לירי, נעמה, קרינה ודניאלה חזרו היום (שבת) הביתה - אבל חברתן, אגם ברגר, שנחטפה גם כן ממוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר נותרה בינתיים מאחור. התמונות של המפגשים המרגשים של התצפיתניות ששבו הביתה עם בני משפחותיהן הפיחו שמחה בבני המשפחה, אך נוכח המחשבה שאגם צופה בחברותיה חוזרות הביתה אחרי אחרי שנה ושלושה חודשים - והיא עדיין מוחזקת ברצועת עזה, מוסיפה דאגה וסערת רגשות.
"תודה לעם ישראל על החיבוק החם, אנו שמחים ונרגשים על השבת ארבע הבנות שלנו הביתה - כולנו משפחה אחת גדולה", נמסר מטעם משפחתה של אגם. עוד הוסיפו כי הם "מחכים ומצפים לחבק את אגם בע"ה כבר בשבוע הקרוב. לא נשקוט עד להשבת כל החטופים לביתם בשלום".
בישראל נרשמה הבוקר דריכות שיא עם יציאתה לדרך של הפעימה השנייה של שלב א' במתווה עסקת החטופים, במסגרתה שוחררו ארבע התצפיתניות - אולם כאמור, ברגר לא הייתה אחת מהן, והיא ככל הנראה תשוחרר בפעימת השחרור הבאה, השלישית במספר, שתתקיים ביום שבת.
אהרון ברגר, סבה של אגם, שהגיע היום לכיכר החטופים, שיתף את וואלה בתחושותיו: "אנחנו מאוד שמחים וגם קצת מאוכזבים - וזה דבר נורמלי. אני שמח שהמשפחות הגשימו את מה שרצו ואני מאמין שצריך להחזיר את כולם על מנת לשקם את המדינה הזו, מכל הבלגן וההרס שנהיה לנו מהמלחמה".
הסב הוסיף: "אולי צבאית ניצחנו אותם אבל הם בהסברה ובתודעה שלהם ניצחו אותנו. זה לא נקרא כישלון בעיניי. אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק ואנחנו מאוד מחכים לפעימה הבאה ואנחנו נביא את כולם. אני פה עד שיחזור אחרון החטופים".
כשנשאל הסב האם עדכנו אותם מדוע אגם לא הייתה חלק מפעימת השחרור הנוכחית, השיב: "לא עדכנו אותנו כלום. דיברו איתנו ואמרו שהיא לא ברשימה וזהו. אני אופטימי ויהיה בסדר. כשתבוא אני אקפוץ משמחה - העם הזה צריך טיפה עידוד".
לדבריו הדבר הראשון שתבקש אגם כשתחזור זו אמא שלה ואחיות שלה. הסב סיפר על בנימשפחתה שמחכים לה בבית: "לאגם יש אחות תאומה שעכשיו סיימה קורס קצינים. ועוד אחות קטנה שהיא עכשיו חיילת ובסופו של דבר אנחנו משפחה פטריוטית כולנו. ההלם היה מאוד גדול שזה קרה ואנחנו חייבים שקם את עצמנו. להתגבר על האוייבים שלנו. אנחנו לא מפחדים מהם, הם לא מרתיעים אותנו ואנחנו נעשה להם בית ספר. אבל אנחנו יודעים שאידיאולוגיה אי אפשר להרוג".
ברגר, כיום כבר בת 20, תושבת חולון, היא חיילת תצפיתנית שנחטפה ממוצב נחל עוז, יומיים בלבד לאחר הגעתה למוצב. אגם התגייסה לצה"ל לאחר שנה של לימודי מכינה קדם צבאית במכינת "גל" בעכו "אחרי". במהלך קורס תצפיתניות נבחרה אגם לא' מ"מ ולמסלול כוכבות שמאתר לפיקוד וקצונה. כשהתבקשה לנמק למה מגיע לה להישאר במסלול כתבה כי היא רואה בתפקיד שליחות והיא רוצה להעניק לחיילים תחושה של אמונה וביטחון. במהלך הקורס שובצה אגם למוצב כרם שלום ושבוע לפני סיום הקורס שינו לאגם את השיבוץ למוצב נחל עוז. יומיים לאחר שהגיע אליו נחטפה לעזה.
יחד עם אגם נחטפו התצפיתניות - נעמה לוי, לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע, אורי מגידיש ונועה מרציאנו. עם תחילת המתקפה הן שהו במגורי הבנות במוצב, ורצו למיגונית פתוחה יחד עם עוד חיילות כשהן לבושות פיג'מה. מספר רימונים נזרקו לתוך המיגונית בה שהו. חלק מהחיילות ששהו איתן הצליחו לברוח ממנה ואילו תשע חיילות נוספות נהרגו.
משפחתה של אגם סיפרה שהיא יצרה איתם קשר בבוקר ה-7.10 מטלפון של חברה שנרצחה לידה.
טלפון ראשון בשעה 06:37 בו נערכה שיחה של דקה, ב-06:42 שיחה של 2 דקות וב-07:42 שיחה של 19 שניות ןמאז נותק הקשר. בשיחה האחרונה אגם אמרה שיש יריות, מחבלים, כולם בוכים ושידעו שהיא לא מפחדת.
בשמונה בבוקר, המחבלים חדרו למיגונית החלו לאזוק את החיילות ששרדו ולקחו מהן את הטלפונים, עד 9:30 בבוקר החיילות האזוקות ישבו לצידן של חברותיהן שנרצחו וניסו לתקשר עם המחבלים לפי עדויות שהגיעו למשפחות התצפיתניות, החיילות החטופות הוכרחו לצפות במחבלים מתעללים בגופות החיילים שנפלו בקרב על המוצב. ב-9:30 בבוקר, המחבלים הובילו את החיילות החטופות, כשהן פצועות ויחפות, מהמיגונית לרכב צה"לי שנבזז והן נחטפו לרצועת עזה.