"פגיעה אנושה בביטחון": עשרות אלפי מפגינים נגד פיטורי ראש שב"כ בכיכר הבימה בת"א

עשרות אלפי מפגינים הגיעו הערב (שלישי) לכיכר הבימה בתל אביב בכדי למחות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. רוני אלשיך, המפכ"ל לשעבר, נשא דברים על הבמה: "פקידי ציבור נדרשים שלא לממש את ה"טוב"- את יעודם, ככל שהדבר איננו עולה בקנה אחד עם האינטרס הפוליטי של הדרג המדיני. המשטרה תחקור רק את מה שמתאים לדרג המדיני - אחרת חלילה היא תוכרז כ"תופרת תיקים" ו"קושרת קשר". וכעת חידוש: גם לשב"כ אסור למלא את יעודו, אם זה מרעיד את כסא ראש הממשלה, ואם ראש השב"כ פועל בממלכתיות - הרי הוא בסכנת פיטורים.

מי שטרח וקרא את מכתב האזהרה שקיבל ראש הממשלה מוועדת הצוללות, כבר לא מתקשה להאמין שראש הממשלה מעז לפגוע בביטחון הלאומי של ישראל, בשל סיבות שאינן ממלכתיות.

יש לי ילדים וברוך השם לא מעט נכדים, שנולדו למדינה האהובה שלנו. לא אתן להמשיך ולסכן את עתידם וקיומם. זו עת של "פיקוח נפש". מי שיעמוד מנגד, מי שיאמין ללהטוטים המילוליים וה"פסאודו-בטחוניים" של הממשלה והעומד בראשה, לא יהיה לו הסבר חלילה לדורות הבאים, כיצד הקרבנו את מדינת ישראל, עבור אינטרסים שאינם ממלכתיים. כפי שכבר הוכח בעבר, בידנו לעצור את הטירוף הזה! עם ישראל ינצח!"

אלשיך הוסיף: "לפני כ- 27 שנה, הוטל עלי בקורס בכיר בשב"כ לכתוב עבודה על הקוד האתי של אגף החקירות. את ההשראה לעבודה לקחתי מהפסוק "ועשית הישר והטוב". טוב משמעותו: עושים אך רק למילוי הייעוד עליו אנו מופקדים. ישר משמעותו - כי גם את הטוב יש לממש רק בדרך ראויה.

לצערי, מזמן הפסקנו בישראל לדון ב"ישר". אין דיון מה ראוי, מה אתי, אין דיון על יושרה, על ערכים, נותר רק דיון מביך, מה פלילי או לא פלילי וגם זה בתנאי שיש מספיק ראיות להרשעה. אך החמור מכל: פקידי ציבור נדרשים שלא לממש את ה"טוב" - את יעודם, ככל שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הפוליטי של הדרג המדיני. קוראים לזה בשפה המכובסת והמעוותת: "משילות", שהרי סיסמתם: "באנו למשול" לא חלילה לשרת.

אינני מכיר את פרטי החשדות הספציפיים במה שמכונה 'קטארגייט', אך אין מנוס מהתובנה כי זה רק קצה קצהו של הקרחון, של פגיעה אנושה בבטחון המדינה, ואפרט מדוע.

מזה שנים מועבר כסף קטארי משמעותי לחמאס, באישורה ועידודה של ממשלת ישראל. ועדת החקירה הממלכתית ש"קום תקום", עוד תגיע לחקר האמת באשר לשאלה מי ומתי ידע מה היה יעוד הכסף.
כך או אחרת, ההצהרות הגלויות והמתועדות של הפוליטיקאים על אסטרטגיית הבידול, לפיה יש להחליש את הרשות הפלסטינית וכי חמאס מהווה "נכס"- מוכרות לכולם.

בבוקרו של יום שבת וחג, התעוררנו כולנו לזוועות שעשה ה"נכס" הזה. הנכס של הדרג המדיני, טבח רצח אנס וחטף נשים, גברים וטף. שעות ארוכות חלפו עד שהבנו את גודל הזוועה, אך בשלב הזה לכולם כבר היה ברור איך הכסף הקטארי, הקים עלינו מפלצת שכזו, שכונתה "נכס". וראו זה פלא: כאילו לא קרה דבר. הדרג המדיני נצמד לעטין הקטארי שהפך למתווך הראשי בעסקת חטופים.

לתומי חשבתי אז, שאולי מדובר בכשל חשיבה, בפעולה מטופשת מתוך הרגל, ויצאתי למסע שכנוע בכל מערכת הביטחון ובקרב חברי קבינט. הצגתי לכולם את המובן מאליו בעל פה ובכתב: היעד האסטרטגי של קטאר הוא שימור שלטון חמאס.

החטופים היקרים לנו, מהווים כלי בידי הקטארים לממש מטרה זו, כך שהסיכוי שהם יאפשרו לסיים את המשבר מבלי להשיג את שיקום חמאס, שואף לאפס. כך, ההיצמדות לקטארים הבטיחה את אי-מימוש מטרות המלחמה. זאת ועוד: הקטארים דאגו לחסות ולמקלט לבכירי חמאס בחו"ל, כולל אלה המבעירים את השטח באמצעות חמאס באיו"ש ובלבנון.

והחמור מכל: הניצחון האסטרטגי היחיד, אל מול כל מעגל האש שיצר ציר הרשע האיראני, חייב להיות הקמת ציר סוני מתון שיכלול את הסעודים, המצרים, האמירתים והירדנים. כל אלה רואים באחים המוסלמים אויב, וקטאר מהווה עבורם סדין אדום. הייתכן שאנו מקריבים את הניצחון האסטרטגי, רק בשל ההיצמדות לקטאר?

איש מעמיתי במערכת הביטחון, לא כפר בניתוח זה. אך כולם הבהירו לי שלא מתקיים דיון בנושא או בכל נושא אסטרטגי אחר וראש הממשלה, (כמו בצוללות, אני תוהה) מקבל החלטות לבד וסיבותיו עמו. ככל שחלפו הימים בתחילת הלחימה והיא העָצימה, הקטארים הכריזו שאנו "פושעי מלחמה". מכונת הרעל הוותיקה שלהם, שמרעילה את העולם כולל ארה"ב זה 20 שנה, הגבירה את ההסתה בקמפוסים בארצות הברית וחוללה מהומות אנטישמיות, שבתורן הפעילו לחץ פוליטי על הממשל האמריקאי, וזאת תוך כדי שלוחמינו מחרפים נפשם מול חמא"ס וחזבאללה.

גם זה לא הזיז את ראש הממשלה מ"הידיד הקטארי", תוך שכאשר החלה העסקה הראשונה, אף טרחה ממשלת ישראל להשפיל את הצד המצרי, המתעב את חמאס, במקום להפוך אותם לשותף לאינטרסים שלנו. המצרים לא ישכחו לעולם איך בחסות קטאר ואלג'זירה שלה, הופל שלטון מבארכ ומורסי - איש האחים המוסלמים השתלט על מצרים, והחל להזרים אמל"ח לאחיו שברצועת עזה.

אכן, מלשכת ראש הממשלה דלפו כמה "מלמולים" מוקלטים נגד קטאר כאילו כדי לצאת ידי חובה, אך הרכבת המשיכה לתהום. ואכן, הרגשתי קצת "דון קישוט" במאבק, אך כל דקה שחלפה, העצימה את החשדות ואת הצחנה שעלתה מהקשר הזה.
ואז, כשנה וחצי מאז פתיחת המלחמה, כאשר נפתחה חקירה בטחונית בגין חשדות לקשר פסול מול הקטארים, נפתחו שערי הגיהנום, וראש השב"כ הוזמן מיד להיות מפוטר.

אינני יודע מה בדיוק נחקר כעת, אך ההתנפלות על הגורם החוקר, הופכת לכאורה את כל סימני השאלה שהצטברו, לסימני קריאה!!! לו היו אלה "מעידות" של אנשי הלשכה, האינטרס של ראש הממשלה היה לשתף פעולה ולעודד את החקירה המהירה, על-מנת לנקות את עצמו. ראש הממשלה פועל הפוך, בניגוד לכל מנהל תקין, כמי שהאש אוחזת בגלימתו. וברקע: סירובו הנחרץ להקמת ועדת חקירה ממלכתית. דומה שעל רקע מה שתיארתי, הדיון על מקומו של הדרג המדיני בכשל החשיבה שהוביל לאסון הגדול מאז קום המדינה, מחוויר לעומת החשד לכאורה, על הובלת מדינת ישראל בעיניים פקוחות לתהום.

מישהו מוכן להסביר לי כיצד משיגים אינטרס לאומי ובטחוני כלשהו, במהלך שהתחיל הלילה? רק אנחנו מבינים שהקרע בעם כתוצאה מסיכון החטופים, מסכן את הביטחון הלאומי? רק אנחנו מבינים שלאחר שבועות ארוכים של הפסקת אש ללא שום תמורה, מצבנו הלאומי רק החמיר, והכל מפני החשש מהסכם שיסיים את המשבר? הגיע הזמן שראש הממשלה יבין, שבכל מהלך שלו, הוא מצמצם עוד ועוד את היקף הציבור שעדיין מאמין שהוא ממלכתי. בכך הוא פוגע בלכידות, ורומס עוד יותר את הביטחון הלאומי!

כפי שכבר חזרנו ואמרנו: ראש השירות נטל אחריות, הודיע שהוא אינו מתכוון להשלים את הקדנציה והוא איננו מושא הדיון. מושא הדיון הוא עתידה של מדינה שכל האיזונים והבלמים שלה, נרמסים האחד אחר השני, בחסות "שאון המלחמה", ועימם שומרי הסף, שבלעדיהם, אנו בסכנה קיומית".

המשטרה עדכנה כי לקראת המחאה נחסמו לתנועה רחובות מרכזיים בעיר, וכן נפרשו אמצעי אבטחה מתוגברים, בשל המצב הביטחוני.הרחובות החסומים הם: אבן גבירול/מרמורק - חסימת רחוב מרמורק לכיוון כיכר הבימה; רוטשילד/חשמונאים - חסימת שדרות רוטשילד לכיוון הבימה; שדרות בן ציון/תרס"ט - חסימת רחוב כיכר הבימה לכיוון כיכר הבימה; דיזנגוף/תרס"ט -חסימת רחוב תרס"ט לכיוון דרום; המלך ג'ורג'/שדרות בן ציון - חסימת שדרות בן ציון לכיוון מזרח.

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, אמר בהפגנה: "ה-18 במרץ הוא עוד יום שחור במסע ההרס עליו הכריז הנאשם בנימין נתניהו. מלחמת שלום נתניהו החלה. מנגנון השמדה עצמית אותה הפעיל פחדן , שרלטן ושקרן כבר לפני זמן רב מגיע לשלבי ההכרעה.

לא נסלח ולא נשכח כיצד הדחת את ראש השב"כ שעות ספורות לפני שישב בשולחן הפיקוד עם הרמטכ"ל ליציאה למלחמה, אותו ראש שב"כ לו אמרת כי אין לך אמון בו. בידיו נתת את ניהולה המחודש של המלחמה. אתה, הנאשם, בנימין נתניהו, מהווה סכנה ברורה ומיידית לבטחון המדינה. איש ללא מצפון וללא מצפן.לא נשכח ולא נסלח. לא נשכח ולא נסלח על ההפיכה המשפטית השואפת להפוך מדינה דמוקרטית למלוכה בידי נאשם בפלילים. לא נשכח ולא נסלח על מינוי עבריינים מורשעים, משתמטים משירות צבאי לקבינט השולח את ילדינו למלחמה.

לא נשכח ולא נסלח על ההפקרה של בטחון המדינה ואטימת האוזניים להתרעות מערכת הבטחון לפני המלחמה. לא נשכח ולא נסלח על ההפקרה המתמשכת של החטופים. על המודעות והידיעה כי הלחימה תביא למותם של חטופים. עד אמש ארבעים ואחד חללים אשר הגיעו חיים לעזה ב- 7.10. ומי יודע כמה נוספו היום.

לא נשכח ולא נסלח על רדיפת מערכת הבטחון מהיום הראשון ללחימה ובמשך 529 ימים והטלת אשמה על כל המחדלים שארעו באחריותך האישית. על רדיפה עד לערעור אמון הציבור בצה"ל ובשב"כ. לא נשכח ולא נסלח איך השפלת והרסת את מערכת האכיפה במדינת ישראל, הפרקליטות והמשטרה. לא נשכח ולא נסלח כיצד אתה משמיד את מערכת המשפט ואת בית המשפט העליון, מבזה את שופטיו ומשתק את הרשות השופטת.

לא נשכח ולא נסלח על כניעה מבישה ומחפירה למפלגות אנטי ציוניות ומתן היתר השתמטות גורף בזמן מלחמה תוך סלקציה בין דם לדם. לא נשכח ולא נסלח כיצד לקחת את תקציב המדינה וחילקת דמי לא יחרץ לאנטי-ציונים ולמשיחיים ולא נתת דבר לישובי הצפון והדרום, לפריפריה ולמשרתי המילואים.

לא נשכח ולא נסלח על הונאה מחפירה אשר הביאה לסלקציה יודנרטית בין חטופים והשארת 59 ישראלים בידי החמאס. הונאה מרמה ושקר יזכרו לעד.

היום פתחת במלחמה, תוך מודעות לכך שהינך מסכן את חיי החטופים, שהינך מסכן את חיילי צה"ל, לא למען ביטחון המדינה אלא לשלמות הממשלה הנוראה הזאת. שוב מלחמה ללא הגדרת מצב סיום, שוב מלחמה ללא אופק מדיני, שוב מלחמה שתביא לעוד שכול ועוד סבל. לא נשכח ולא נסלח".

ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, אמר בהפגנה: "מועד סיום תפקידו של רונן אינו הסוגיה הבעייתית שעל הפרק. החשש הוא ממינוי מחליף שנאמנותו האישית לראש הממשלה תהיה כה מובהקת, ששיקוליו המקצועיים ייפגעו בעת קבלת החלטות, עקב דרישות לא לגיטימיות של ראש הממשלה. חשש נוסף הוא שתפקודו השוטף ייפגע, עקב חשש מפיטורים עתידיים. כלומר, נקבל "ראש שירות לא ממלכתי ומורתע".

"מדינת ישראל נמצאת במלחמה קיומית", אמר ראש הממשלה לפני ימים. להבנתי 'המלחמה הקיומית' כיום איננה מול חמאס וחיזבאללה, אלא אל מול אלה המעוניינים לשנות את צביונה הדמוקרטי של ישראל ולסכן את ביטחונה הלאומי, רק כדי להישאר בשילטון".

כהן הוסיף: "לפני כשנה וחצי מדינת ישראל התעוררה לסיוט. מתקפת פתע של אלפי מחבלי חמאס, פשטו על מוצבי צה"ל ויישובים בעוטף עזה. באכזריות שאין דומה לה, כוחות הנוח'בה רצחו, אנסו, התעללו וחטפו לעזה חיילים, אזרחים, נשים וטף. בשנים שקדמו למתקפה הרצחנית בשמחת תורה המדיניות שממשלת ישראל אימצה מול חמאס היתה מדיניות של "הכלה" ורצון להשגת שקט, גם במחירים של עידודה של קטאר למימון חמאס במאות מיליוני דולרים בכל שנה, דבר שהוביל להתעצמותו הצבאית.

ֿמאותן סיבות, ובניגוד להמלצותיהם של ראשי השב"כ, ראש הממשלה נמנע מכל מהלך התקפי יזום כנגד ראשי חמאס בעזה. מדיניות ההכלה התפרשה אצל אויבינו כחולשה ישראלית ולהיותה של ישראל מורתעת בפועל, בניגוד להצהרותיה הפומביות. הקרע והפילוג החברתי שנוצרו בעקבות הרפורמה המשפטית שהממשלה יזמה, השתקפו אצל אויבינו כחולשה ישראלית וכשעת כושר שיש לנצלה.

כתוצאה מהמתקפה, מדינת ישראל נדרשה לצאת למלחמת מגן, בכדי להשיב את החטופים ולפגוע באופן משמעותי בחמאס, עד למיטוט שילטונו. עם ישראל התגלה, שוב, בעוצמותיו: מסירות, התנדבות, גבורה ולחימה קשה ואפקטיבית שהוביל צה"ל בסיוע השב"כ והמוסד. כתוצאה מפעילות כוחותינו, נגרמו לאויבינו בזירות השונות פגיעות קשות, הן בפיקוד הבכיר, הן במצבורי האמל"ח שברשותו - והן ללוחמיו.

הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן, הודו בפומבי כי יש להם ולארגונים שבראשם הם עומדים, אחריות פיקודית לכישלונות המקצועיים וקראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק את המדיניות הישראלית וההיערכות המודיעינית והמבצעית שקדמו ל-7 באוקטובר 2023. מטרתה של ועדת חקירה כזו היא להגיע לחקר האמת, להפיק לקחים ולהמליץ לממשלת ישראל על צעדים שימנעו כישלונות מסוג זה בעתיד.

ראש הממשלה נתניהו הוא היחיד שלא הסכים לומר שיש לו ולמדיניותו אחריות כלשהי לכישלון הצורב, והוא מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית, לאחר שהוא בעצמו דרש זאת במפגיע מראש ממשלת ישראל לאחר מלחמת לבנון השניה.

במקביל החלו התקפות חוזרות ונשנות מקרב גורמים מהקואליציה, על הרמטכ"ל הלוי ועל ראש השב"כ בר, תוך כדי האשמות הזויות בקונספירציות וקריאה להתפטרותם, בעיצומה של המלחמה. לפני מספר חודשים החלה חקירת דלף ממקורות רגישים באמ"ן, ושב"כ התבקש לסייע באיתור המדליף. חקירה זו הובילה למעורבות עובד בלישכתו של ראש הממשלה נתניהו. העובד, שהעסקתו לא אושרה בגין אי-התאמה ביטחונית, נחשד בהעברת מסמכים רגישים, לעיתונות בחו"ל. ראש הממשלה בתגובה מפתיעה, הפיץ סירטון בו הוא מאשים את צה"ל והשב"כ בחבירה קונספירטיבית נגדו, והתייחס לחקירה כאל פתיחתה של חזית מלחמה נוספת איתה הוא נדרש להתמודד.

לפני מספר שבועות החליטה היועצת המשפטית לממשלה לאשר פתיחת חקירה נוספת נגד אותו עובד בלשכת ראש הממשלה, לאחר שעלה חשד מבוסס שהוא מועסק במקביל, בשכר, על-ידי ממשלת קטאר. מהות שירותיו לקטאר עדיין בחקירה ומתבררת בימים אלה. אף במידה ויתברר בסיום החקירה שפעילותו של העובד נגעה רק ל"מהלכי השפעה" על דעת הקהל ועל גורמים בישראל, מדובר במעשה פסול מבחינת הביטחון הלאומי של ישראל ופגיעה קשה בדימוי של ראש הממשלה וצוותו.

ראש השב"כ רונן בר הפגין ומפגין בכל תפקידיו לאורך השנים מנהיגות, מקצועיות, אומץ, ממלכתיות, יושרה, הודעה בכישלונות ונשיאה באחריות. ההתרשמות היא שבניגוד לו, ראש הממשלה אינו מפגין מנהיגות או מעמיד גיבוי לראשי מערכת הביטחון, מתכחש לאחריותו הישירה שהובילה להתעצמות חמאס, מתנכר להצהרותיו בדבר נשיאה באחריות, בולם הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ונוצר הרושם כי שיקולים קואליציונים מעורבים בהחלטות של ביטחון לאומי. החלטותיו האחרונות מעלות חשד כבד ששיקולים אישיים והישרדותיים, הם גורמים מרכזיים שמנחים אותו - ולא טובתה של מדינת ישראל.

בימים אלה עדיין נותרו ברצועת עזה 59 חטופים חיים ומתים ברצועת עזה. עמדתי היא שיש לתת קדימות במהלכים שישראל מבצעת למען החזרתם בהקדם מהגיהינום העזתי, ולהשלים את יעדי המלחמה האחרים, בשלבים מאוחרים יותר.

הבעיה היותר משמעותית ודרמטית, הינה ההתקדמות המואצת של הממשלה לקראת "משבר חוקתי", התעלמות מהחלטות היועצת המשפטית לממשלה, מהלכים לפיטוריה ואף אפשרות להתעלמות מפסיקות בג"צ. מצב זה מסוכן למדינת ישראל, מדרדר אותה ממדינה דמוקרטית למדינה בעלת מאפיינים דיקטטוריים - דבר שייצר בהכרח מתחים קשים בחברה הישראלית, שעלולים להוביל אפילו לעימותים אלימים.

זו אינה בעיה של "שמאל וימין", דתיים וחילונים, מרכז או פריפריה. לרוב העם ברור כי בעת "מלחמת מצווה" צה"ל זקוק ללוחמים, ולא ניתן לפטור מגזרים שלמים מנשיאה בנטל. כל הציבור מצפה לחלוקת משאבים הוגנת וצודקת. כולנו שואפים לחזרה לערכים הבסיסיים שלנו כיהודים וישראלים ומתפללים לתהליך של איחוי הפצעים, שיקום ויציאה לדרך חדשה. כולי תקווה שהציבור הרחב, יבין את משמעותן של הסכנות הגדולות המובלות על-ידי ראש הממשלה וממשלתו ויביע עמדה ברורה כנגדן, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות. זו העת בה על כל אדם לקום, להרגיש חלק מעם מיוחד ולהתחיל, ביחד, ללכת."

בעקבות חידוש המלחמה ועל רקע התקופה הביטחונית הרגישה הציבה המשטרה מחסומים, משאיות ביטחון וגדרות מתכת, בכדי להגן על המפגינים ולמנוע אירועים חריגים. המשטרה הדגישה כי תישמר האיזון בין מימוש חופש המחאה לבין צמצום הפגיעה בתנועת הרכבים והולכי הרגל.

בתוך כך, פרופסור ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה, הודיע על שביתה: "התרענו מפני סכנה חסרת תקדים לשלטון החוק במדינת ישראל - עתה צו מצפוני מחייב אותי". בשבוע שעבר התריעו 7 נשיאי אוניברסיטאות כי אם תפוטר היועמ"שית ינקטו בצעד של יציאה לשביתה אישית, על-מנת להצטרף למהלכים של מחאה ציבורית כנגד צעד שכזה".

"המהלכים להדחת היועמ"שית צברו תאוצה מאז", ציין, "ועל כך נוסף עתה מהלך לא פחות חמור של פיטורי ראש השב"כ, תוך חשש לניגוד אינטרסים חריף. בו-בזמן, מתקפות על מערכת המשפט נמשכות במלוא עוזן. צו מצפוני מחייב אותי ליטול חלק פעיל באירועי המחאה שיתקיימו מחר, ולצורך כך להצהיר על שביתה אישית מעבודתי כנשיא האו"פ. חובתו של כל מי שהדמוקרטיה יקרה לליבו למצוא את הדרך הנכונה להביע ברגעים קריטיים אלה את עמדתו, תהא אשר תהא, ולהצטרף למאבקים לקידומה".

בתוך כך, סגנית נשיאת סמינר הקיבוצים ודיקני המוסד הודיעו כי גם הם מצטרפים לשביתת המחאה. "אנו, סגנית הנשיאה, דיקני פקולטות ובעלי תפקידים אקדמיים בכירים במכללת סמינר הקיבוצים", ציינו בהצהרה פומבית. "מצטרפים לעמיתינו במוסדות אקדמיים רבים ומכריזים על יציאה לשביתת מחאה אישית ביום ד' ה.19.3.25. אנו מודאגים מאוד מהאירועים האחרונים של פיטורים והדחה של עובדי ציבור בכירים המשמשים כשומרי סף, ורואים בצעדים אלו פגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק.

השביתה היא אישית ואנו רואים בה ביטוי לחובתנו האזרחית כמובילי הכשרת אנשי ונשות החינוך בישראל. נתמוך בחברי ובחברות הסגל שיבחרו לשבות בדרך זו גם כן, תוך הקפדה על אי-פגיעה בסטודנטים ובסטודנטיות".

אלוף במיל' נעם תיבון אמר בהפגנה: "אפשר להציל את החטופים שנמצאים עכשיו במנהרות של עזה. אפשר עדיין להציל אותם. לצערי, ממשלת השבעה באוקטובר, ממשלת הכישלון והמחדל, החליטה שזה לא מעניין אותה. את הממשלה הזו מעניינים דברים אחרים. הם רוצים להשתלט על השב"כ, רונן בר לא נותן להם ולכן מדיחים אותו. הם רוצים למנות בובה צייתנית במקום היועצת המשפטית לממשלה. וכמובן, להעביר חוק השתמטות בזוי, שמחליש את צה"ל, ולא מאפשר לו להגן על גבולות המדינה. לכן אנחנו כאן הערב. כי מדינת ישראל בסכנה, ואתם, ועוד רבים אחרים שצופים בנו, נקראתם אל הדגל. אני מצדיע לכם".

רפי בן שטרית, אביו של סמ"ר אלרואי בן שטרית שנפל בקרב בנחל עוז: "הגעתי לכאן הערב מבית שאן לא רק כאזרח מודאג ולא רק כאב שכול. הגעתי לכאן הערב כי יש רגעים שהמציאות קוראת לך ללכת, כמאמר שירה של חנה סנש, הצנחנית שלא שבה: "קול קרא והלכתי. הלכתי כי קרא הקול ,הלכתי לבל אפול. אך על פרשת דרכים סתמתי אזני בלבן הקר, ובכיתי, כי איבדתי דבר".

לא העלינו על דעתנו שהנחקרים יבקשו למנות את חוקריהם, לא העלינו על דל מחשבתנו שהנחקר יפטר את חוקריו. לפטר את החוקרים, את לוקחי האחריות ואת התומכים בוועדת חקירה ממלכתית זה אקט פוליטי ואנחנו לא ניתן לזה לקרות.

בשבעה באוקטובר איבדנו את בננו אהובנו סמ"ר אלרואי בן שטרית, לוחם בגדוד איסוף קרבי, שנלחם יחד עם חבריו בעוז ובגבורה במחנה נחל עוז, ונפל על הגנת המולדת וחירות ישראל. באתי לכאן כדי לקרוא יחד איתכם את הקריאה שסברנו שאין יותר ממנה מובנת מאליה: להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אסון השבעה באוקטובר. ועדת חקירה שתחקור לעומק וביסודיות את כל הדרגים בכל הדרגות ובכל הרמות. ועדת חקירה ממלכתית שתעשה צדק עם הנופלים, ותביא מעט מרגוע למשפחות וביטחון לדורות הבאים. המחדל העצום של השבעה באוקטובר הוא בקנה מידה שלא ידענו כמותו מאז קום המדינה. הכישלון, ואיתו היגון זועקים לשמיים.

יש מספיק כישלון לכולם. אבל יש רק אחד שעמד בראש, אחז בהגה והיה צריך להיות הראשון לזהות את עצמו נושא באחריות הכוללת, מרכין ראש, מבקש סליחה ומפנה את הבמה. לא העלינו על דעתנו שהנחקרים יבקשו למנות את חוקריהם. איך נתקן אם לא נדע מה קלקלנו? איך נשתפר אם לא נדע במה כשלנו? איך נתרפא אם לא נדע במה לקינו? ולכן, ועדת חקירה ממלכתית תגדיר את שדה השיח, תשמש מצפן ומצפון עבור מנהיגים ערכיים ישרי-דרך ונקיי-כפיים. מסקנות ועדת החקירה הממלכתית ישמשו מורה דרך לכל מוביל דרך.

ראש השב"כ לקח אחריות והצהיר שילך הביתה כשאחרון החטופים יחזור. הוא גם היה זה שאמר בפומבי כי צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית. השב"כ הוא גם זה שחוקר את החשדות על מעורבות אנשי לשכת נתניהו עם ממשלת קטאר.

רונן בר ילך הביתה, הוא הצהיר על כך. הוא ישלים את מלאכתו וילך הביתה, ביחד עם כל מי שנושא באחריות לאסון השבעה באוקטובר. אך לא משיקולים פוליטיים, אלא משיקולים של לקיחת אחריות אחרי תום המלחמה והשבת החטופים שלנו הביתה.

משימתנו היא בראש ובראשונה לפעול להשבת כל החטופים כולם. החיים למשפחות והחללים לקבר ישראל. לא נוכל להתחיל במלאכת השיקום והאיחוי ושל החברה הישראלית ללא השבת כל אחינו ואחיותינו מהגיהנום העזתי. את האויב חייבים להכניע ולהשמיד עד עפר - אך לפני כן, להשיב את כולם. עכשיו.

לאחר השבתם ועם הקמת ועדת החקירה הממלכתית תחל מלאכת הריפוי של כל החוליים והנגעים החברתיים והפוליטיים, שיקום הסולידריות החברתית, חזרה לערכים הבסיסיים ביותר שלנו של ערבות הדדית, צדק חברתי, פדיון שבויים, חירות האדם, קדושת החיים - כל מה שהיה קדוש בעינינו והלך ונמוג עם השנים. לחזור שוב ולהיות חברת מופת המושתתת על חזונם של נביאי ישראל, והוגי ומקימי המפעל הציוני.

כל חיי חונכתי וחינכתי לאהבת הארץ לאהבת המדינה ולנכונות להקריב למענה. הבן שלי אלרואי בחר לשרת בגדוד איסוף קרבי בבסיס נחל עוז. הוא היה מודע לסכנות ובחר בשירות משמעותי מתוך אותם ערכים שהנחלנו לו. אלרואי, שנולד בחג הפסח, נפל בחג שמחת תורה. הוא חי 20 שנים בין שני המועדים האלה שמסמלים יותר מכל את סוד הקיום וסוד הנצח שלנו.

הנאמנות לעם לתורה ולארץ הם הם שמראים לנו את הדרך. הנאמנות למדינה היא לפני הנאמנות לראש ממשלה כזה או אחר. האזרחים לפני הממשלה. הממלכה לפני המלך. הדמוקרטיה לפני הפוליטיקה".