המשטרה פתחה מחדש את חקירת תקיפת המפגין בפתח תחנת הרכבת בירושלים. לפני כחודשיים פורסם בוואלה כי המשטרה סגרה התיק בטענה שלא הצליחה לאתר חשודים, אף שהמקרה התרחש באזור מרכזי ומרושת מצלמות. המפגין, פרופ' רועי פרידמן מהטכניון, ערער על ההחלטה, מה שהוביל לשינויה.
התקיפה התרחשה ב-6 בנובמבר, אז היה בדרכו חזרה מהפגנה נגד חוק הגיוס ולהחזרת החטופים. כשעמד בפתח תחנת הרכבת ודיבר בטלפון, עם דגל ישראל בידו, עוברי אורח ניגשו אליו וחבטן בו עם מקלות. כתוצאה ממנה, נגרם נזק בלתי הפיך לראייתו.
"פתאום הותקפתי מאחור, התחילו לחבוט בי בראש, וכשהסתובבתי לראות מה קורה - גם בפנים", הוא שחזר. "לא הבנתי מה קורה, נהיה לי שחור בעיניים. כבר אמרתי לעצמי 'שיט, הלכה לעין'. נגרם לי נזק בלתי הפיך, מה שנקרא היפרדות זגוגית. אני רואה ללא הפסקה נקודה שחורה ויש לי הפרעה נוספת בשדה הראייה. היו לי חבלות וירד לי דם", אומר פרידמן, מרצה למדעי המחשב וחבר סגל במוסד האקדמי.
בעקבות סגירת התיק, הגיש ערר למשטרה באמצעות עו"ד חגית לרנאו. "בחברה דמוקרטית קיים אינטרס ציבורי מוגבר לחקירה והעמדה לדין של תוקפים שפועלים נגד אנשים שכל חטאם הוא מימוש הזכות הדמוקרטית למחאה", כתבה.
"לצד האינטרס של מר פרידמן, שהותקף באכזריות, נפצע וסובל מנזק בלתי הפיך בעינו, קיים אינטרס ציבורי רחב, המשותף לכל מי שרוצה לחיות בחברה בה אדם רשאי להביע את דעתו ללא פחד מאלימות של בריוני רחוב".
עוד ציינה כי "מקום התקיפה בלב העיר, סמוך לתחנה המרכזית, מעלה ציפייה שפעולה סבירה של המשטרה הייתה מניבה סרטונים ממצלמות האבטחה הרבות המצויות במקום. לא ניתן לקבל תוצאה בה התיעוד הרב לא נאסף וגרירת הרגליים של צוות החקירה תוביל לסגירת התיק מהיעדר ראיות".
לדבריה, מתיק החקירה שהועבר לידיהם עולה כי לא נעשו פעולות לקידומה במשך כשבועיים, הזמן שחולף עד שהתיעוד מחלק מהמצלמות נמחק. יומיים נוספים עברו עד שהמשטרה פנתה לרכבת הקלה ואספה מהמצלמות תיעוד של דקה בלבד, המתחיל חמש דקות לאחר סיום האירוע. ברכבת ישראל, טענה המשטרה, השיבו כי "אין מצלמות ששייכות לתחנה", אך לפי פרידמן הסיבה היא העיכוב בבקשה ולא היעדר מצלמות.
כמו כן, טענה המשטרה כי עיריית ירושלים השיבה לה כי הותקנו מצלמות חודשיים קודם לכן אך "הופעלו רק ב-18 בנובמבר", לאחר התקיפה. עוד עלה כי המשטרה סיווגה את האירוע באותו יום כ"קטטה".