הערב (ראשון) משפחותיהם של שורדי השבי שגיא דקל חן וסשה טרופנוב מסרו הצהרה ראשונה לתקשורת במרכז הרפואי שיבא תל השומר. בהצהרה השתתפו שורדות השבי לנה טרופנוב - אמו של סשה, וספיר כהן, זוגתו, לצד אביטל דקל חן, אשתו של שגיא, ואביו יונתן דקל חן.
"סשה סיפר לי שהוא התפלל עלי", סיפרה ספיר כהן. "שאמצא גבר שאני אוהבת, שלא אחכה לו. הוא לא רצה שאני אחכה לגבר שאף פעם לא יחזור הביתה. הוא לא האמין שיצא בחיים".
"מאז 7 באוקטובר הגשמתי חלומות - לחזור הביתה מהשבי בחיים ולזכות לחבק שוב את סשה. אני רוצה להודות לכל מי שלקחו חלק בהגשמה הזאת, לחיילים, משפחות החללים, לעם ישראל, לחלק בעם שפעל ועשה כל דבר אפשרי כדי לשנות את המציאות המעוותת הזאת. אני מודה למקבלי ההחלטות שקיבלו את ההחלטה. מוכרחים להמשיך ולהשיב את כל החטופים הביתה".
לנה טרופנוב אמרה: "קיבלתי את החיים שלי, הלב שלי, חזרה. סשה חזר בריא ושלם. הוא נורה בשתי רגליו בחטיפתו. זה נס גלוי שהוא עומד והולך. תודה לחברי הכנסת שתמכו בעסקה, למאמצים של ממשלת רוסיה, אני קוראת להמשיך לדרוש את שחרור של מקסים הרקין ושאר החטופים. עם כל השמחה, אני לא שוכחת לרגע את החטופים שעדיין בשבי. חייבים לעשות הכול כדי להוציא את כולם עכשיו".
אביטל דקל חן, אשתו של שגיא, אמרה: "שגיא, אהוב לבי ואב בנותיי, חזר הביתה. אחרי 498 ימים בשבי חמאס הוא כאן מעלינו במחלקה, עומד על הרגליים עם חיוך ענק ושמחה בלב. במבט לאחור, אני זכרת איך ב-7 באוקטובר עמדתי בממ"ד עם שתי בנותיי בהריון מתקדם. במשך שעות חיכיתי לשגיא שיחזור, יפתח את הדלת ויוציא אותנו החוצה".
"היו כאלה שניסו לומר לי שלא אצלח את המסע, והיו כאלה שאמרו שהסוף יהיה טוב. הזכרתי לעצמי שאני צועדת יחד עם שגיא: הוא במלחמת קיום, אני במלחמת תקווה. ידעתי שלא משנה איזה ימים נעבור, איזה סיכוי יש לשגיא לחזור, הוא יחזור הביתה. אמרתי לעצמי שאם משהו ינצח זו האהבה שלנו. כשחזר גיליתי כמה זה היה נכון".
"שגיא לא ראה אור יום מ-7 באוקטובר ולא ידע מה קרה איתי ועם הבנות. הפעם הראשונה בה גילה מה מצבנו הייתה יום לפני שחרורו, רק אז גילה שאנחנו בחיים. הוא החזיק מעמד בזכות האהבה. גילינו שכל אחד עשה דברים כמו שהשני ביקש. אתמול כשראיתי את שגיא הרגשתי סוף-סוף שאני יכולה לצאת מהממ"ד ולהשתקם. יחד, כמשפחה שלמה - שלוש בנות, אימא ואבא. אתמול שגיא פגש את בנותיו לראשונה לאחר שנה וארבעה חודשים. שחר ראתה לראשונה את אביה שלא מתוך תמונה".
"לצד השמחה הגדולה וההתרגשות, לא יכולתי שלא לחשוב על כל הילדים שעדיין מחכים לאבות שלהם. שבכל יום מתעוררים ושואלים מתי אבא חוזר. חייבים לעשות הכול כדי שהשאלה הזאת לא תשאל. יש לי כאב ענק על מה שאיבדנו, החברים שאינם, החיילים שנפלו בקרבות. בזכותם אנו עומדים כאן היום".
"אני מבקשת לפנות לשאר משפחות החטופים: אל תאבדו תקווה. נחזיר את כל מי שנשאר שם. אין אופציה אחרת. שגיא אתמול אמר לי: 'מילי, זה נחמד שכותבים 498 ימים, אבל בעיקרון יותר נכון לומר שאנחנו שם מעל 43 מיליון שניות של גיהנום. הם לא סופרים ימים, שעות או דקות. הם סופרים שניות. אני רוצה להגיד בשמי ובשם שגיא שביקש, תודה לכל עם ישראל".
יונתן דקל חן, אביו של שגיא, אמר: "קהילת ניר עוז מרוסקת ומחכה לחטופים שעוד לא חזרו. דרוש היה אומץ להגיע להסכם הזה. הוא לא מושלם. רק בכל שלבי העסקה יהיה ריפוי לכולנו".
ביום שבת שוחררו מהשבי סשה טרופנוב, שגיא דקל חן ויאיר הורן במסגרת הפעימה ה-6 לשחרור חטופים. "כוחותיהם מעוררים תקווה", אמרה ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, בהתייחס לשובם. "הם ייפגשו את מיטב הצוותים הרפואיים לתהליך שיקום מורכב וארוך. השהייה כאן מאפשרת לשבים לקבל את הטיפול ההולם, ואנו מטפלים גם בבני משפחותיהם".