בתו של החטוף החלל מני גודארד חשפה מבצע כושל להחזרתו: "הקצין אמר שהוא מצטער"

הפגנות המונים ועצרות למען שחרור החטופים ונגד הממשלה התקיימו הערב (שבת) בכל רחבי הארץ. העצרת המרכזית מתקיימת כבכל החודשים האחרונים ב'כיכר החטופים' בתל-אביב, שם נושאים דברים משפחות החטופים ובראשם עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן.

בהצהרת משפחות החטופים בתל-אביב מוקדם יותר אמרה צנגאוקר כי השר לעניינים אסטרטגיים וראש צוות המשא ומתן לעסקת החטופים, רון דרמר, "הצליח לסכל את ההסכם ולגרום לטראמפ לאבד עניין. את התוצאה כולם רואים: נתניהו פוצץ את ההסכם, ואת החטופים שנותרו מאחור". היא הוסיפה: "ברגעים אלה ממש, מתן שלי ו־58 היקרים והיקרות שלנו מופצצים, בהוראת נתניהו. המלחמה לא רק שלא תחזיר את החטופים, היא תהרוג אותם ותעלים את גופות החללים. נתניהו במודע הופך חטופים לרון ארדים".

במהלך הערב מתקיימת עצרת משפחות גם בכיכר הבימה, אליה קוראות משפחות החטופים "לכל עם ישראל על כל גווניו" להגיע "ולהצביע ברגליים: קודם כל החטופים! הזמן לפעול הוא עכשיו". "עמדו לצידנו בקריאה לראש צוות המשא ומתן להגיע להסכם לשחרור כל 59 החטופים בפעימה אחת ומיידית עוד החודש - או לפנות את מקומו", הכריזו המארגנים.

מלבד צנגאוקר במהלך הערב עלו ונשאו דברים בעצרת בכיכר החטופים בר גודארד - בתו של מני גודארד, אלוף (במיל') יום-טוב סמיה - אלוף פיקוד דרום לשעבר, מייקל רפפורט - שחקן אמריקאי, אלי שתיוי - אביו של עידן שתיוי, שורד השבי יאיר הורן - אחיו של איתן הורן. רון חולדאי, ראש עיריית ת"א-יפו, ח"כ רם בן-ברק, לשעבר סגן ראש המוסד, ואיילת השחר סיידף - נשאו דברים בעצרת שהתקיימה בכיכר הבימה.

"ברגעים אלה, בעודי עומדת כאן ומדברת אליכם, מתן שלי עובר סיכול ממוקד בידי ממשלת ישראל", קראה עינב צנגאוקר, "ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להפציץ את מתן בעזה, במקום להצילו ולהשיבו הביתה. מתן שלי חי! נתניהו יודע זאת, נתניהו יודע עם מי מהחטופים מתן מוחזק במעמקי מנהרות חמאס, נתניהו יודע שמתן כבול בשרשראות ברזל, מורעב, מוכה, ללא אוויר, אור ותקווה.

בכל יום, כבר 540 ימים, אני מתעוררת לסיוט יותר גרוע מקודמו. "אמא, אנחנו מתים אלף פעם ביום", אמר מתן. ומתן שלי צודק!! החטופים מוחזקים בשבי חמאס, ואנחנו המשפחות מוחזקות בשבי נתניהו. בשואה שעברו היהודים, קעקעו אותם במספרים, לקחו להם את שמם, זהותם ותקוותם. נתניהו מקעקע במספרים את נשמות האהובים שלנו. באיזה מספר קעקעת את נשמתו של מתן, הא, נתניהו? 3,15,21 - איזה מספר נתת לו?

פתחת את שערי הגיהנום על החטופים, החלטת להקריב אותם כדי שתוכל להישאר בשלטון. אתה יודע היטב, ברגע שכולם יושבו אלינו ותסתיים המלחמה - כבר לא תוכל להיות ראש ממשלה. אתה מנסה לקבוע לנו סדרי עדיפויות במדינה - החזרת את בן-גביר לממשלה, אתה רוצה לפטר את ראש שב"כ, את היועמ"שית, תקציב, חוק הגיוס - ורק החטופים בתחתית הרשימה.

אז אני אומרת לך היום: קודם כל החטופים! במקום שתיישם את ההסכם שחתמת עליו במלואו, בחרת לפוצץ את המו"מ וחזרת ללחימה. החלטת להציל את עצמך ולנהל מלחמה נגד עם שלם. אנחנו לא נלך כצאן לטבח. לא ניתן לך להרוס ולחרב את המדינה שלנו! בשואה יהודים עברו סלקציה בידי הנאצים, מי לחיים ומי למוות. אתה, ראש ממשלת היהודים, מבצע סלקציה בין החטופים. כל החטופים מוחזקים בתת-תנאים, כל החטופים הומניטריים, כל החטופים עוברים הרעבה, כל החטופים עוברים התעללות פיזית ונפשית, כל החטופים פצועים בגוף ובנפש - מי אתה שתחליט אם מתן ועוד 58 חטופים יירקבו או יינצלו? מי אתה שתבצע סלקציה לפי האינטרסים האישיים שלך!

כמו שאמרתי לך בפגישה האחרונה שלנו: אני נתתי לך מנדט - ואני גם אקח ממך אותו. בשואה קמו גיבורים בשארית כוחותיהם למען הצלת אחיהם ואחיותיהם. היום אנחנו קמים נגד גזר-דין מוות שאתה מבקש לגזור על החטופים. אנחנו קמים ומתנגדים נגד רצונך לקבור אותם ואותנו תחת ההריסות והחורבות שלך. אנחנו נלחמים על החיים, נלחמים למען החללים - ואנחנו ננצח! עם שלם מתעורר, כמו עוף החול, מנער מכנפיו את הפילוג והשיסוע שכפית עלינו. נשיב את החללים לקבורה, נשיב את החיים לשיקום כי מגיע להם! אתה לא עושה לנו טובה, זו חובתך! לא תוכל לחמוק מהאשמה שלך על טבח השבעה באוקטובר, לא אתה ולא כל יתר האשמים. הדרך היחידה להקלה בעונשך, היא להביא עכשיו הסכם כולל לכל 59 החטופים ולסיום המלחמה. הבחירה בידיך: שיקום והצלה - או מלחמה!".

ראש העיר ת"א-יפו, רון חולדאי, נאם בעצרת בכיכר הבימה, תוך כדי שנשמעות צעקות "שביתה עכשיו!" מהקהל: "אנחנו ננצח. אנחנו במאבק ובמלחמה. ואני לא מדבר על הכניסה המחודשת והמיותרת, המסכנת חיי אדם, ומפקירת חיי חטופים, לעזה. אנחנו במלחמה כי הממשלה מנסה להחריב את היסודות שעליהם עומדות הרגליים שלנו 80 שנה, יסודות של מדינה יהודית ודמוקרטית. של חירות ושל שוויון. של צדק ושל קדושת חיי אדם", אמר, והוסיף: "אם תעלה הממשלה בדעתה להפר את פסיקת בג"ץ - גם אנחנו ברשויות המקומיות נדע להפר ולקטוע את חיי השגרה שהממשלה מדמיינת שימשיכו.

אנחנו במלחמה כי הממשלה שלנו החליטה לבזוז את הכסף שלנו, של הציבור העובד והמשרת, ולהשתמש בו כדי לחשק את ברית המיעוטים שמבטיחה את שלטונה. כלי הנשק שלנו במלחמה הזו הם הרגליים שלנו, השלטים שלנו, הידיים שלנו, הקול שלנו והלבבות השבורים שלנו. וכל מי שנשבר לו פעם הלב יודע שלב שבור יכול להיות המנוע החזק בעולם.
ואל תטעו ואל תתייאשו. אלה בדיוק הדברים שאיתם מנצחים מלחמות על דמותן של מדינות, על נפשן של אומות: בעמידה. בהליכה. בדיבור. בצעקה. בהמוני אנשים נחושים מאין כמותם. ב-ה-ת-מ-ד-ה. אם צריך שנמלא את הרחובות כדי להזכיר שאנחנו הרוב - נעשה את זה.

חברים וחברות, לא סתם נאספים כאן, בתל אביב-יפו, המוני אדם שוב ושוב, כי תל אביב-יפו היא בירת החופש והתקווה של מדינת ישראל. היא לב התרבות הפועם שלה, מחוז השגשוג, מעוז הסובלנות ומבצר כבוד האדם באשר הוא או היא אדם. וזה לא עניין תל אביבי. זה עניין לישראל כולה. לא נשתוק, כי ארצנו שינתה את פניה. לא נירתע ולא ניסוג - עד שנוודא שהבית שלנו בטוח. עד שנחזיר את כל החטופים הביתה. עד שנדע שאנחנו מבטיחים את עתיד ילדינו ונכדינו במדינה חופשית, יהודית ודמוקרטית.
אנחנו כאן".

סגן ראש המוסד ויו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר, ח"כ רם בן ברק ('יש עתיד') אמר בעצרת בכיכר הבימה: "את הלקח שלנו למדנו בגדול - בבחירות שבוא יבואו כולנו נתגייס למטרה. לא נשאיר אף אחד בבית ולא נשאיר קלפי אחת בלי שאנחנו בודקים שהבחירות התקיימו בה כראוי. מייד אחרי שניבחר נחוקק את חוק יסוד החקיקה, אנחנו נחוקק חוק הגבלה לשתי קדנציות לכל נושא משרה ובמיוחד ראש הממשלה, אנחנו לא נאפשר לאנשים עם כתב אישום לכהן בשום תפקיד ציבורי ובוודאי לא להיבחר לראשות ממשלה".

ועוד הוסיף: "לפני הכל והחשוב ביותר - ברגעים אלה ישנם עדיין חמישים ותשעה (59) חטופות וחטופים בעזה, וחייבים להחזיר אותם הביתה. עכשיו! כל מי ששב עד כה מהתופת במנהרות חמאס, זה היה בזכותכם - בזכות המחאה! המחאה היא שתחזיר גם את השאר! המחיר ידוע - תעצרו את המלחמה ותחזירו את החטופים. עכשיו! להילחם בחמאס יהיה עוד זמן - לחטופים אין זמן. אין להם עוד דקה.
בכנסת יושבים 68 רשעים, חלקם עבריינים וכל השאר מושחתים. יש להם רוב מוצק בכנסת והם מיעוט בעם. הם נאחזים בכיסאות ומפחדים מבחירות כי הם יודעים שזאת תהיה מערכת הבחירות שתשלח אותם לאופוזיציה להרבה שנים.

המלחמה להחזיר את ישראל לשפיות היא ארוכה וקשה, אבל היא תצליח. היא תצליח בזכות האנשים שנמצאים פה בהבימה, בזכות האנשים שנמצאים ברחוב עזה, היא תצליח בזכות האנשים שנמצאים בצמתים ובגשרים והאנשים שנמצאים סביב הכנסת - והיא תצליח כי העם הזה לא מוכן שייקחו לו את המדינה! לא מוכן להיות שום דבר אחר חוץ מאזרחים שחיים במדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית שנותנת מקום לכל אחד לא משנה מה צבע עורו ומה אמונתו. הדבר היחידי שמשנה זה שהוא אזרח ישראלי.

אנחנו חברי הכנסת ואתם אנשי המחאה הנחושים ביחד נחליף את הממשלה הרעה הזאת, ביחד נשקם את הארץ האהובה שלנו. אנחנו נבטל את כל חוקי הדיקטטורה ונעביר חוקים שיחזקו את הדמוקרטיה ויגנו עלינו כאזרחים, נעביר תקציב אחראי שישקם את הכלכלה ויביא לצמיחה, מדע ופיתוח, נשפר את החינוך הממלכתי וניתן לכל אדם לחיות על פי אמונתו ועל פי רצונו מבלי לנסות לכפות את זה על האחר.
אנחנו אלה הנושאים בנטל, אנחנו אלה שנלחמים על הדמוקרטיה שלנו ואותנו לא ישברו, גם אם הדרך תהיה קשה וארוכה. כל הכבוד לכם!

אנחנו לא נאפשר לאנשים עם כתב אישום לכהן בשום תפקיד ציבורי ובוודאי לא להיבחר לראשות ממשלה. מדיניות הממשלה תהיה כזו שמטיבה עם מעמד הביניים, המעמד היצרני ולא מדיוניות שמעודדת השתמטות מגיוס ועבודה. אנחנו נחזור להיות מה שהיינו - המדינה הטובה בעולם, המדינה שכל אחד רוצה לגדל בה את הילדים שלו. אנחנו נחזור ונהיה מדינה חזקה מוסרית דמוקרטית ושוויונית.
תודה רבה לכם!".

בר גודארד - בתו של מני גודארד, ציינה מעל הבמה בכיכר החטופים: "ביום שני בשעות הצהריים, החלו להתפשט השמועות. זה התחיל עם ידיעות בטלגרם על חילוץ גופות. הלב שלי ישר החסיר פעימה. מעט זמן מאוחר יותר כבר התפרסמה התמונה של אבא שלי תחת הכיתוב: "חולצה גופתו של מני גודארד". הגוף שלי התחיל לרעוד והמחשבות הפליגו. בשעות הערב עזריה, הקצין המלווה שלנו התקשר ואמר שהוא בדרך אלינו.
הרגשתי שעוד שנייה הוא יגיע ויאמר לי שאבא פה.

אבל בשנייה שהוא פתח את הדלת, כבר הבנתי. אבא לא פה. הוא סיפר על מבצע נועז וחיילים אמיצים שניסו לחלץ את אבא. אפילו סיפר שהם הצליחו לחלץ ממוצב של הג'יהאד האיסלמי מקרר שבו היו ממצאים של אבא. אבל אמר שהמבצע לא הצליח. לבסוף אמר: "אני כל-כך מצטער". הסתכלתי על הקצין הזה - שנמצא במילואים כבר 540 ימים, שהשאיר את אשתו והילדים בבית כבר ב-7 באוקטובר, שאיבד את האחיין שלו במלחמה בעזה. שהעז לעמוד מולי ולקחת אחריות. ולא יכולתי שלא לחשוב על אדם אחר שמאז ה-7 באוקטובר לא לקח אחריות על שום דבר. כמה דברים יכלו להיות אחרת אם רק היה לוקח אחריות. אם רק הוא היה מעביר לנו מסרים מאחדים, אם רק היה מבין את גודל השעה, שם את הפוליטיקה בצד ומחזיר את כולם הביתה. אם רק היה מעז להגיע לניר-עוז או לבארי ולהסתכל לנו בעיניים.

ומכם - אתם שהולכים איתנו את הדרך הבלתי נגמרת הזו, אני רוצה לבקש - ההתפרקות שמגיעה אחרי גל של שמועות שמסתברות כלא-נכונות היא מרסקת את הלב. השמועות הללו מייצרות סבל מיותר, שניתן למנוע אותו עם אחריות אישית. אנא - היו אחראיים עם המידע, מנעו מאיתנו לפחות את הסבל הזה.

אנחנו משפחה של חטוף חלל, אבא שלי נרצח ב-7.10 ביחד עם אמא שלי, ולאחר מכן הוא נחטף. אבל אנחנו גם שייכים למשפחה הגדולה של משפחות החטופים. אנחנו מתייסרים על כל רגע שבו ניתן להציל חיים ולא עושים זאת. כל אובדן נוסף הוא עצום ומיותר כל-כך. אין דרך לסיים את המצב הלא אנושי הזה חוץ מעסקה. החזירו את החטופים החיים למשפחות שלהם מיד, מי שעוד יכול להתאחד - זאת החובה שלנו לאחד אותם! החזירו את החיים לשיקום ואת החללים לקבורה - עכשיו!

ואני רוצה גם לנצל את הבמה הזאת ולפנות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולרמטכ"ל אייל זמיר: אנחנו, משפחת גודארד, דורשים מכם שלא לשלוח שום חייל לסכן את חייו על-מנת להשיב את גופתו של אבינו. לא נסכים שאף משפחה נוספת תיכנס למעגל השכול במטרה להחזירו. אנחנו דורשים להחזיר אותו ואת כל שאר החטופים בעסקה!

ביבי, קח אחריות - כמו אותו הקצין, ותביא עסקה. עסקה שתאחד את העם ותחזק אותו. ואחר כך - לך הביתה".

שורד השבי יאיר הורן עם נעילת העצרת בכיכר החטופים: "הייתי בשבי החמאס במשך 498 ימים. 498 ימים מתחת לקרקע, בלי מים, בלי לראות את השמש, בלי לנשום אוויר צח. 498 ימים בשבי החמאס חייתי "בלי". אני לא רוצה יותר "בלי", נמאס לי מ"בלי", מעכשיו אני רוצה "עם".

עוד מעט פסח, אני רוצה ליל הסדר "עם" כל המשפחה, אני רוצה סדר פסח "עם" אחי הקטן איתן. איתן עדיין חטוף בעזה, 540 ימים, בלי מים, בלי לנשום אוויר צח ובלי לראות את השמש. גם לו נמאס מ"בלי", גם הוא רוצה "עם". לרוב עם ישראל נמאס מ"בלי", רוב עם ישראל רוצה "עם".

להחזיר את החטופים צריך להיות הדבר הראשון בסדר העדיפויות הלאומי, אבל אין התקדמות במשא ומתן. השר דרמר - אני מזמין אותך לבית שלי, תשב עם רותי אמא שלי, ועם עמוס אחי, ואיתי, ותסביר לנו למה עוד שנה נוספת נעשה ליל הסדר "בלי" איתן. תסביר לנו בבקשה למה איתן, אחי הקטן, שנשאר חולה מאוד במחלת עור קשה במנהרה - עדיין שם. תסביר לנו למה אתה לא חותם על עסקה כמו שכל החברה הישראלית מבקשת ושם סוף לסיוט הזה שהתחיל לפני 540 יום.

מעבדות לחירות, מהשבי לחירות, עניין של זמן חשבתי, גם פה כמו במנהרות אסור לאבד תקווה, אסור להרים ידיים. וחזרנו ללחימה, לחימה שמסכנת את כל החטופים, אני הייתי שם, אני אומר לכם, אני שמעתי טנקים עוברים מעלי, אני רצתי במנהרות בזמן הפצצות, אני משכתי את איתן מהזרוע כשלא היה לו כוח לזוז יותר - "לא משאיר אותך פה", צעקתי לו. אני יודע שיש מי שימשוך מהזרוע כדי להוציא את כל החטופים עכשיו, והלוואי שהוא שומע את צעקת העם: לא נשאיר אותם שם.

לפני שיהפכו לנזק אגבי, כי זה מה שהם מרגישים עכשיו, שהם יכולים להיות נזק אגבי, הרגשה נוראית תאמינו לי. עניין של זמן חשבתי - זמן שאין לחטופים, זמן שאין לאחי איתן, חייבים להשלים את המשימה, חייבים להחזיר את כל החטופים עכשיו. עוד מעט פסח, חג החירות, אני מאחל שכולנו נזכה לליל הסדר "עם": עם החטופים החיים שחייבים לחזור הביתה, עם החטופים החללים שחייבים לחזור לקבורה - ובעיקר עם חירות אמיתית, כזו שתאפשר לנו להרגיש שחג פסח הגיע.

אני קורא מפה לראש ממשלת ישראל, לשר דרמר ולכל חברי הקבינט: חג חירות בפתח - בואו נגיע אליו עם עסקה, בלי לחימה, בלי חללים נוספים, ובעיקר עם 59 האחים והאחיות שלנו".