אני עדיין זוכר את בוקר 7 באוקטובר, בו התעוררתי בביתי לתמונות הזוועה ולטלפונים מארמון האליזה. מאז אותו בוקר, למדנו לזהות את שמותיהם וסיפורם של הנרצחים והחטופים שרק חלקם זכו להיקבר ולחזור לחיק משפחתם. בתוך הכאוס הנורא הזה, שנמשך מאז אותה שבת שחורה, נחקק אצלי ואצל צרפתים רבים נוספים, סרטון אחד בו רואים אמא מבוהלת מחבקת את שני ילדיה הג'ינג'ים המתוקים ומובלת בידי מחבלים ארורים אל הלא נודע.
כשקיבלנו את האישור והחותמת שירדן ביבס הושב סוף-סוף ארצה, ישבתי גם הפעם בסלון ביתי בפריז, עדיין מביט בתמונות המשפחה המחייכת - האב, האם ושני הילדים הקטנים. תמונות שכנראה צולמו ימים ספורים לפני השבעה באוקטובר. המשפחה הזו נחקקה לא רק על לוח ליבי ויתר עם ישראל, אלא לימים הפכה לסמל הזוועה בעיני העם הצרפתי.
בטקס הממלכתי בפריז שהתקיים לפני כמעט שנה, כשעמדתי לצד משפחות הנרצחים הצרפתים, ראיתי דמעות בעיני דיפלומטים קשוחים. ראיתי את הנשיא מקרון, איש שרגיל לשמור על קור רוח, נסער עמוקות. הזעזוע של נשיא צרפת שיקף את הזעזוע של העם הצרפתי.
נשים, גברים, ילדים וקשישים נחטפו. אבל דווקא הסיפור של משפחה אחת - תמונה של אם צעירה ושני ילדיה הקטנים שנחטפו - הוא שממשיך לאחוז בתודעה הצרפתית ולהגיע אל לב העם הצרפתי. בתור ישראלי צרפתי שחי בפריז ופוגש אנשים מכל הסוגים והגוונים, אם בסופר מתחת לבית, בבית הקפה או בלשכת הנשיא בארמון האליזה, אני רואה שהסיפור של משפחת ביבס השפיע עליהם באופן ייחודי.
אין עוררין כי האנטישמיות בעולם ובאירופה גואה, למעשה אנחנו עדים לעלייה חדה וקיצונית שמעוררת דאגה רבה בישראל, ביהדות התפוצות ובמנהיגות האירופית. בארמון האליזה בצרפת הבנו זאת מיד לאחר טבח השבעה באוקטובר, כולנו, ומיד פעלנו באופן אינטנסיבי ומקיף בנושא, כפי שאנחנו עושים עד היום. מיגור האנטישמיות בצרפת ובאירופה היא משימה חשובה מאין כמותה. אך לצד גל האנטישמיות שאירופה וצרפת חוות - אנחנו גם מרגישים את קולו ותחושותיו של רוב העם הצרפתי, שדואג ומקווה לראות את החטופים הישראליים כולם חוזרים למשפחותיהם.
ארמון האליזה משקף את רצון העם הצרפתי - הגיע הזמן לסיים את המלחמה ולהשיב את כולם הביתה. אין עוררין שישראל הייתה חייבת להגיב לשבעה באוקטובר מבחינה צבאית, אבל עבור העתיד שלה ושל האזור כולו - המלחמה חייבת להסתיים והגיע הזמן שנתקדם לעבר הסכם מדיני אזורי בתמיכת העולם. המלחמה חייבת להיפסק כדי שנוכל להתחיל בשיקום, שיקום של החטופים הישראליים, של ישראל, של האזור כולו וכן גם של עזה והעם הפלסטיני שאנחנו חייבים לשחרר אותו מאחיזת הטלפיים של ארגון הטרור חמאס ולהבטיח להם עתיד טוב יותר, למענם, למען האזור ולמען בטחון ישראל. אירופה, ארה"ב ומדינות ערב חייבות לתת ערבויות לביטחונה של מדינה ישראל, רק ככה נוכל לקדם הסדר מדיני רחב שיאפשר יציאה למחר חדש עבור האזור כולו. רק שגשוג, שלום וביטחון יבטיחו עתיד טוב יותר לכולם, לזה העם הצרפתי, נשיא צרפת וכולנו מחויבים.
משפחת ביבס הפכה בצרפת לסמל האסון והטבח בשבעה באוקטובר, סיפורם חדר ללב הצרפתי והוא עד היום מהדהד ברבים כאן. גם בארמון האליזה וגם ברחובות הערים - משפחת ביבס, כמשל לכל החטופים שבשבי, היא סיפור כואב אך גם מושא והשתוקקות למימוש העסקה במלואה. חייבים להחזיר את משפחת ביבס כולה הביתה, למען ירדן ולמען כולנו. חייבים להחזיר את כולם הביתה מיד ולשים סוף למלחמה.
הכותב הוא יועצו של נשיא צרפת לענייני המזרח התיכון
פ
פספסתי
01:16 10.04.25