נתונים חדשים של משטרת ישראל, שהגיעו לידי וואלה, מציגים תמונה מדאיגה - ומגמה שלילית ברורה: בתוך שנתיים בלבד חלה עלייה דרמטית בתפיסות שוהים בלתי חוקיים ביפו - זינוק של 254%. בשנת 2023 נתפסו בעיר 57 שב"חים, בשנת 2024 הנתון טיפס ל-91, עלייה של כ-60%, אולם הנתון הקיצוני ביותר שייך לשנת 2025 - נכון ל-25 בפברואר, נרשמו 202 תפיסות, עלייה חדה של 122% לעומת השנה הקודמת.
המגמה כאמור ברורה וחריגה בהיקפה: 2,506 תיקים בגין חוק שהייה שלא כדין, נפתחו מתחילת 2025 ועד 24 בפברואר— לעומת 1,422 תיקים בלבד בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה דרמטית של 76% בתוך שנה אחת בלבד.
האיום שנשקף - והמענה
במערכת הביטחון מתריעים: שב"חים אינם רק מסתננים בלתי חוקיים - חלקם הופכים למבצעי פיגועים. בשנים האחרונות הוכח כי מחבלים שביצעו פיגועים קשים בישראל נכנסו לשטח המדינה ללא אישור שהייה, וחלקם אף שהו כאן זמן רב לפני שיצאו למסע הרג.
רפ"ק רועי צור, קצין אח"מ תחנת יפו, מסביר כי מתקפת הטרור של 7 באוקטובר שינתה לחלוטין את המציאות בשטח. האישורים שניתנו בעבר לפועלים פלסטינים בוטלו, ולמעשה, כל פלסטיני שחוצה לישראל ללא אישור - מוגדר שב"ח.
"מאז השבעה באוקטובר, כל פלסטיני שנכנס לישראל מוגדר שב"ח", אמר צור בראיון ל-וואלה. "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם השב"כ כדי לסכל איומים. ככל שנפעל במהירות ובנחישות, כך נוכל למנוע את הפיגוע הבא".
המשטרה מתמודדת לא רק עם גידול במספר השב"חים, אלא גם עם אתגרי אכיפה לא פשוטים. המעסיקים, המלינים והמסיעים הפכו לחולייה מרכזית בשרשרת הסתננות הפלסטינים לישראל, והמשטרה החלה להפעיל נגדם יד קשה יותר.
המוסך ביפו הפך לקן טרור - המשטרה נאלצה לאטום אותו בבטונדות
אחת הדוגמאות הבולטות לאיום שמציבים השוהים הבלתי חוקיים היא המוסך ביפו, ששימש כמקום מסתור למחבלים שביצעו את הפיגוע הקטלני ברכבת הקלה בתל אביב.
האירוע המחיש את חומרת הסכנה: שני המחבלים, שהסתתרו במוסך לפני יציאתם למסע ההרג, היו שב"חים מחברון שחדרו לישראל ללא אישור שהייה. הם השתלבו במקום עבודה בלתי חוקי, תכננו את המתקפה בחשאיות, ולבסוף יצאו חמושים לרחובות תל אביב. במהלך הפיגוע פתחו בירי לעבר נוסעי הרכבת הקלה ועוברי אורח, רצחו שבעה בני אדם ופצעו 16 נוספים בדרגות פציעה שונות - עד שנוטרלו בזירה.
חקירת המשטרה העלתה כי אחד המחבלים עבד בעבר במוסך ושב אליו כדי להסתתר לפני הפיגוע. עובדי המוסך ניסו להסתיר את הפרטים מהמשטרה, מה שהוביל את בית המשפט להאריך את סגירתו ב-60 ימים נוספים. למרות זאת, בעליו פתח אותו מחדש בניגוד להוראות, מה שהוביל את המשטרה לנקוט צעד חריג: ריתוך שערי המוסך וריתוק בטונדות כדי למנוע כניסה מחודשת למקום.
"המאבק לא נגמר בשב"ח עצמו": שרשרת הסיוע שמאחורה
לפי רפ"ק צור, מרבית השב"חים חודרים לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר, אך מהרגע שהם בתוך המדינה, הם הופכים לתלויים באלו שמסייעים להם להתקיים כאן - המעסיקים, המלינים והמסיעים. "אנחנו לא רואים רק את השב"ח עצמו, אלא את כל מי שמאפשר לו לפעול בישראל", הסביר צור. "ברגע שאנחנו מזהים מקומות מסתור או עסקים שמעסיקים שב"חים, אנחנו פועלים נגדם ביד קשה. אם צריך - נסגור את העסק לצמיתות".
בשנים האחרונות נעשה מאמץ להטיל גם סנקציות כלכליות קשות נגד מי שמסייע לשב"חים, הכוללות קנסות כבדים, סגירת עסקים ורישום פלילי.
"הגדר הפרוצה היא הבעיה המרכזית - ואנחנו רודפים אחרי השעון"
לצד המאבק בשטחי המדינה, אחד האתגרים המרכזיים של המשטרה נותר מחוץ לשליטתה: הפרצות בגדר קו התפר. "אפשר לתפוס שב"חים אחרי שחדרו, אבל כל עוד הגדר פרוצה - הם ימשיכו להיכנס", אמר צור. "השאלה היא לא אם הם יגיעו, אלא כמה זמן ייקח לנו למצוא אותם".
לדבריו, מרגע שהשב"ח נכנס - כל דקה שהוא מסתובב חופשי היא סכנה לביטחון המדינה. "המעצר שלהם הוא רק עניין של זמן. מבחינתנו, זה שעון חיים: כל שעה ששב"ח חופשי עלולה להפוך לשעה שבה מתוכנן הפיגוע הבא".
העומס על המשטרה רק הולך וגדל. לצד גל השב"חים, כוחות הביטחון מתמודדים עם עלייה חדה בפשיעה הפלילית, מה שמותח את המשאבים עד לקצה. "המשטרה מתמודדת עם חזיתות מרובות - אבל אין לנו ברירה אלא לפעול בנחישות," אמר רפ"ק צור. "כל שב"ח שנתפס, כל כתב אישום שמוגש, כל עסק שמושבת - זה עוד צעד בהגנה על ביטחון המדינה".
ומה עם מערכת המשפט?
בעוד כוחות הביטחון משקיעים מאמצים רבים באיתור ותפיסת שוהים בלתי חוקיים, נראה כי במערכת המשפט הגישה נותרת מקלה. גם בתקופה ביטחונית מתוחה, רבים מהשב"חים שנעצרים משוחררים בערבויות כספיות נמוכות - מה שמעלה את השאלה האם החלטות אלו לוקחות בחשבון את ההשלכות בשטח.
המציאות מלמדת כי לא פעם, מי שחודר לישראל לכאורה לצורכי פרנסה, הוא זה שמבצע את הפיגוע הבא. מול הנתונים הקשים, עולה הצורך להחמיר בענישה ולבחון מחדש את המדיניות המשפטית. רק בשנת 2025, עד ל-24 בפברואר, הוגשו 1,634 כתבי אישום בגין עבירות שהייה בלתי חוקית - עלייה של כ-45% לעומת 1,123 כתבי האישום שהוגשו בתקופה המקבילה בשנת 2024.
לא ניתן לשטוף את כתמי הדם בפסקי דין מקלים. טוב יעשו השופטים אם יבחנו את החלטותיהם לא רק במונחים של חוק ופרוצדורה, אלא גם דרך עיניהם של הקורבנות הפוטנציאליים הבאים.