נציבות שירות המדינה ניהלה בשנה האחרונה חמישה הליכים משמעתיים בגין זיוף מסמכים בקבלה לעבודה, כך עולה היום (רביעי) מבדיקת וואלה. הרקע לבדיקה שערכנו הוא חקירתו המשמעתית של מ"מ נציב שירות המדינה, רואי כחלון, שנחקר השבוע חקירה משמעתית, בין היתר, בחשד שזייף את קורות חייו על מנת להתמודד בתפקידים בכירים בשירות המדינה.
החקירה בוצעה על ידי יחידת החקירות לבירור תלונות נחקרים שעוסקת בשגרה בתלונות נגד שב"כ, ולא על ידי אגף ה המשמעת בנציבות שירותה המדינה, שכן כחלון הוא כעת מ"מ הנציב ולכן הגוף שהוא עומד בראשו לא יכול לחקור אותו. כחלון שמע לראשונה על הכוונה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לפתוח בחקירה בנושא בדיון שנערך בבג"ץ לפני מספר שבועות.
לפי הבדיקה עולה כי הנציבות ניהלה השנה חמישה הליכים שונים הקשורים לזיוף מסמכים בגין קבלה לעבודה. מי שפתח בהליכים היה אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שכחלון היה בחלק מהקריירה שלו הגורם המשפטי המנחה של נציב שירות המדינה בתחום.
המקרה הראשון - ראש עיריית ערד
במקרה הראשון, הגישה הנציבות כתב תביעה נגד ראש עיריית ערד כיום ומנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בעבר, יאיר מעיין. לפי כתב התביעה מעיין הסתיר במכרזים שהוא ניגש אליהם את העובדה שהתואר הראשון שבידיו הוא ממוסד שלא מוכר על ידי הנציבות טריניטי קולג, עוד נטען כי הוא העלים את העובדה כי אין בידו אישור שתואר זה מוכר על ידי הנציבות.
המקרה השני - עובדת במשרד הביטחון
במקרה השני, פוטרה עובדת של משרד הביטחון שעבדה בתפקיד מנהלת רכש שירותי יעוץ במנהל הרכש הביטחוני. לאחר שהורשעה בבית הדין למשמעת במסגרת הסדר טיעון, לאחר שהודתה ששינתה מסמך וכללה בו פרטים כוזבים לגבי ניסיונה התעסוקתי, ואף עשתה בו שימוש על מנת לעמוד בתנאי הסף להשתתפות במכרז ולהשיג משרה על דרך של מסירת ידיעה כוזבת וזיוף מסמך.
המקרה השלישי - עובדת רשות המיסים
במקרה השלישי, עובדת נוספת בשירות המדינה הורשעה במסגרת הסדר, במקרה דומה, מדובר בעובדת רשות המסים שהועסקה כסגנית מנהל מדור חולייה מיסוי מקרקעין. היא הורשעה על ידי בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה אך לא פוטרה - במקום זאת העלאה בשכרה הוקפאה למשך חמש שנים. יש לציין כי בשירות המדינה העלאה בשכר בד"כ נעשית לפי וותק שנים בתפקיד.
המקרה הרביעי - ראש לשכת מנכ"ל בהנהלת בתי הדין הרבניים
במקרה הרביעי, הנציבות הגישה כתב תביעה לבית הדין למשמעת, נגד ראש לשכת מנכ"ל בהנהלת בתי הדין הרבניים, שלפי כתב התביעה, ראש לשכת המנכ"ל השיג מסמך מזויף הנחזה להיות כאישור זכאות לתואר ראשון החל מספטמבר 2013, על אף שלא היה זכאי לתואר ראשון לפני ה-16.12.2013.
המקרה החמישי - מזכיר בית הדין הרבני בירושלים
במקרה החמישי, הנציבות הגישה כתב תביעה לבית הדין למשמעת נגד מזכיר בית הדין הרבני בירושלים, לפי כתב התביעה, מזכיר בית הדין השיג מסמך שנחזה להיות אישור של הרבנות הראשית לישראל לפיו הוא עבר בחינה מסוימת על מנת להיות רב וזאת למרות שהוא נכשל בבחינה.