הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי איזנקוט, נשא דברים היום (חמישי) בכנס דגן במכללה האקדמית נתניה, ותקף נחרצות את ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל מדיניותו בנוגע לעסקת חטופים: "המשימה של השבת החטופים הופרטה לאמריקאים. הפרטת המשימה הזאת לשליח האמריקאי, שהוא מלא רצון טוב, היא בעיני ליקוי חמור מאוד במימוש האחריות של הממשלה והמדינה כלפי האזרחים שלה. ממשלה אחראית עם אומץ, למרות העובדה שחמאס הוא אויב אכזר, הייתה יכולה לקדם את העסקה, את המתווה הזה".
איזנקוט תקף גם את קידום ההפיכה המשפטית: "זו איוולת מנהיגותית לקדם חוקים לשינוי הוועדה לבחירת שופטים וחוק פטור מגיוס, בזמן שנשלחים צווים ל-400 אלף. יש סיבה גדולה לדאגה כאשר מנהיגות אינה מקדמת חוק גיוס שוויוני". הוא המשיך וביקר את התעקשותו של נתניהו למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית: "אני מזהה, עוד מאז היותי מזכיר צבאי, את ההתעקשות של נתניהו שלא להניח תמונת מתאר אסטרטגית. דפוס שבעיני הוא ליקוי משמעותי ואולי מסביר את החשש הגדול מאוד מוועדת חקירה ממלכתית. חוסר היכולת של להניח חלופות או מנגנוני סיום ולהגדיר מה המצב העתידי שאתה רוצה לייצר למלחמה. בנוסף, הממשלה עסוקה בתסמונת בניית הנרטיבים לאחור".
בכנס דיברו גם מפכ"ל המשטרה לשעבר קובי שבתאי ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בתשובה לשאלת הקהל האם הוא מודאג מזליגת הכהניזם לשורות המשטרה, השיב המפכ"ל לשעבר: "עשיתי כל שיכולתי על מנת לשמור את המשטרה א-פוליטית, לשמור את המשטרה, מחוץ לשיח של התערבויות כאלה ואחרות, ולמנוע מלחמת אחים. יש לי הרבה מה להגיד, אני עדיין בחופשת שחרור. אני מודאג מאוד כמו כל אזרח במדינת ישראל, ומייחל להשבת החטופים ולשלום חיילינו".
גלנט התייחס לחידוש הלחימה בעזה: "אני בטוח כי צה"ל ומפקדיו יצליחו גם הפעם להשיג את התנאים הנדרשים, אשר יאפשרו לממשלת ישראל לקבל החלטה מדינית נכונה שתשיב את החטופים הביתה. לצערי, אני לא בטוח כי הצורך הלאומי והמוסרי להציב את החטופים בראש סדר הקדימויות הלאומי יגבר על השיקול הפוליטי. זה לא קרה לאורך כל חודשי הקיץ בשנת 2024, החטופים, המשפחות ועם ישראל כולו, שילמו על כך מחיר כבד. אם לא נשיב את החטופים בקרוב, ייסגר החלון ותאבד ההזדמנות, זה יהיה אות קין על מצחם של מקבלי ההחלטות בפרט ועל החברה הישראלית בכלל".
מוקדם יותר, איזנקוט התייחס למתווה העסקה: "בעיני, כשמשווים בין מתווה נתניהו למתווה וויטקוף, המתווה שהוצג בקבינט הוא נכון יותר. חמאס דורש הפסקת אש קבועה - כל מהלך כזה הוא קשה עם מחירים מורכבים, אבל זה מהלך שעלינו לעשות אותו, לצד הגליית הנהגת חמאס, פירוז עזה ואטימת הגבולות", אמר איזנקוט. "אחרי זה, צריך לשבת על עתיד עזה כאשר לישראל יש השפעה ביטחונית גוברת על רצועת עזה. לאחר מכן, אפשר יהיה לחזור למה שהיה משימת חייו של מאיר דגן, מיקוד באיום המרכזי מאיראן".
"לחמאס ולג'יהאד האסלאמי יש היום כ-35-40 אלף אנשים שגויסו. חוסר העיסוק ביום שאחרי מביא לכך שחמאס יכול להמשיך ולשמן את גלגלי המלחמה", טען איזנקוט. "השיקול המרכזי בעיני הוא שיקול פוליטי, שלא להביא מישהו אחר במקום חמאס. אפשר להתחיל בשלטון טכנוקרטים בשיתוף עם מדינות המפרץ ולבנות פתרון לשנים הקרובות".
לדברי הרמטכ"ל לשעבר, "חודש וחצי לפני המלחמה יצאו שתי התרעות אסטרטגיות של אמ"ן שהצביעו על כך שהסביבה האסטרטגית מזהה חולשה בישראל. שישה שבועות לפני 7 באוקטובר שלחתי מכתב לראש הממשלה ובו הצבעתי בפניו על השסע העמוק בחברה הישראלית עם אמירה של 'עצור מיד' את כל התהליכים האלה שמחלישים את מדינת ישראל. אני מודה שלא צפיתי את אותה המתקפה האכזרית שהייתה".