בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום את דינו של אמיר אלקרינאוי, שהורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשה טרור, חבלה בכוונה מחמירה והסתייעות ברכב לביצוע פשע - לאחר שדרס בכוונה תלמיד בית-ספר הטכני של חיל האוויר בבאר-שבע וגרם לו לחבלות. בגין עבירות אלו נגזרו עליו 12 שנות מאסר בפועל, וענישה נלווית.
בבוקר 24.11.2022 יצא הנאשם מביתו כאשר הוא נוהג ברכבו הפרטי, במטרה להוציא אל הפועל פיגוע דריסה ולגרום לאזרח יהודי לחבלה בכוונה מחמירה. בהגיעו לבאר-שבע הוא הבחין בנפגע, תלמיד בית הספר הטכני, כשהוא לבוש במדי חיל האוויר של צה"ל, כשהוא חוצה כביש במעבר חצייה. אז החליט הנאשם לדרוס את הנפגע ולגרום לו חבלה. הוא הסיט את רכבו בחדות ימינה, האיץ את מהירות נסיעתו, עלה עם רכבו על המדרכה לעבר הנפגע והאיץ פעם נוספת עד שפגע בעוצמה רבה בקורבן עם חלקו הקדמי של הרכב. כתוצאה ממעשים אלה נגרמו לנפגע פציעות ושברים בגופו והוא נזקק לטיפול רפואי ושיקומי משמעותי.
"לא להמתין למשטרה שתומכת באזרחים היהודים"
את ההחלטה לבצע מעשה טרור קיבל אלקרינאוי על רקע אירוע שהתרחש יומיים קודם לכן, אז הגיע במסגרת עבודתו כנהג משאית לבאר-שבע. לאחר שהעמיד את המשאית ברחוב באופן שהפריע לתנועה, אזרח שהגיע למקום התעמת עמו, קילל אותו ואמר לו: "ערבי זבל, מגיע לך כדור בראש". העימות הוביל את השניים לתחנת המשטרה.
הנאשם, שכעס על אופן הטיפול של המשטרה באירוע, העלה מספר סרטונים לחשבון הטיקטוק שלו בפנייה לאזרחי המדינה הבדואים, הלין כלפי אופן הטיפול של המשטרה ששחררה את מי שאיים עליו, וכתב: "כל בדואי שיהיה זהיר, ולא להמתין למשטרה שתומכת באזרחים היהודים. קח את מה שמגיע לך, כשאין כבוד החיים זולים". הנאשם המשיך והעלה סרטונים דומים גם למחרת.
כך, בעקבות האירוע המקדים, התקבלה ההחלטה לבצע מעשה טרור, וזאת מתוך מניע לאומני. הנאשם הועמד לדין תחילה בעבירה של מעשה טרור ושל ניסיון לרצח, אולם במסגרת הליך גישור בפני נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, תוקן כתב האישום והוא הודה והורשע בעבירה של מעשה טרור לחבלה בכוונה מחמירה.
בית המשפט: "המפגע גורם לשסע ולפגיעה באמון ההדדי וברקמה העדינה המחברת בין האוכלוסיות השונות"
הצדדים הסכימו שההגנה תצהיר והתביעה לא תביא ראיות סותרות לכך שלפי הראיות בתיק זה הנאשם אינו חבר בארגון טרור ולא היה מעורב בפעילות טרור כלשהי במהלך השנים, וכך גם משפחתו.
בית המשפט ציין בגזר דינו כי "האירוע שלפנינו הוא אירוע אכזרי, המבטא את כוונתו ובחירתו של הנאשם לבצע פיגוע דריסה נגד אזרח יהודי אך משום היותו יהודי, ועל לא עוול בכפו, מתוך מניע לאומני ובמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור, וכתוצאה מכך גם מערער את תחושת הביטחון של הציבור, ומעורר את חששה של האוכלוסייה במדינתנו מפני פיגוע לא צפוי שיכול להתרחש בכל מקום, בכל עת וכלפי כל אחד".
בית המשפט ציין עוד כי "קביעת מתחם העונש ההולם, ולאחר מכן הענישה בתוכו, צריכות לבטא תפיסה ערכית של שאט הנפש ממעשה זה, והדברים נכונים גם, ואולי בעיקר, כאשר המפגע גורם לשסע ולפגיעה באמון ההדדי וברקמה העדינה המחברת בין האוכלוסיות השונות".
בית המשפט הדגיש כי הנאשם תכנן את הפיגוע על רקע העימות עם האזרח יומיים קודם ובהמשך לכעסו על אופן הטיפול של המשטרה בתקרית, וכי זו הייתה הסיבה למעשיו. בית המשפט נתן דעתו לכך שהתכנון והביצוע היו של הנאשם לבדו, וכי אמנם מדובר במעשה טרור של יחיד, ונתן דעתו גם לראיות בדבר מצבו הנפשי בעקבות האירוע המקדים ולפני האירוע, ולהצהרת הצדדים במסגרת הליך הגישור. אם זאת, ציין השופט כי מדובר בעבירת טרור חמורה לפי חוק המאבק בטרור וכי המניע להחלטתו של הנאשם לבצע מעשה טרור ולהוציא אל הפועל את פיגוע הדריסה, היה לאומני.
בית המשפט קבע כי הנזק הוא קודם לכל לנפגע העבירה, אך גם לתחושת בטחונו של הציבור; וציין את תושייתו ואומץ ליבו של נפגע העבירה, שמנעו תוצאה קטלנית. המאשימה עתרה לגזור על הנאשם 18 שנות מאסר בפועל, אולם הפנתה לפסיקה שכללה ענישה נמוכה משמעותית גם במקרים חמורים יותר. ההגנה ביקשה לגזור עונש של 3.5 שנות מאסר בפועל, תוך הפנייה לפסיקה מטעמה.
בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם, סקר בית המשפט את מדיניות הענישה הנוהגת במקרים שבהם הורשעו נאשמים בעבירות דומות, ועל סמך מכלול הנתונים שהונחו בפניו קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 11 ל-14 שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית הכוללת פיצוי לנפגע העבירה, פסילת רישיון נהיגה וחילוט הרכב.
לבסוף, לאור כל הנסיבות והמידע שהובא בחשבון במסגרת שיקולי הפסיקה, ולאור הצורך בהרתעת היחיד והרבים מחד, הודאתו של הנאשם, היעדר עבר פלילי ונסיבותיו האישיות, לרבות תמיכת משפחתו הנורמטיבית מנגד - גזר בית המשפט על הנאשם עונש מאסר בפועל של 12 שנים, מאסר על תנאי, ופיצוי של 80 אלף שקלים לנפגע העבירה.