יאיר הורן הגיע היום (רביעי) לכיכר החטופים וספד לשירי, אריאל וכפיר ביבס: "אני אומר שלום לשירי אריאליטו וכפיר. שכנים וחברים שלי. אולי לא תאמינו, אבל אריאליטו חבר שלי מהקיבוץ. ילד בן חמש שרואה אותי ובורח כי הוא פוחד ושבוע אחרי רץ אליי כי מזהה אותי. אחרי חודש הצלחתי להתחבר לאריאליטו, והתחלתי לעשות אותו דבר עם כפיר. שם זה נגמר. לקחו אותם ממני ומירדן".
"שירי חברה. בילינו הרבה זמן ביחד. אני מצטער שהם לא פה. הלב שבור, כמו במדבקות. גם אני נחטפתי ב-7 באוקטובר. ביום שבת, 15 בפברואר 2025, אחרי 498 ימים, שוחררתי משבי חמאס. אני רוצה להודות לשגרירים על התמיכה והמאמץ שכל אחד עושה ויעשה להחזרת החטופים לישראל".
"היום אני פה, עומד מולכם, אבל 63 עוד לא. עוד 63 חטופים במנהרות. ביניהם אחי הקטן, איתן. עד שאיתן וכל השאר לא יחזרו - לא באמת אהיה פה. אולי הגוף שלי פה, אבל הנשמה לא. הראש לא. אני מבקש מכולכם - תעזרו לי להחזיר את איתן וכל האחים שלי, כל ה-63. עד שכולם לא יחזרו, גם אני לא אחזור".
"זו הפעם הראשונה שאני עומד כל כך הרבה זמן תחת השמש. לא זכיתי לנשום אוויר צח במשך 498 ימים. בזמן שאנחנו פה נהנים מהשמש, או בכלל לא מעריכים אותה, יש חטופים שנלחמים על הנשימה. דברים קטנים כמו להרכיב משקפי שמש, להסתנוור, לשים כובע, להתקרר בכרית. החופש להחליט. דברים קטנים, אבל גדולים", אמר בבכי, "כמו אחי הקטן. בשבילי הוא קטן, אבל הוא ענק".
מאות הגיעו לכיכר החטופים לצפייה בהלוויית שירי, כפיר ואריאל ביבס. הכיכר התמלאה בבלונים וחולצות כתומות, מסכות באטמן ושלטים עם פניהם, לצד דגלי ישראל. "ירדן, כולנו איתך", נכתב על אחד מהם, ועל אחד אחר: "היה שלום, באטמן קטן. עכשיו אתה גיבור על".
הדסה, אחותו של שלמה מנצור אמרה: "הלב נקרע לגזרים. אני צריכה להיות עם העם, אי-אפשר להיות בבית", אמרה לוואלה. בא לי לזעוק לעולם שיתפכחו. אלה שמאשימים אותנו בפשעי מלחמה, שיראו מה זה. בא לי לבכות עם כולם כאן, לא לבד בבית".
"אני רוצה להודות לנשיא טראמפ. ללא התמיכה שלך, שלכם, הייתי עדיין בשבי חמאס. אנו זקוקים לך כדי שהשלב הבא של ההסכם ייחתם. אין לאח שלי זמן. אין לשאר החטופים זמן. אין לנו זמן. חייבים לחתום על הסכם שלב ב' שיחזיר את כולם. הפצועים, האבות, החללים, כולם, עכשיו".
"אני עומד מולכם ויודע מה החטופים מרגישים. מה הם עוברים. וזה לא טוב. בכל יום שעובר זה יותר גרוע. אף אדם בעולם לא צריך לעבור את הדברים האלה".
"אני בימים קשים מאוד", הודתה. "ההמתנה מוסיפה לעצב. זה לשבת ולכסוס ציפורניים. הדאגות מכרסמות. רוצים כבר לראות שזה אכן שלמה שלנו, שלא מתעתעים בנו. כשזה יהיה אצלנו אני רוצה שהעם ימשיך להיות איתנו, שיצאו לרחוב ויזעקו. לא רק עבורנו, עבור כל החטופים. אני מבקשת שראש הממשלה יקבל החלטות אמיצות ויוציא את כולם מידית. יש עדויות חדשות שמספרות מה קורה שם. חובה להוציא אותם. שילמנו מחיר יקר מאוד ועדיין משלמים".
מוקדם יותר מסרה משפחת ביבס כי "התחלנו את מסע הלוויה, מלווים בהמוני עם ישראל, אנחנו רואים ושומעים אתכם, מתרגשים ומתחזקים מכם", נמסר ממשפחת ביבס. "ירדן מוסר שהוא מתנצל שלא יכול לרדת ולתת חיבוק לכל אחד ואחת מכם. מייחלים ליום שבו נוכל שוב להתייחד ברגעי שמחה ולא עצב".
זוהר פרדימן מאשדוד ממתין למסע ההלוויה על גשר בעיר: "קמתי בבוקר ובמקום ללכת לעבודה הרגשתי שייכות למשהו יותר גדול, למען המשפחה הזאת שבעצם איחדה ומאחדת את כולנו. אני מאמין שכל אחד בעם ישראל לא משנה מאיזה מגזר הוא משתייך, המשפחה הזאת נגעה לכולנו בלב".
חיים חן גם הגיע לגשר באשדוד, סיפור: "באתי להזדהות עם הכאב של משפחת ביבס, עם הכאב של כל מדינת ישראל, באנו לחלוק כבוד אחרון יחד עם כל העם שלנו".