לשכת ראש הממשלה מסרה לפני זמן קצר (ראשון) כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו זימן את ראש שב"כ, רונן בר לפגישה בה הוא הודיע לו כי בכוונתו להביא לממשלה הצעת החלטה על סיום תפקידו. אך האם בכלל ראש הממשלה יכול לפטר את ראש השב"כ? חוק שירות הביטחון הכללי מעלה סימני שאלה בעניין.
חוק שירות הביטחון הכללי המקנה לממשלה סמכות למנות ולפטר את ראש הארגון. אולם לפי פסיקות בג"ץ בעבר בנוגע לתפקידים בכירים, נדרשת הנמקה עניינית שמסבירה מדוע הממשלה מעוניינת לפטר את נושא המשרה הבכיר. במקרה הזה, רונן בר.
לכך היועצת המשפטית לממשלה כיוונה במכתבה מסוף חודש פברואר בו היא כתבה שפיטורי ראש השב"כ על ידי הממשלה יצריכו את הממשלה לנמק בצורה עניינית ולהציב תשתית עובדתית שתסביר מדוע היא מעוניינת לפטר את ראש השב"כ.
המתח בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין ראש שב"כ רונן בר הגיע בשבוע שעבר לנקודת רתיחה עם פרסום תחקיר שב"כ על אירועי 7 באוקטובר - וחלק מההאשמות שהופנו שם לדרג המדיני. השאלה שעלתה שוב ביתר שאת לאחר פרסום התחקיר, היא שאלת התפטרותו של ראש שב"כ בר.
עם שאלת ההתפטרות שעלתה לכותרות לאחר הפרסומים לפיהם רה"מ מעוניין לפטר את רונן בר, ועם הפרסומים לפיהם שב"כ מעורב בחקירה של יועציו של נתניהו - עשה רושם שהתפקיד הזה שהוטל על הארגון הביטחוני עמד במוקד סדר היום.
היועמ"שית הורתה בסוף חודש פברואר לשב"כ ולמשטרה לפתוח בחקירה נגד גורמים במשרד ראש הממשלה, בעקבות מידע שהוצג אודות הקשר בין גורמים הפועלים במשרד עם גורמים הקשורים למדינת קטאר. ההחלטה לפתוח בחקירה מגיעה ברקע פרסומים שונים בחודשים האחרונים על קשרים עסקיים בין יועצים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם גורמים מטעם קטאר.
בעקבות החלטת היועמ"שית, ראש הממשלה לא יכול לפטר את ראש השב"כ כל זמן שהשירות חוקר את לשכתו, וזאת בשל ניגוד עניינים.
