שיראל גולן, ניצולת הטבח במסיבת הנובה, נמצאה היום (ראשון) ללא רוח חיים בדירתה, ביום הולדתה ה-22. בני משפחתה מספרים כי היא סבלה מפוסט טראומה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר הקשים בפסטיבל. עוד טוענים במשפחה כי לא קיבלה טיפול מספק להתמודדות עם הפוסט טראומה מצד רשויות המדינה. היא הותירה אחריה הורים וארבעה אחים ואחיות.
אייל גולן, אחיה של שיראל גולן , מסר בראיון לוואלה כי הוא "רוצה להעביר מסר אחד ברור ששיראל נרצחה פעמיים. פעם אחת בשביעי באוקטובר ופעם אחת פיזית ביום הולדתה ה-22 היום. מדינת ישראל הפקירה את ניצולי הנובה, והלוואי וניצולי הנובה היו מקבלים 5% מהשיח שמקבלים משפחות החטופים".
"לא ייתכן שאחותי תשים קץ לחייה בגלל אוזלת ידה של המערכת מקצה לקצה, לא משנה מי אשם, כל הגורמים במערכת במדינת ישראל כשלו כישלון מוחלט. כשם שהמקרה של איציק סעידאן היה נקודת מפנה לנכה צה"ל, כך אני רוצה שהקץ לחייה של אחותי יהיה תפנית לשינוי במערכת לניצולי הנובה. לא ייתכן שהם צריכים לבקש סיוע מעמותות. לא היה לאחותי גורם אחד שירכז את כל הטיפולים שהם צריכים".
"אחותי התחילה את השנה עם פוסט טראומה וסיימה את חייה עם דיפרסיה, היא לא יצאה מהבית והתרחקה מאחים שלה, מהמשפחה, זו הייתה ילדה מלאת חיים ושמחה, ובחודש וחצי האחרונים היא פשוט הייתה כבויה. אף גורם ממשלתי כבר שנה לא לוקח אחראיות על הניצולים, כמה שורדי נובה יש? כמה מסיימים את חייהם בכל יום? מישהו שומע עליהם? אף אחד לא מתייחס אליהם. למה אני צריך להיות הפה של אחותי דלא יכולה כבר להרים את שלה. למה המדינה לא קמה בעשירי לאוקטובר? אני אומר מכאן לממשלה חבר'ה היה פה אירוע, כולם ידעו לאן זה מתגלגל ואף אחד לא הרים את הכפפה"
ישראל חסיד דובר זק"א מוסיף כי "מדובר במקרה מאוד קשה ומורכב, מתנדבי זק"א מצוות נתניה שהגיעו לזירה טיפלו בכבוד המת, וליוו את בני המשפחה בשעתם הקשה והכואבת".
שיראל גולן הייתה אחת מהחילוצים הראשונים של השוטר רמו אלהוזייל מרהט ממסיבת הנובה. בראיון לוואלה אמר כי הוא "מרגיש כעס וכאב, הייתי אצל המשפחה עכשיו. הייתי בקשר עם שיראל היינו בקשר יום יום. ידעתי שקשה לה. ההורים היו נוהגים להתקשר לבקש את העזרה שלי, והייתי עוזב הכל ומגיע לתמוך. הייתי תמיד מוודא איתה אם היא בסדר ואם היא צריכה משהו".
ב-7 לאוקטובר אני יכול להגיד שעשיתי את המקסימום שהם לא יסתכנו מחוץ לרכב תוך כדי חילוצים. שלא יראו זוועות. הצעקות, היריות והתמונות משם אלו דברים ששיראל אף אחד מאיתנו לא הצליח לשכוח עד היום", אמר.
עוד הוסיף אלהוזייל כי "אני מקבל טיפול מהמשטרה של פסיכולוג לצורך שיחות, אבל בניגוד אליי הניצולים מלבד לקבל כדורים לטיפול הם לא מקבלים טיפול מהמדינה. אני חושב שכל הניצולים זקוקים למלוא תשומת הלב ולטיפולים של שיחות, כי הכתובת על הקיר. תוך כדי נסיעה למשפחה עלה לי רעיון לעשות בנובה לוח שרשום עליו למעלה 'אם לא תחזקו ותחבקו את הצעירים של הנובה אתם תראו את התמונות שלהם על הלוח הזה'".
קהילת שבט הנובה מסרה כי היא "אבלה ומשתתפת בצער משפחתה של שורדת יקרה. בימים המורכבים בהם אנו מציינים שנה לאסון הנורא, הכאב והקושי מורגשים וקשים אצל כולנו. אנו מחבקים את שורדי ושורדות הנובה, בני משפחותיהם, והמשפחות השכולות בשעה קשה זו".
"מבקשים מכולם לגלות ערנות למצוקות הנפשיות שעלולות להתעורר. אם מישהו/י בסביבתכם/ן מתמודד/ת עם מצוקה, בבקשה הפנו אותו/ה לעזרה מתאימה בקווי החירום. חשוב לזכור ולהזכיר שכולנו עומדים יחד", נמסר מטעמם.
משרד הרווחה והביטחון החברתי בתגובה: "משרד הרווחה מביע כאב עמוק על מותה בטרם עת של שורדת הנובה, ומשתתף בצער המשפחה וצערה של קהילת נובה כולה.
שורדי המסיבות מתמודדים עם אתגרים רבים ומורכבים בתהליכי השיקום והריפוי. המשרד יחד עם קרנות הביטוח הלאומי ושותפים נוספים וביניהם עמותת "נובה", מעניק מעטפת ליווי ותמיכה לשורדי המסיבות במגוון רחב של מענים במסגרת תכנית 'יובלים'.
אנו קוראים לשורדי המסיבות ובני משפחותיהם הזקוקים לסיוע, לפנות למוקד 118 של משרד הרווחה 24/7, למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות או באמצעות האתר - 'עטופים באור' המרכז את המידע והסיוע הממשלתי לשורדי המסיבות מהשבעה באוקטובר: https://govextra.gov.il/molsa/light-of-support/home
מהמשפחה נמסר כי טרם נקבע מועד להלוויה ויעודכן בהמשך.
אם אתם או אדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אנא פנו לעזרה מקצועית. ניתן לעשות זאת בדרכים הבאות: שיחה עם מוקד ער"ן בטלפון 1201 או באתר של העמותה, וכן באתר האינטרנט של סה"ר.