איתן גונן, אבא של רומי, סיפר היום (שני) על הימים שחלפו מאז ששוחררה בריאיון לוואלה. "ברגע שההיא התקשרה הבנתי מהמשפט הזה, מהמילים 'אבא, חזרתי בחיים, אבא', שהיא שמעה את המאבק והייתה מודעת אליו. זה הפתיע אותי מאוד. אתה לא יודע מה הגיע לצד השני. זה הפיל את האסימון הענק שהיא שמעה אותי".
"עוד לא הספקנו לעשות את כל ההשלמות, זה ייקח חודשים. אנחנו לא רוצים להעמיס עליה", אמר. "נגיע למצב שבו נבין מה עבר עליה כל כך הרבה זמן בתופת הזה". על המפגש סיפר: "איך אבא מתנהל כשהוא לא רואה את הבת שלו אפילו יום אחד? היינו בהתרגשות, חיבוקים, הכול. מאז בעיקר שוהים ביחד, אני מסניף אותה, נושם אותה. מספרים אחד לשני על הכול בלי סדר מסוים. לא כחקירה".
מאז החזרה החלו לעלות סיפורים על הקשר המיוחד בין רומי ואמילי דמארי. בין השאר דווח כי רומי טיפלה בפציעתה של אמילי. "הקשר והדאגה האלה היו דו-סטריים. רומי נורתה בידה. את זה ידענו עוד מ-7 באוקטובר. זה שיש לה יד בכלל, גם על זה חשבנו שאולי לא תהיה. קודם כל זה שהיא בחיים זה מושלם".
"החיוכים לא מעידים על התנאים שהיו, הם מעידים על השמחה שהן לא בידי הנאצים. אתה נחלץ מתופת, מישהו שולח לך יד, לא תשמח?", המשיך. "נראה לך שרואים סוף סוף את חיילי צה"ל הן יהיו עצובות? אין סיכוי. לזה פיללו וייחלו".
חטופים שחזרו שיתפו כי תנאי השבי היו שונים משמעותית בין מקרה אחד לשני. "כל אחד שחטוף, חלק יהנו ממה שאחרים לא ולהפך. להיות כלוא עשרות מטרים מתחת לאדמה, עם קלצ'ניקוב מול הפנים ואנשים רעים מאוד שומרים עליו, והוא בתוך כלוב לפעמים. אם אנשים לא מבינים ומצליחים לדמיין מה זה בעצמם - לי אין איך יכול להסביר. דובר צה"ל הראה לכולם איך זה להיות במנהרה. אחרי חמש דקות התחיל להזיע ולהיות בבלבלות".
"אני משוכנע שהיא שמרה על התקווה שתחזור. אתה בעזה, תחת מחבלים, אין לך עצמאות לרגע אחד. מה מחזיק אותך שפוי? התקווה. האמונה שכולם עושים הכול כדי להחזיר אותה הביתה. אני מבקש מכל משפחות החטופים להמשיך להתראיין כמה שיותר בכל המדיות האפשריות. אחוז מסוים מתוך זה עשוי להגיע לידי היקיר שלהם. זה נותן לחטוף כוח, משמעות, הכול כדי להחזיק מעמד. ברור לי שהריאיונות האלה חייבים לקרות. אני אומר חד משמעית להמשיך להתראיין. לא נפסיק לרגע עד שכולם יחזרו הביתה. אסור להמשיך במצב הזה שקוראים לו חטופים. זה יהיה הניצחון המוחלט".