משפחת ביבס פרסמה אתמול (ראשון) את פרטי הלוויה שבה ישתתפו בני המשפחה וחברים קרובים. ימית אביטל, חברתה הטובה של שירי ביבס, שיתפה בשיחה מרגשת עם אודי סגל וענת דוידוב ב־103fm את הקושי המורכב להסביר לבנה בן ה־5 את מותו של חברו הטוב, אריאל ביבס ז"ל. היא תיארה תהליך כואב ורווי שאלות תמימות, שבו נאלצה להתמודד עם הסבר על מושגים כמו מוות, קבורה ואובדן - הכל דרך עיניו של ילד שלא מוכן להיפרד.
"זה היה באמת תהליך מאוד לא פשוט, זה לקח זמן. בעצם ילד שלא רואה את החבר שלו, זה מעורר המון שאלות - 'איפה הוא?' ו'למה אני לא רואה אותו יותר?'", סיפרה אביטל. "כשהתחילה העסקה הראשונה, דיברנו איתם על זה שילדים חוזרים. אני זוכרת את המבט שלו, הוא אמר לי 'אריאל יחזור?', וכל פעם עניתי לו 'לא', כי הוא לא היה ברשימות, ואז לא ידענו, וככה המשכנו".
לדבריה, כשהגיעו לכרמי גת והילדים החלו ללכת לגן, בנה המשיך לשאול: "'איפה אריאל? למה הוא לא חוזר?'. אחר כך הוא החליט לכתוב לו מכתב לגננת, עם ציור של באטמן - הוא שולח לו כוחות ומבקש שיחזור. כשזה לא קרה, הוא שמע יום אחד ברדיו אנשים מוסרים מסרים לחטופים, ואז הוא אמר לי שהוא גם רוצה למסור מסר לאריאל, שאולי זה ייתן לו כוח גם שם ויחזיק אותו".
"הוא כבר הבין שצריכה להיות עסקה כדי שהוא ישתחרר, אבל בכל זאת הוא ניסה. הוא שלח לו מסר מאוד מרגש: 'תעוף משם, תתחפש לבאטמן ותעוף מעזה, תבוא אלינו לכרמי גת, אנחנו מחכים לך, תחזור'. ככה זה המשיך במשך כל השנה וחצי", שיתפה.
"הוא נאחז בכל דרך אפשרית כדי לא להשלים עם המוות הזה"
בהמשך, סיפרה אביטל על הרגע הקשה שבו נאלצה להסביר לבנה שהעסקה המתקרבת שונה מקודמותיה. "בחודש וחצי האחרונים היינו צריכים לספר שהפעם יגיעו גם אנשים שהם לא בחיים. השתמשתי במילה 'לא בחיים' וגם ב'מתים' כדי שיהיה ברור. לצערי, הילדים שלי כבר נתקלו במוות - גיל אביטל, אח של בעלי, נהרג ב־7 באוקטובר כשהגן על מושב ישע עם כיתת הכוננות. אבל כשמדובר בילד - זה הפך למשהו אחר, למשהו שהוא לא הגיוני מבחינתו".
"הוא אמר: 'זה לא הגיוני, אם אריאל נמצא בארון, אז זה אומר שהוא עומד'. אז הייתי צריכה להסביר לו מה זה ארון קבורה. עדי, הבת שלי בת ה־8, אמרה לו: 'תחשוב על הקבר של גיל, הוא שוכב'. ואז הוא אמר: 'אה, אוקיי, אם הוא שוכב, אז אתם טועים - הוא לא מת, הוא חי. הוא לא יכול ללכת אם הוא מת'. הוא נאחז בכל דרך אפשרית כדי לא להשלים עם המוות הזה".
בהמשך חשף בנה מחשבה כואבת נוספת: "'יש אנשים מאוד חכמים בישראל, אז למה שלא ימציאו שיקוי שיחזיר את אריאל וכפיר לחיים? יהיו בו שני סכינים של באטמן, אש, מהירות, גלימה ועוד חומר שיחזיר לחיים. זה יעוף מהר לעזה, יחתוך עם הסכינים, ישפוך על הגוף - ואז הוא יחזור'. נאלצתי להסביר לו במילים פשוטות שאדם שמת לא יכול לחזור. כאן הבנתי עד כמה הוא מתגעגע".
אביטל סיכמה: "מבחינתו הוא עכשיו מתאבל. הוא אמר בעצמו: 'כואב לי בלב, אני לא יכול'. כשקראתי לו סיפור לפני השינה, הוא ביקש שאפסיק ואמר: 'אני לא מפסיק לחשוב על אריאל, הלב שלי כואב, אני לא מסוגל', ואז פרץ בבכי נורא חזק. גם כשניסיתי לחבק אותו, זה לא עזר. מבחינתו - אם תינוק וילד נרצחו, העולם כבר לא מקום מוגן".