הוועדה לבחינת החינוך המיוחד הציגה הבוקר (רביעי) את מסקנותיה. הוועדה, שבראשה עמד עמוס שפירא, התמקדה בהצעת שינוי נרחב במערכת החינוך הרגילה, במחשבה שיאפשר שיפור במענה לתלמידים עם מוגבלות. זו כוללת, בין השאר, הקטנת כיתות והקצאת מרבית המשאבים לגיל הרך.
ועדת "החינוך בראי החינוך המיוחד" הוקמה על ידי שר החינוך יואב קיש לפני קרוב לשנתיים. מאז נערכו דיונים בהשתתפות גורמים שונים בחינוך המיוחד, שהביאו לחזון מרחיק לכת לכלל המערכת. שפירא בחר בפתרון שורשי, מאקרו. הבעיות החוזרות, מחסור בסייעות וצוותים פרא-רפואיים, למשל, נדחקו הצדה. התפיסה שעמדה מאחורי המהלך הייתה כי לאלה הוצעו פתרונות רבים, ולוועדה אין טעם לחזור עליהם, אלא בתמונה השלמה.
שפירא סבור כי החזון השאפתני בר ביצוע. תרחיש ריאלי מבחינתו מדבר על 5-4 שנים. עם זאת, בשביל ליישמו, הוא ושר החינוך יצטרכו לרתום משאבים משמעותיים - יותר מ-15 מיליארד שקלים, לפי ההצעה, בתוך תקופת קיצוצי מלחמה. גורמים המעורבים בנושא ספקנים לגבי הצלחתם בכך. "אני לא רואה את המסקנות מיושמות בשום צורה", טען אחד מהם בשיחה עם וואלה. "אנשי המקצוע לא ערוכים. יש לו כוונות טובות וההצעה נכונה, אבל הוא הלך רחוק. זו אוטופיה ואין סיכוי שיאשרו את זה במציאות הנוכחית".
קיש אמר באירוע הצגת המסקנות כי "מאוד קשה להגיע לקונצנזוס בנושא הזה. הדבר המרכזי שנגעתם בו הוא מענה לגידול בחינוך המיוחד. נושא נוסף הוא השחיקה בעובדי ההוראה. אנחנו בחוסר. אחד הדברים השוחקים הוא הגודל של הכיתות. דיברנו על פחות שעות ותלמידים בגן ובכיתה. אילוץ מרכזי שבלעדיו לא יהיה אפשר ליישם הוא לוודא את כוח האדם הקיים במערכת למשימה. שוכנעת שבמעבר לחמישה ימים ושינוי הסכם העבודה עם ארגוני המורים והגננות אמרתי הולכים על זה. אני מאמין בחזון ובכוונתי ליישם אותו".
"יש לנו יעד מרכזי שעוד לא עמדנו בו - החזרת כל החטופים, החיים לשיקום והחללים לקבורה. ושינוי המציאות ברצועת עזה, חמאס לא יכול לשלוט", הוסיף.
"דיברתי עם יפה בן דויד, חיים ביבס, מירום שיף. אני רוצה לדעת שהם מחויבים בדיוק כמונו. יפה אמרה בצורה ברורה שהיא איתי, אבל היא סקפטית, אמרה עד שאני רואה שכל הקוביות במקום למה שאשים את המחיר שלי", אמר. "זה אירוע תקציבי עמוק, נמטרך להוביל החלטת ממשלה, תקציב לאורך עשור. מהלך אסטרטגי למדינת ישראל. אם נמשיך כמו עכשיו - המערכת תקרוס. אני רוצה כבר בתשפ"ו, שזה מחר, להתחיל ליישם הקטנת כיתות, מעבר לחמישה ימים, בתנופה ותקומה, בצפון ובדרום"
בתשובה לשאלת וואלה, קיש אמר כי לפי תוכניתו "המעבר לחמישה ימי לימודים בתשפ"ו ייעשה בכל הגנים בתנופה ותקומה".
באזורים אלה נמצאים 59 יישובים. ביניהם נמצאים קריית שמונה, מטולה, מטה אשר, גליל עליון, מבואות חרמון, מעלה יוסף, מרום הגליל, עג'ר, שלומי, חורפיש, פסוטה וגוש חלב בצפון, ובדרום - אור הנר, ארז, כפר עזה, מפלסים, נחל עוז, ניר עם, גבים, יכנני, איבים, שדרות, אבשלום, בארי, דקל, חולית, יבול, ישע, יתד, כיסופים, כרם שלום, מבטחים, מגן, ניר יצחק, ניר עוז, נירים, סופה, עין השלושה, עין הבשור, עמיעוז, פריגן, רעים, שדי אברהם, שלומית, תלמי יוסף, תקומה, כפר מימון, תושיה, שוקדה, שובה, זמרת, סעד, עלומים, גברעם, זיקים, יד מרדכי, כרמיה, מבקיעים ונתיב העשרה.
הסתדרות המורים לא שלחה נציג לאירוע. שפירא התייחס לנושא בתשובה לשאלת וואלה: "יפה בן דוד הייתה בפתיחת האירוע והתנצלה בשל לוח זמנים. ליפה בן דוד יש הרבה התבטאויות על מה היא חושבת. הם תואמים ב-100% להמלצות"
במערכת החינוך לומדים יותר מ-300 אלף תלמידים עם מוגבלות, כ-12% מכלל התלמידים. ההצעה של הוועדה לשיפור שילובם במערכת הרגילה מכילה שורת סעיפים: מתן עדיפות עליונה לגיל הרך, או "היפוך הפירמידה", כדי לחסוך מאמצים לתיקון טעויות שנעשות בשלבי החינוך המוקדמים; שינוי החשיבה ל"פחות שעות לימוד מול הרבה פחות תלמידים בגנים ובכיתות", כך שממוצע התלמידים בגנים ובכיתות יהיה 19 תלמידים מול 28 כיום, ומעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע בגנים.
"החשיבה שהאחריות על שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים היא של מערכת החינוך הכוללת ולא של החינוך המיוחד", מציינת הוועדה. "הוועדה סבורה ששיפור המענים של החינוך הכולל יגדיל את חלקם של ההורים הבוחרים בחינוך הכולל, ויקטין את כמות הפניות לוועדות הזכאות". עוד נכתב כי "התנאי ההכרחי ליכולת של מערכת החינוך ליישם את ההמלצות הוא אמון של כל השותפים, בדגש על ההורים וצוותי החינוך. תהליך היישום יתבצע באופן הדרגתי, תוך שיח והגעה להסכמות עם ההורים ויתר השותפים". הוועדה מבקשת לייצר מדדים ויעדים לשילוב לכל שנה בחמש הקרובות.
שפירא מבהיר כי חברי הוועדה "לא טוענים שהמציאו את הגלגל". בשיחה עם וואלה, הוא מדגיש כי "אין ברירה אלא ליישם את ההמלצות האלה", ומתייחס לחשש מהבאת המסקנות לפועל. "כסף אפשר להביא, כוח אדם אין. זה עניין של סדר עדיפויות. אם אתם לא רוצים ליישם את כל ההמלצות - אל תעשו בכלל. בחרנו להתמקד בתמונה הגדולה, התמקדות בפרטים הקטנים תוביל לסחרור ללא סוף".
הוא מציין כי "כל הוועדה הוקמה כדי להגדיל את השילוב. כיום שיעור השילוב הוא בערך 60%, זה נמוך. בעולם מדברים על 95-90%. לטובתו של הילד ללמוד בשכונה ובקהילה בסביבה רגילה". לדבריו, הפתרון למחסור בצוותים יגיע עם הקטנת הכיתות. "ככה החינוך הרגיל ישתפר, ופחות תלמידים עם צרכים מיוחדים ירצו ללכת לחינוך הנפרד".
שר החינוך הכריז ביולי 2024, בדיון בכנסת בו הציגה הוועדה את מסקנות הביניים שלה, על בניית פיילוט שיבחן את השינויים. אז, טען, המשאבים שיידרשו ממשרד האוצר או מתוך תקציב החינוך הקיים לא ימנעו זאת. "אני לא רואה את הנושא הכספי שיעצור אותנו, כי בטווח הארוך יש פה דווקא חיסכון".
אלו"ט מברכת על עבודת הוועדה שמבקשת לשנות את מערכת החינוך מהיסוד, שינוי נדרש והכרחי. הפיכת כיתות הלימוד לקטנות יותר והשקעה בגיל הרך, הכרחיים להכללה מיטבית של תלמידים עם מוגבלות במערכת החינוך לצד השקעה בנושא ההכשרות ובניית האמון עם ההורים. אלו"ט תלמד לעומק את כלל מסקנות הדו"ח ונפעל ביחד עם שותפים ליישום נכון ואפקטיבי.
מצער מאוד שטרם ייבשה הדיו מהמלצות הוועדה המקצועית, בחרו במשרד האוצר להתנער מהדוח מפאת העלויות תוך טענת טענות נגד האבחונים שכלל לא נבחנו ולא היו במנדט הוועדה. ככל שמשרד האוצר חושב שיש לבחון את סוגיית האבחונים, הוא מוזמן לעשות כן. אך אין לקשור זאת למענים שצריכים להינתן לילדים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. לנגד הוועדה וחבריה עמדה טובת הילדים ושינוי יסודי נדרש במערכת החינוך, צר לנו שבמשרד האוצר מעדיפים לתדלק מערכת קורסת, במקום לפעול להבראתה למען עתיד החינוך של ילדי ישראל.