שורדת השבי אמילי דמארי עברה היום (ראשון) סדרת ניתוחים בבית החולים שיבא לטיפול בפציעות הקשות שנגרמו לה במתקפת 7 באוקטובר. אמילי נורתה בידה השמאלית וברגלה הימנית מטווח קצר בכפר עזה, משם נחטפה. כתוצאה מהירי, איבדה שתי אצבעות וסבלה מפציעות חמורות שהגבילו את תנועתה. "אני מקבלת לחלוטין את היד שלי, את הכאב ואת הצלקות. עבורי, הן מסמלות חירות, תקווה וכוח", אמרה דמארי בבית החולים.
במהלך השבי, חמאס לא העניק לה טיפול רפואי, למעט בקבוק יוד פג תוקף ותחבושות. למרות הסיכון לזיהום מסכן חיים, היא שרדה את התנאים הקשים ללא טיפול רפואי מינימלי או גישה למים נקיים. מנדי, אמה של אמילי, סיפרה שבתה "נתפרה כמו כרית" על ידי חמאס, ושהפציעות הותירו אותה בכאב בלתי נסבל במשך חודשים רבים. לדבריה, העובדה שלא מתה בזיהום קטלני היא בגדר נס רפואי.
אמילי סיפרה שהניתוחים בבית החולים שיבא עברו בהצלחה רבה מהצפוי: "הרופאים והאחיות עשו עבודה מדהימה. הכאב הנורא שהיה לי במשך שנה וחצי - בגלל טיפול לקוי בשבי, ירד משמעותית. עכשיו, עם שיקום ופיזיותרפיה, אני מקווה שהיד שלי תחזור לתפקוד טוב יותר מבעבר".
דמארי סיפרה שהיא ממקדת כיום את תשומת הלב שלה במאבק לשחרור שאר החטופים שעדיין מוחזקים בעזה: "הפציעות שלי היו קשות, אבל אני יודעת שיש כאלה שנמצאים שם במצב גרוע בהרבה, פיזית ונפשית. כל חטוף חייב לשוב הביתה" אמרה. שניים מהחטופים שטרם שוחררו הם חבריה הקרובים מהקיבוץ, התאומים גלי וזיו ברמן. גלי היה לצידה כאשר המחבלים פרצו לדירתה, והשניים נחטפו יחד. כעת, היא מבקשת להחזיר גם את חבריה: "אני מודה לנשיא טראמפ על העסקה שהביאה אותי הביתה, אבל עכשיו חייבים להביא גם את גלי, זיו ושאר החטופים, לפני שיהיה מאוחר מדי".
בפוסט בחשבון האינסטגרם שלה, סיפרה אמילי פרטים נוספים על השבי: "'היי, אני ד"ר חמאס', זה מה שאמר לי הרופא בשיפא לפני ה'ניתוח'. מאז עברו 17 חודשים ועכשיו הגיע הרגע שכל כך חיכיתי לו - הניתוח האמיתי, במרכז הרפואי שיבא".
"אני זוכרת את עצמי יושבת בשיפא ב-7.10, מסתכלת על חלון קטן שהיה שם, כשאני מרגישה את היד שלי מפורקת והרגל שלי ירויה מהכדור שפגע בצ'וצ'ה שלי, הכלבה האהובה שלי, הדבר הכי יקר שהיה לי 11 שנים".
"ואז הרגע הזה הגיע - הכניסו אותי לחדר ניתוח כשמולי גופה, אני רואה את השמיים הכחולים שהיו צריכים להיות אפורים ביום כזה. מבקשת מאלוהים שישמור עלי. התעוררתי כשד"ר חמאס מודיע לי שאין לי שתי אצבעות והפצע ברגל נשאר פתוח עם ארבעה תפרים במקום 16. היום, אחרי 17 חודשים, הגיע הרגע שלי להחליף את שיפא בשיבא ולקבל סוף סוף טיפול ראוי".
"אני שלמה עם הפציעה שלי, שלמה באמת. אני יודעת שיש עוד החלמה לפנינו, אבל הפעם אני מוקפת במשפחה וחברים שאני אוהבת וזה מה שחשוב. אני גאה בנכות שלי, ואיתה אנצח".
אמילי תהילה דמארי שבה לישראל מרצועת עזה בפעימה הראשונה של הסכם הפסקת האש, כשנה ושלושה חודשים מאז נחטפה בידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. היא חזרה לישראל לאחר 471 ימים בשבי חמאס, יחד עם רומי גונן ודורון שטיינברכר.