר את בר בתפקידו היא סכנה לדמוקרטיה. כאן עולה החשש שגם אם בג"ץ יחליט שלא ניתן לפטר את בר כעת, נתניהו יתייחס לבר כאל מי שבפועל לא עומד בראש השירות, דבר שעלול להוות סכנה ביטחונית. גורמים במערכת הפוליטית גם קראו לא לציית לפסיקת בג"ץ, מה שעלול להוביל לעימות חזיתי ול"סכנה לדמוקרטיה".
בין היתר פירט עו"ד אמיר על מקרים שבהם לתפיסת הממשלה היה על ראש השב"כ להתערב, כגון "הסרבנות" בימי המהפכה המשפטית, דבר שהותיר את השופטים "בהלם", כפי שהתבטא נשיא העליון וראש ההרכב יצחק עמית.
לפי היועמ"שית, ומי שטען בשמה - עו"ד ענר הלמן, הטיעון העיקרי שבשמו אסור לאשר את פיטורי ראש השב"כ הוא שיקולים זרים - עילה שבגינה בית המשפט יכול להתערב בהחלטות ממשלתיות. לטענתו, החקירות ובהן פרשת קטארגייט הן מחויבות המציאות, שכן אם מגיע חשד לפלילים נפתחת בדיקה, ואם הבדיקה מעלה חשדות - הרי שהיא הופכת לחקירה.
כמו כן טען הלמן שההליך עצמו פגום, ויש בו כדי פגיעה בשומרי הסף שהם חיוניים בדמוקרטיה מתפקדת.
העותרים, בהם עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, הבהירו שלא ייתכן שנחקר יפטר את החוקר שלו.