כמעט שנה עברה מאז ששוחרר לואיס הר יחד עם פרננדו מרמן במבצע צבאי שנערך ברפיח. הר ומרמן שהו 129 ימים בשבי חמאס, עד שחולצו בחיים. "אני בסדר, ממשיכים. עבר מהר הזמן בשנה הזאת", אמר הר בפתח הריאיון. "נחטפנו חמישה מקיבוץ ניר יצחק. הנס הוא שהיינו ביחד בכל התקופה. חמישה בני משפחה, וכולם חזרו לארץ ולא השארנו אף אחד מאחור", אמר הר. "זה מה שצריך להיות. יחד עם זה, זה מעורר הרבה דברים ומחזיר לתקופה ההיא. אבל צריך להמשיך הלאה, העיקר שיחזירו את כולם" אמר על עסקת החטופים, ועל הטראומה הצפה.
מאז ששב ארצה, מצא עצמו הקיבוצניק הצנוע לבוש חליפה, בעודו פוגש שועי עולם ועוסק בהסברה. בין היתר, נפגש הר עם האפיפיור: "לפני חודש וחצי הייתי אצלו. כל החיים שלי השתנו בערב אחד. אני לבוש יפה ושם עניבה, אפילו בחתונה שלי לא התלבשתי כך. לא חלמתי על חיים כאלה. מבקשים אותי בכל מיני מקומות. נפגשתי עם ממשלת ארגנטינה, זה מיוחד, זה שונה", הוא מספר על "חייו החדשים". הוא נשאל כיצד הוא מרגיש ועל כך השיב: "אני חזק, אני בריא. ברור שאני עם טיפול כל הזמן ושהטראומה תישאר. בסופו של דבר, כל מה שאנחנו עושים הוא כדי להציל את כל החטופים ולהחזיר אותם הביתה".
"הגענו למצב שאכלנו פיתה אחת ליום, מחולקת בין פרננדו לביני"
הר סיפר כיצד עברו עליו הימים הארוכים בשבי: "עניין של מזל. יש כאלה שעברו מצבים קשים ויש כאלה שפחות. לא הייתה בי פגיעה פיזית, אבל הייתה הרבה לוחמה פסיכולוגית", סיפר על התנאים האכזריים. " היינו צריכים לבקש אישור ללכת לשירותים או למטבח. היו מקומות שהיה אסור לנו להסתובב שם. בהתחלה היה אוכל, כי הם התכוננו, אבל הגענו למצב שאכלנו פיתה אחת ליום, מחולקת בין פרננדו לביני".
הקושי הרב ביותר עבורו היה מעצם העבודה שהוא בשבי: "יחסית לנו היה טוב כי נפלנו אצל חוליה טובה יותר. היה אחד שהיה טיפה יותר אנושי מהאחרים, שלא נתן להם לפגוע בנו, אבל זה היה עניין של מזל", הוא סיפר, וקשה שלא לדמיין את החטופים שטרם הושבו ארצה. "כוח ההישרדות גרם לנו להמשיך ולנסות להעביר את היום כמה שיותר בטוב. מה שהחזיק אותנו היה הידיעה שהממשלה שלנו לא משאירה אנשים מאחור, והביטחון שאנחנו יוצאים", הסביר.