חודשיים בדיוק אחרי שנחתמה בקטאר העסקה להפסקת אש ושחרור החטופים, ישראל חידשה היום (שלישי) באופן יזום את המלחמה. בניגוד למסגור שהאירועים קיבלו ברוב כלי התקשורת בישראל, הפסקת האש לא "קרסה", היא "הוקרסה" ע"י ממשלת ישראל.
למה זה חשוב:
- ההחלטה לחדש את המלחמה עלולה להוביל לעוד חודשים ארוכים של לחימה בעזה, לנפילת חיילים רבים בפעולה קרקעית מחודשת, להרס עצום נוסף בעזה ולעוד אלפי פלסטינים שייהרגו.
- חידוש הלחימה גם מסכן באופן משמעותי את 22 החטופים שלפי הערכת ישראל נותרו בחיים ברצועה. לפי עדויות של חטופים ששוחררו ובניגוד לטענות הממשלה, הלחץ הצבאי הביא בעיקר להרג חטופים ולא לשחרורם בחיים.
- הממשלה החליטה לחדש את המלחמה ערב חידוש המחאה הציבורית נגדה על רקע צעדיה לקידום ההפיכה המשפטית והפגיעה במוסדות הדמוקרטים.
במוקד החדשות:
- ממשלת ישראל מעולם לא התכוונה ליישם באופן מלא את הסכם הפסקת האש שנחתם בשבוע האחרון לכהונת ממשל ביידן, אבל היא הפרה אותו בצורה משמעותית עוד יותר מהצפוי.
- ההסכם קבע כי ביום ה-16 של הפסקת האש הצדדים יתחילו במו"מ על השלב השני של ההסכם שכולל מעבר להפסקת אש קבועה. ישראל סירבה לעשות זאת ולמעשה בשום שלב בחודשיים האחרונים לא ניהלה מו"מ רציני על השלב השני בעסקה.
- נתניהו ומקורבו רון דרמר ניסו לשכנע את ממשל טראמפ להתנער ממתווה העסקה שהושג בתיווך ממשל ביידן. זו לא היתה משימה קשה במיוחד לאור התיעוב המובנה של טראמפ לכל מהלך שבוצע ע"י קודמו בתפקיד.
- נתניהו דחף את האמריקנים להציע שורה של הצעות חדשות שמנסות לעקוף את ההתחייבות המרכזית שחמאס קיבל בעסקה המקורית - הסכמה ישראלית להתקדם להפסקת אש קבועה.
- ממשל טראמפ ניסה לנהל מו"מ ישיר עם חמאס כדי לשחרר את חמשת החטופים האמריקנית ולקדם הסכם רחב יותר עם הפסקת אש ארוכת טווח שמתכתבת עם דרישות חמאס. אלא שחשיפת המגעים לפני שהבשילו גרמו לבית הלבן לסגת מהמהלך.
- במקום - ישראל וארה"ב דרשו מחמאס לשחרר עוד חטופים בתמורה להארכת הפסקת האש הזמנית. הנהגת חמאס הסתייגה מכך ודרשה לממש את ההסכם עליו חתמה עם ישראל בחסות ארה"ב, קטאר ומצרים.
- חמאס הסכים ביום שישי האחרון למחווה בדמות שחרור החטופים האמריקנים, אולם זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. הבית הלבן ראה בתגובת חמאס כדחייה של הצעתו ומרגע זה נתן בעצם "אור ירוק" לישראל לחדש את הלחימה.
- טראמפ, שהבטיח לסיים את המלחמה בעזה, עלול למצוא את עצמו כעת באותו מצב בו היה ג'ו ביידן - נותן גיבוי למלחמה בלתי נגמרת, ללא יכולת להגיע להסכם שיביא לשחרור החטופים ולהפסקת אש קבועה. במצב כזה, טראמפ עלול להתקשות וליישם מהלכים אחרים שרצה לבצע במזרח התיכון.
מאחורי הקלעים:
- ההכנות לחידוש המלחמה צברו תאוצה מהרגע בו הוכרז על מינויו של אייל זמיר לרמטכ"ל לפני כשבועיים.
- זמיר ביקש פרק זמן של כמה שבועות לעדכן את התכניות המבצעיות. בפועל לוחות הזמנים האלה נוטים להיות המלצה בלבד.
- חמאס נערך לפעולה הזו בחודשיים האחרונים. הארגון שיקם את חלק מהיחידות שנפגעו במלחמה ומחזיק עדיין בכוח של לפחות 20 אלף חמושים.
- בכירים ישראלים מעריכים כי חמאס יתמודד עם פלישה ישראלית מחודשת בעיקר באמצעות הפעלת מטעני חבלה ולוחמת גרילה.
- שיטת הפעולה הזו גבתה מצה"ל הרוגים רבים בחודשים שלפני הפסקת האש וההערכה בישראל היא שכך יקרה גם הפעם.
התמונה הגדולה:
- בניגוד ליציאה למלחמה בעקבות מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר שזכתה לקונצנזוס רחב ביותר בחברה הישראלית, החלטת הממשלה לחדש את הלחימה כעת נמצאת במחלוקת פנימית עמוקה. חידוש המחאה הציבורית נגד הממשלה מעיד על כך יותר מכל.
- מערך המילואים נמצא במשבר חמור אחרי שנה וחצי של מלחמה שהטילה עומס אדיר על מאות אלפי ישראלים משרתים. חלקם איבדו את חייהם או נפצעו קשה ואחרים איבדו את פרנסתם, משפחתם או בריאותם הנפשית.
- העובדה שבאותו הזמן הממשלה מקדמת חוק שיאפשר השתמטות ממוסדת של חרדים משירות צבאי ומעבירה מיליארדים לישיבות עלולה להשפיע על המוטיבציה והמורל של אנשי מילואים רבים.
- בנוסף, אנשי מילואים רבים העידו כי התגייסו ושירתו במשך מאות ימים בעיקר מתוך תחושת שליחות לסייע בשחרור החטופים. המהלך הצבאי הנוכחי מצטייר בעיני ישראלים רבים כנטישה של החטופים.
- כוונת הממשלה לפטר את ראש השב"כ ואת היועצת המשפטית - מהלך שנתפס אצל רוב הציבור כמונע משיקולים פוליטיים - מרחיב את השסעים בחברה ומפחית עוד יותר את האמון בדעת הקהל בהחלטה לחדש את המלחמה.
- הודעתו של איתמר בן גביר על חזרתו לממשלה, כמה שעות אחרי חידוש המלחמה, תיתפס אצל ישראלים רבים כהוכחה לחשדות שלהם לגבי המניעים שעומדים מאחורי המהלך.