בקיבוץ ניר עוז, אחד מהיישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בטבח שבעה באוקטובר, מאושרים מאוד על שחרור החטופים וקוראים להנהגה להמשיך את העסקה. אל הפאב בקיבוץ, שיאיר הורן ניהל עד שנחטף, הגיעו עשרות מתושביו כדי לשמוח ולחגוג את שובם של שלושת החטופים יאיר הורן, סשה טרופנוב ושגיא דקל-חן שנחטפו מהקיבוץ.
"היה מאוד מרגש ושמח, היינו בניר עוז ופתחנו את הפאב אחרי הרבה זמן, הרשנו לעצמנו לשמוח ששלושה מחברנו חזרו למשפחות שלהם", אמרה אילה מצגר, כלתו של החטוף יורם מצגר שנחטף ונרצח בשבי החמאס. לדבריה, "הכל מהול בעצב ודאגה - יש עדיין עוד 20 מחברי הקיבוץ בשבי ועוד עשרות חטופים מכל הארץ".
"אנחנו רוצים שכולם ישמחו כמו ששמחנו היום", הדגישה מצגר, והוסיפה כי הם "לא שוכחים אף אחד - לא את החיים ולא את החללים. אנחנו מקווים שהנהגה תדע להמשיך את העסקה. אסור להשאיר שם אף אחד".
גם ניר מצגר שאימו תמי השתחררה בעסקה הראשונה ואביו הוא יורם מצגר מסר כי זה "יום שמח ומרגש. החיים בניר עוז מורכבים. אתמול הייתה אזכרה של אבי, שנרצח בשבי, והיום אנחנו חוגגים את חזרתם של החטופים". עוד הוסיף מצגר כי "זה לא הסוף מבחינתנו, עד אחרון החטופים, זוהי חובתנו כעם וכמדינה, כולם צריכים לחזור הביתה".
רננה גומא תושבת הקיבוץ, שילדייה יגיל ואור חזרו בעיסקה הקודמה סיפרה על תחושותייה: "שמחה גדולה לצד חשש גדול לחיי הנותרים מאחור וחרדה להמשכיותה של העסקה ומימושה המלא עד השבת כולם. וכמה שיותר מהר. בלי פעימות ובלי שלבים", אמרה.
רננה הוסיפה, "קנאה במי שיזכו לחבק את אהוביהם. בסוף כמו שאומרת שיר הבת שלי "הדבר הכי שמח שאנחנו יכולים לקוות לו הוא הלוויה והבנה שללא שכולם ישובו לא נוכל לסגור את המעגל ולהתחיל בתהליך הבניה מחדש של חיינו- האישיים המשפחתיים הקהילתיים והלאומיים" סיכמה.
הערב גם התקיימה עצרת של מועצת שער הנגב בה דיברה לראשונה יובל מנצור, נכדתו של שלמה מנצור שהשבוע הודיעו למשפחתו כי נרצח בשבי החמאס. "סבא נרצח. סבא לא חי. צעקתי לא , לא איך זה יכול לקרות, סבא שלי לא יחזור להיות איתי ולייעץ לי", אמרה יובל. לדבריה, מגיל קטן היא סובלת מחרדות - "החרדה הגדולה ביותר הייתה לאבד את סבא וסבתא ועכשיו החרדה התממשה. סבא אני אוהבת אותך".
"זו שמחה גדולה, חיכינו כמעט 498 ימים", אמר אחד הנוכחים באירוע, "אני קיבלתי את הדוד שלי גדי לפני שבועיים, וזה כאילו ירדו לי טונות מהכתפיים. זכינו גם בעופר וירדן שחזרו. באנו לשמוח על חזרת החטופים ולקוות שהתהליך לא ייעצר - עדיין יש חבר'ה מניר עוז שנמצאים ברצועה, ולמדינה יש חובה להחזיר את כולם. יש סמליות גדולה בפתיחת הפאב - יאיר עבד פה, ולאט לאט התחושות בקהילה משתפרות כי אנחנו מקווים שכולם יחזרו. אפשר לשמוח, אבל לא לשכוח את האחרים."
קיבוץ ניר עוז הפך לסמל ב-7 באוקטובר, כשרבע מתושביו נרצחו או נחטפו לרצועת עזה. שלושת החטופים ששוחררו הבוקר שהו בקיבוץ בשבת השחורה. אלכסנדר (סשה) טרופנוב, התגורר בתל אביב ביחד עם בת זוגו ספיר כהן. בבוקר שבעה באוקטובר הם הגיעו לבקר את משפחתו שמתגוררת בניר עוז שבעוטף עזה, שם נחטפו ביחד עם כל המשפחה לשבי חמאס. טרופנוב היחיד ממשפחתו שנשאר בשבי חמאס ברצועה.
ספיר כהן בת ה-29, אמו של סשה, ילנה, בת 50 וסבתו אירנה טאטי בת 73 שוחררו אחרי 54 ימים בשבי, בפעימה השישית, כ"מחווה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין". זאת בזכות אזרחותן הכפולה. סשה הוא בן יחיד. ויטלי, אביו של סשה, נרצח בניר עוז בבוקר 7 באוקטובר.
שגיא דקל-חן בן ה-36 נחטף מהקיבוץ כשאשתו אביטל, בהריון מתקדם, הסתתרה והגנה על בנותיהם בנות שש ושנתיים. נעמית, אמו של שגיא, נחטפה גם היא אך העמידה פני מתה - וניצלה. בעודו בשבי החמאס, ילדה אשתו אביטל את בתו השלישית, דור. "יש לי חלום שבו אני ושגיא רוקדים סלואו על הדשא בקיבוץ" כתבה אשתו אביטל. היא סיפרה כי בנותיו, שתפקדו בקור רוח בעודן בממ"ד, שואלות עליו כל יום ומתגעגעות לאביהן.
יאיר הורן בן ה-45, נחטף מקיבוץ ניר עוז יחד עם אחיו הקטן איתן הורן שנסע לבקר את אחיו בקיבוץ. יאיר הורן נולד בישראל, אך בגיל שנתיים שב עם משפחתו לארץ מוצאה ארגנטינה. ב-1999 חזר לישראל, לקיבוץ הל"ה. עמוס, הבן האמצעי, הגיע ב-2002 וכמה חודשים אחריו עלה גם איתן. אימם רות ובעלה השני ברנרדו השתקעו בכפר סבא ואיתן גר עמם. יאיר חזר מהשבי לאחר 498 ימים בלי אחיו.