מטה משפחות החטופים קיים הערב (שני) עצרת לציון 500 ימים למלחמת חרבות ברזל, בכיכר החטופים בתל אביב. תוציאו אותם ואותנו מהגיהינום. דחוף! לפני הכל", נמסר מהמשפחות. בעצרת ינאמו עופרי ביבס לוי,אחותו של שורד השבי ירדן ביבס, שורדת השבי דניאל אלוני, שגיסה דוד קוניו עדיין בשבי, ושורדת השבי אביבה סיגל שהתאחדה עם בעלה קית' סיגל בעסקת החטופים הנוכחית.
בד בבד, כ-200 מתושבי הדרום, חלקם הגדול תושבי דימונה התייצבו הערב בכניסה לעיר, ואיתם משפחת שגב כלפון בדרישה להחזיר אותו הביתה. משפחת כלפון שעד לאחרונה פעלה בעיקר מאחורי הקלעים, החליטה לאור העדויות הקשות ומראות השבים בפעימות האחרונות לצאת למאבק נחוש וגלוי יותר כדי להשיב את בנם הביתה. שגב נחטף בשבעה באוקטובר ממסיבת הנובה ומאז, כבר 500 ימים שהוא בשבי חמאס.
נציגי משפחות חטופים הגיעו גם הערב להפגין אל מול כנס סגני ומ"מ ברשויות המקומיות המתקיים במלון מלכת שבא באילת תוך שהם קוראים לראשי רשויות וסגניהם "בזמן שאתם נהנים מאוכל ומיטה נוחה אחינו ואחיותינו במנהרות החמאס". מחאות נערכו גם בירושלים, כאשר המונים יצאו להפגנה המרכזית הערב ברחוב עזה, במחאה ובדרישה להחזרת כלל החטופים עד האחרון.
עומרי שתיוי, אחיו של עידן שתיוי שנחטף ממסיבת הנובה ונרצח ב-7 באוקטובר, נאם בעצרת בכיכר החטופים. "אני לא נושם כבר 500 ימים... ב-7 באוקטובר 2024 בדיוק שנה אחרי שעידן נחטף, הודיעו לנו שעידן לא בחיים. אבל עד שעידן לא כאן אי אפשר לקבוע דבר. מבחינתי הוא חי", אמר בפתח הנאום.
"מחויבותה של מדינת ישראל לאזרחיה היא לשלם את מחיר ההפקרה, להביא את כולם לכאן ורק אז, וכשצריך, לגבות מחמאס בחזרה את המחיר בריבית", הוסיף וציין כי "אח שלי עידן הוא חטוף. יחד איתו, גם אני חטוף. המשפחה שלי חטופה כל עם ישראל חטוף. וכולנו חייבים להשתחרר... יש עם אחד, מדינה אחת, ועוד 73 חטופים להחזיר הביתה! שלא יעבדו עלינו, לא ימין ולא שמאל, מדינת ישראל, עם אחד, יחד שרוצה את היקרים, אחינו ואחיותינו בבית!"
עופרי ביבס, אחותו של שורד השבי ירדן ביבס, העבירה מסר מאחיה בעצרת. "עברו 17 ימים מאז שירדן חזר. 17 ימים שאני כבר לא דואגת האם הוא אכל או שתה, איפה הוא ישן. 17 ימים שאני לא תוהה אם הוא חי או מת, שאני כבר לא מפחדת שכל רגע שלו עלול להיות האחרון. 17 ימים מאז שהוא חזר, אבל הוא עדיין לא פה. במילותיו: 'שרדתי בשבי רעב, חרדה, פחד, אי ודאות והתעללות פסיכולוגית. עכשיו אני פה אבל החיים שלי עדיין בשבי. אין רגע שאני לא חושב על המשפחה שלי. על שירי, אריאל וכפיר ותוהה מתי הם יחזרו אלי והסיוט הזה יגמר'".
לדבריה, "המאבק שלנו עדיין לא הסתיים. 500 ימים! ששירי, אריאל וכפיר שם. 500 ימים שאני לא יודעת מה עלה בגורלם, מי מחזיק בהם, מה מצבם. 500 ימים של פחד מוות. 500 ימים שירדן בלעדיהם. 500 ימים שאחים שלנו מעונים, מורעבים, סובלים וגם מתים".
עופרי הוסיפה כי "אני עומדת פה, מצפה ודורשת ומתפללת לחזרתם של משפחתו - שירי, אריאל וכפיר. אני משפילה מבט אל מול המשפחות שאהובן לא אמור לחזור בשלב זה של המתווה. אני כואבת עם המשפחות שכבר לא יזכו לחיבוק. למעלה מ-30 חטופים יכלו להיות היום בחיים ובבית. לא קרה נס שהחזיר אלינו את ירדן. הוא חזר כי נחתם הסכם, בזכות מנהיגים שבחרו להחזיר אותו ובזכות עם וצבא שיודע שזה הדבר המוסרי, הנכון, היהודי לעשות".
אילת סמרנו, אמו של יונתן סמרנו שנחטף ממסיבת הנובה ונרצח, גם נאמה בעצרת ואמרה כי "יונתי שלי חטוף 500 ימים יותר מידי. אני רוצה את הבן שלי, הבן שלי לא חלק מפוליטיקה, הוא לא חייל על שולחן השח והוא לא כלי לניגוח, הוא הבן שלי והוא חבר יקר ואהוב של מאות ואלפי אנשים, וכולם רוצים אותו פה".
שורדת השבי נוגה וייס, בתם של שורדת השבי שירי וייס ואילן וייס אמרה כי "אמא שלי ואני חזרנו בעסקה ביום ה-50, שרדתי 50 ימים בשבי, וזה מרגיש כמו נס. הערב אני עומדת כאן, ביום ה-500 - ויש 73 חטופים שעדיין נמצאים שם בתנאים בלתי אנושיים, חיים בפחד תמידי. הם מחכים שנציל אותם - כל רגע שעובר הוא סכנה לחייהם".
נוגה הוסיפה כי "אחרי שחזרתי, התבשרנו שאבא שלי, שהיה מוגדר נעדר במשך שלושה חודשים, נרצח ונחטף לעזה והוא חייב לחזור. הוא חייב לקבל את הקבורה הראויה שמגיעה לו. מגיע לי לבכות על הקבר של אבא שלי. אני אמנם חזרתי, אבל השיקום האמיתי יתחיל רק כשכולם יחזרו, החיים לשיקום בחיק משפחתם, והנרצחים לקבורה ראויה כמו שמגיעה להם".
שורדת השבי דניאל אלוני, גיסתו של דוד קוניו בעצרת בכיכר החטופים: "500 ימים שהאחים שלנו חיים בפחד מוות במנהרות. לאחרונה קיבלנו אות חיים מאחד החטופים ששוחרר, שסיפר שהיה עם דוד, דוד שלנו בחיים, הוא חי! להנהגה שלנו אני אומרת - החובה שלכם היא אחת - להחזיר את כולם. נקודת היציאה היחידה היא דלת המסוק שייקח את האחים והאחיות שלנו הביתה!"
שורדת השבי דניאל אלוני, גיסתו של החטוף דוד קוניו, אמרה בעצרת כי "500 ימים שהאחים שלנו חיים בפחד מוות במנהרות. לאחרונה קיבלנו אות חיים מאחד החטופים ששוחרר, שסיפר שהיה עם דוד, דוד שלנו בחיים, הוא חי! להנהגה שלנו אני אומרת - החובה שלכם היא אחת - להחזיר את כולם. נקודת היציאה היחידה היא דלת המסוק שייקח את האחים והאחיות שלנו הביתה!"
יעלה דוד, אחותו של החטוף אביתר דוד אמרה על המשא ומתן של שלב ב' כי "הוא ההזדמנות האחרונה להצלת חייהם של עשרות גברים שנשארים מאחור בשלב הנוכחי של העסקה, אם העסקה תתפוצץ ושלב ב' לא יתחיל - יישאר כתם שחור בדפי ההיסטוריה שלנו".
אביבה סיגל, אשתו של שורד השבי קית' סיגל, סיפרה על מה שעבר עליו. "מתוך ה484 ימים שהיה בעזה הוא היה חצי שנה לבד, הוא שכב על מזרון על הרצפה בחדרון קטן מאוד לבד, מורעב, כשהמזון היחידי שבא לפיו זה פיתות עם עובש או כאלו שרופות, שאינן ראויות למאכל אדם. באחד הימים המחבל שהיה איתו בא אליו ונתן לו בעיטה בצלעות בשיא הכוח, ירק עליו וקרא לו 'יא כאלב', בלי סיבה, פשוט כי זה מה שהוא רצה לעשות. באחד הימים המחבל כיוון עליו את האקדח ואמר לו 'עכשיו אני יורה והורג אותך'".
"מה הייתם עושים באותו רגע, שאלתי את קית' מה עשית שהוא עשה לך את זה? קית' אמר לי.. 'כלום'. המחבלים הפכו את קית לכלום. כל צורך אנושי נשלל ממנו, לפעמים אפילו ללכת לשירותים", הוסיפה בכאב.