על רקע הדיווחים על מועמדותו של מפקד פיקוד הדרום לשעבר, סמי תורג'מן, לראשות שב"כ - שאותם הספיקו בינתיים להכחיש בלשכת ראש הממשלה - התבטאות שהשמיע פחות משנה לאחר מבצע צוק איתן מעלה שאלות לגבי תפיסותיו בנוגע לחמאס ולשאלת היום שאחרי בעזה.
אתמול חשף הכתב הצבאי של וואלה אמיר בוחבוט כי שמו של תורג'מן הועלה כאחד המועמדים לתפקיד ראש השב"כ - אך סירב. עם זאת, שיחה שקיים עם ראשי מועצות בעוטף עזה, פחות משנה לאחר סיום מבצע צוק איתן, שופכת אור על ראיית את ארגון הטרור השולט ברצועה, ואת חשיבות שילובו במנגנוני השלטון בה. "לחמאס אין תחליף כריבון ברצועה", אמר תורג'מן לראשי המועצות בעוטף במאי 2015.
במהלך השיחה השמיע תורג'מן הערכה, שבדיעבד התבררה כמדויקת, והתריע כי במערכה הבאה מול חמאס "יידרש פינוי של אוכלוסייה". "אבל צריכה להיות תכנית סדורה", הוסיף, "כי פינוי גרוע יביא ליותר נזק מתועלת. על זה אנו עובדים עם משרד הביטחון. אני נכנסתי ל'צוק איתן' עם הקונספציה שפינוי אוכלוסייה הוא ניצחון לחמאס, לכן לא מיהרנו להגיע לזה".
תורג'מן התייחס בעקיפין לקריאות להשמיד את חמאס במהלך "צוק איתן" ואחריו, ואמר כי לישראל יש אינטרס בהישארותו בשלטון. "בתוך עזה יש ריבון שהוא חמאס, שיודע לממש את הריבונות באופן גבוה. לחמאס, נכון לעכשיו, אין תחליף כריבון בתוך הרצועה. התחליף הוא צה"ל וכאוס שלטוני. הרשות לא יכולה לשלוט שם. מרבית התושבים ברצועה רואים בחמאס ככתובת היחידה לבעיות שלהם. גם הסיכוי של התקוממות עממית שתקרה לפני ואחרי 'צוק איתן' לא גבוה.
"אנו מעוניינים בכתובת כי בלעדיה יש כאוס. בסוריה יש כתובות חלשות לכן צומחים שם עשבים שוטים מסוכנים, וכך גם בעיראק ובסיני. אם לא תהיה כתובת המציאות הביטחונית תהיה הרבה יותר בעייתית. לכן לנו יש אינטרס שתהיה כתובת ברצועה".