חקירת קטרגייט - והחשש מנפילת השב"כ: למרות השפל ביחסים עם רה"מ, רונן בר לא מתפטר

המתח בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין ראש שב"כ רונן בר הגיע אמש (שלישי) לנקודת רתיחה עם פרסום תחקיר שב"כ על אירועי 7 באוקטובר - וחלק מההאשמות שהופנו שם לדרג המדיני. השאלה שעלתה שוב ביתר שאת לאחר פרסום התחקיר, היא שאלת התפטרותו של ראש שב"כ בר.

עם שאלת ההתפטרות שעלתה לכותרות לאחר הפרסומים לפיהם רה"מ מעוניין לפטר את רונן בר, ועם הפרסומים לפיהם שב"כ מעורב בחקירה של יועציו של נתניהו - עושה רושם שהתפקיד הזה שהוטל על הארגון הביטחוני עומד במוקד סדר היום.

חוק שירות הביטחון קובע את ייעוד השירות ותפקידיו. אחד התפקידים לפי החוק הוא: "השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה - וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין".

כדי להבין יותר לעומק את תפקיד שב"כ בשמירה על סדרי המשטר הדמוקרטי יש לשוב לפסק דינה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, אסתר חיות, שהסבירה שלשב"כ יש סמכויות הנוגעות לשמירה על הביטחון הלאומי - אך אלה חייבות להיעשות במשורה: "לגישתי יש לפרש את הוראות חוק שב"כ כהוראה המאפשרת לממשלה להסמיך את שב"כ גם בתחומים שאינם נוגעים לביטחון במובן הצר, אך המבחן שיש לאמץ ביחס לביטוי 'ביטחון לאומי' בהקשר זה הוא מבחן הסכנה החמורה והמיידית לאזרחי ותושבי המדינה או לסדרי המשטר שלה".

חיות המשיכה: "במילים אחרות, ככל שמתרחקים מליבת העיסוק הביטחוני, על הממשלה מוטל הנטל להראות כי אכן מדובר בסוגיה המציבה סכנה חמורה ומידית לאזרחי מדינת ישראל או לסדרי המשטר במדינה, באופן המחייב את התגייסותם של כלל הגופים, ובהם שירותי הביטחון שלה, לצורך התמודדות עם האתגר. פרשנות זו מתחייבת לנוכח הקושי הלשוני בפרשנות הסעיף, הצמצום בהיקף התפרשותו של הסעיף שנלמד מההיסטוריה החקיקתית שלו, והדגש - בישראל ובעולם - על מניעת הרחבה בלתי מבוקרת של סמכויות גופי ביטחון מסכל".

כלומר, חיות מסבירה שלשב"כ יש עוד סמכויות חוץ מלחקור ולאסוף מודיעין - אלא להתעסק גם בשמירה על הביטחון הלאומי. זאת לדבריה, לפי "מבחן הסכנה החמורה והמידית לאזרחי ותושבי המדינה או לסדרי המשטר שלה". מקור משפטי בכיר ששוחח עם וואלה הסביר שלמעשה שב"כ הוא אינו רק גוף ביטחון שיודע לבצע עבודת מודיעין וריגול אלא גם גוף חוקר, וככזה הוא זהה במידת מה למשטרה, ברגע שהוא בעל סמכויות חקירה הוא גם מהווה שומר סף ולכן צריך לשמור עליו ככזה.

לפיכך, עולה כי השב"כ אוחז גם בתפקיד של שומר סף, כלומר הוא לא רק גוף מודיעיני אלא גם גוף שמטרתו לשמור על הדמוקרטיה הישראלית. בהקשר שבו אנו נמצאים היום, השב"כ מנהל חקירה בשיתוף עם משטרת ישראל נגד יועצי רה"מ בחשד שהם עמדו בקשר עם גורמים הקשורים לממשלת קטאר. פיטוריו של ראש השב"כ כעת יכולים להיתפס כפיטורים שמטרתם למנוע את החקירה ובכך להצר את תפקידו של שומר הסף.