כנס "השבר הנפשי בעקבות המלחמה - איך נצא מזה יחד?", ביוזמת עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, התקיים אתמול (ראשון) במטרה להציף את הצורך הדחוף בשינוי מדיניות והגדלת המשאבים בתחום החוסן והבריאות הנפשית בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.
בכנס, שהתקיים בשיתוף רפי פרומרוק, נכחו בכירים מעולם הבריאות והחברה, ביניהם שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו, רעיית נשיא המדינה הגברת מיכל הרצוג, פרופ' חזי לוי, מנכ"ל בית החולים ברזילי, ואיל גולן, אחיה של שורדת נובה שיראל שרה גולן ז"ל, שהתאבדה לאחר שסבלה מפוסט טראומה.
הנושא העיקרי שעלה בטקס היה הצורך בהגדלת תקציבי המדינה לטיפול ושיקום נפגעי טראומה, חיזוק השלטון המקומי במענה לבריאות הנפש, והאתגרים הייחודיים של שורדי המסיבות, נפגעי פעולות האיבה, מילואימניקים, מפונים ומשפחות שכולות.
איל גולן, אחיה של שיראל שרה גולן ז"ל, הציף את הקשיים הבירוקרטיים והמחסור במענה הנפשי: "נפשה נרצחה כבר ב-7 באוקטובר" אמר. "הרשלנות והבירוקרטיה הרגו את אחותי. שורדים לא יפנו מיוזמתם - משרד הבריאות צריך לחייב לקבל את הרשימות ולפנות אליהם באופן יזום". עוד הוסיף בצער כי המדינה הייתה יכולה להציל אותה - אבל היא לא התעוררה בזמן. אביה טען כי צריך לבדוק את העלייה הגדולה בתאונות הדרכים וטען כי אנשים הולכים להתאבד על הכבישים בישראל.
"שום אומה לא התמודדה עם אתגר כזה" שר הבריאות אוריאל בוסו התייחס להיקף האירוע ולקשיים שבהם מתמודדת מערכת הבריאות. "זהו מגה-אירוע מאז קום המדינה. אנחנו לפני הגל הגדול של בריאות הנפש". בוסו ממשיך ומשתף את המהלכים שעליהם הוא עבד בכדי לעזור להתמודד עם הקשיים: "פגשתי את מועצת הפסיכולוגים, אנחנו דנים עם המל"ג על ההכשרה שלהם שתקוצר משמעותית מ-9 שנים ל-6 שנים כדי להרחיב את המענה ושיוכלו להחזיק בזמן הזה גם מבחינה כלכלית את עצמם".
עוד הוסיף השר בוסו, כי בימים אלה הוא ומשרדו עובדים על תוכנית לפיתוח הענף הפסיכולוגי בישראל: "אנחנו עובדים על תוכנית חדשה שתבטיח שבעוד חמש שנים יהיו בישראל יותר פסיכולוגים חדשים מכל חלקי החברה הישראלית תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה". בנוסף השר ביקר את מבקר המדינה על רקע האמירה כי 3 מיליון איש יהיו מתמודדי נפש: אי אפשר לקבוע מדיניות על פי סקרים - אנחנו בשטח 24/7," הצהיר.
פרופ' חזי לוי, מנכ"ל בית החולים ברזילי ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, התריע על חוסר היכולת להתמודד עם היקף הפגיעה הנפשית: "אנחנו לא יודעים איך לטפל בפציעה נפשית, ואנשים מתביישים לבקש עזרה. יש צורך להוריד ביורוקרטיה ולהשקיע משאבים - אחרת נאבד עוד אנשים". עוד הוא סיפר כי אמהות שולחות את הילד שלהם ולא יודעות אם הוא יחזור. "אנחנו רואים אותם משתינים במיטה עם ליקויי למידה והתפתחות. אנחנו צריכים כסף כדי למשוך את המטפלים".
"אני מתרגשת לראות קהל כל כך גדול שמתעניין בתחום 'בריאות הנפש", אמרה מיכל הרצוג, רעיית הנשיא. "קודם כל, אני רוצה להודות לכל מי שמתעניין ומעורב. כשנבחר הנשיא ב-2021, היה לי ברור שבריאות הנפש תהיה אחד התחומים המרכזיים שבהם אני אעסוק. כמי שאינה אשת מקצוע בתחום, אני יכולה לדבר עליו ולהביא אותו לכל במה שבה אני עומדת, ולהגיד לאנשים: זה נושא חשוב, אל תתביישו, תבקשו עזרה". עוד הוסיפה כי מאז ה7 באוקטובר הצורך הוא רב יותר: "כמובן, מאז ה-7 באוקטובר פגשנו הרבה משפחות, המון עצב, פצועים, משפחות שפונו מהדרום ומהצפון, ובוודאי משפחות שכולות. יש צורך גדול מאוד, אבל גם הרבה תקווה, ערבות הדדית והושטת יד לעזרה. יש הבנה רחבה ויוזמות רבות בתחום."
מנכ"לית עמותת 121, עורכת הדין טלי ניר, סיכמה את הצורך בשינוי דחוף: "המלחמה חשפה את עומק המשבר בבריאות הנפש. כמחצית מניצולי מסיבות הטבע לא קיבלו טיפול כלל. אנחנו דורשים להגדיל את התקציבים ולספק מענה רחב יותר בשלטון המקומי ובמערכת הבריאות", אמרה.
כלל המשתתפים בכנס קראו לממשלה להקים וועדה ייעודית שתאגד את כלל הטיפולים בנפגעי הטראומה, להבטיח הכרה לנפגעי פעולות האיבה ולנקוט צעדים אקטיביים כדי למנוע אובדנות נוספת בקרב השורדים.