מוטציות חדשות של שפעת העופות עלולות להדביק בני אדם - האם ישראל ערוכה?

בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים בעולם על מקרי הדבקה של נגיף שפעת העופות ביונקים, לצד מקרי תחלואה נדירים בבני אדם. בעוד שמדובר בתופעה שעד כה נחשבה שולית מבחינה בריאותית, לאחרונה התגלו מוטציות מעוררות דאגה בקרב מומחים, שכן הן עשויות להגביר את פוטנציאל ההדבקה בין בני אדם.

בישראל, שבה נתגלו מקרים של שפעת עופות בלולים מסחריים ובקרב ציפורים נודדות, משרד הבריאות פועל לניטור קפדני של הנגיף ולמעקב אחר ההתפתחויות העולמיות. אך האם ההיערכות הנוכחית מספיקה כדי להתמודד עם תרחיש שבו הנגיף יתחיל לעבור מאדם לאדם?

ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, סיפקה הצצה בלעדית לוואלה על המוכנות הישראלית, האתגרים שבדרך - והצעדים שיש לנקוט כדי להבטיח שהמדינה תהיה מוכנה לכל תרחיש.

לדברי ד"ר אלרעי פרייס, משרד הבריאות מפעיל מערך מודיעין שעוקב אחרי סיכונים בריאותיים בארץ ובעולם, לרבות המצב בארצות הברית, שם נרשמו הדבקות בנגיף בקרב יונקים כמו בקר וחתולים. "כרגע אין עדות לכך שהנגיף עובר מאדם לאדם, והתחלואה בבני אדם מוגבלת לאנשים שבאו במגע ישיר עם בעלי החיים הנגועים," היא מסבירה.

מאז תחילת עונת נדידת הציפורים בחודש ספטמבר, התגלו כבר 16 מקרים של שפעת עופות בלולים בישראל. יותר מ-300,000 תרנגולות ותרנגולי הודו מתו באותם לולים. על רקע גל מקרי שפעת העופות בישראל, נדלקה בארצות הברית נורת אזהרה לפני חודש וחצי: משרד הבריאות בלואיזיאנה הודיע על מקרה ראשון בהיסטוריה של ארצות הברית שבו אדם מת משפעת עופות. גבר בן 65 נדבק ככל הנראה מציפורים שהיו בחצר ביתו.

מדובר במקרה נדיר משום שלרוב מי שנמצא בסיכון גבוה להידבק הם עובדים במשקים חקלאיים שבהם מגדלים בעלי חיים ולהם יש סיכוי גבוה יותר לבוא במגע עם עופות או בעלי חיים נגועים.

אלרעי פרייס אומרת שהעובדה שהנגיף מתפשט ליונקים מעוררת דאגה: "גנטית, היונקים קרובים יותר לבני אדם מאשר עופות, ולכן הנגיף עשוי לעבור שינויים שיגבירו את סכנת ההדבקה".

מפרסומים שונים בעיתונות המדעית אכן עלה לאחרונה החשש שנגיף שפעת העופות עלול לעבור שינוי גנטי ולהפוך לנגיף שיכול לעבור בין בני אדם; בפרסום בכתב העת המדעי SCIENCE, נטען כי זן חדש של הנגיף מכיל את סוגי המוטציות הידועים, כאלו שעלולות להדביק תאים אנושיים ולהשתכפל בהם, כשלפי ארגון הבריאות העולמי העברת המחלה בין בעלי חיים ממשיכה להתרחש ומספר המקרים שמתגלים בבני אדם גדל - אך עדיין מוגבל. על פי הארגון, ההשפעה הכוללת על בריאות הציבור ברמה העולמית, נכון לעכשיו, היא מינורית.

כיום, מדינת ישראל פועלת במספר מישורים: ניטור המצב בעולם, שיתוף פעולה הדוק עם משרד החקלאות למעקב אחר חיות נגועות, ובדיקת האפשרות לרכש חיסונים. "אין עדיין חיסונים מאושרים לשימוש רחב, אך אנחנו עוקבים אחרי הפיתוחים כדי להבטיח שנוכל לרכוש חיסונים במידת הצורך," הדגישה אלרעי פרייס.

בהשוואה למדינות אחרות, ישראל מאמצת גישה דומה: "רוב המדינות לא רוכשות חיסונים כרגע, אלא מבצעות רכש אופציונלי, כלומר שמירת מקום בתור לחיסונים עתידיים אם יהיה צורך". מדינות מעטות רכשו חיסונים לעובדים שבאים במגע ישיר עם חיות משק, אך לא לאוכלוסייה הכללית.

נכון לעכשיו, משרד הבריאות ערוך לניטור ולתגובה מהירה להתפרצות אפשרית של שפעת העופות בבני אדם. עם זאת, העובדה שאין חיסון זמין ושמערך ההתמודדות מתבסס בעיקר על ניטור והגבלת ייבוא מוצרים מן החי, מחייבת המשך היערכות. "אנחנו עם עין פקוחה ומבצעים הרבה מאוד פעולות כדי לוודא שנהיה מוכנים בזמן אמת," מסכמת אלרעי פרייס.

אם הנגיף ימשיך להשתנות ולהתאים את עצמו ליונקים, ייתכן שישראל, כמו יתר העולם, תצטרך לשנות מדיניות ולנקוט בצעדים אקטיביים יותר, כולל חיסון קבוצות בסיכון.