רא"ל הרצי הלוי הרמטכ"ל ה-23 היה לרמטכ"ל הדתי הראשון של צה"ל. כבר מרגע בחירתו היה שנוי במחלוקת. נבחר על ידי שר הביטחון בממשלת מעבר בני גנץ בזמן שבנימין נתניהו העדיף את האלוף במיל' אייל זמיר.
הלוי, שנקרא על שם דודו הרצל שנהרג בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, גדל בבית בית"רי, אביו היה מראשי סניף הליכוד בירושלים וחבר מועצת העיר ירושלים, התחנך בבית הספר התיכון דתי הימלפרב, וחניך בשבט צופים דתיים.
הלוי התגייס בשנת 1985 והחל את שירותו בגרעין נח"ל בקיבוץ ולאחר מכן התנדב לחטיבת הצנחנים. בכך, הוא ישלים 40 שנות שירות ביטחון. במעלה הדרג לתפקיד מח"ט הצנחנים מילא תפקידי שטח בולטים: מפקד פלוגת נ"ט בצנחנים בלחימה בדרום לבנון ומפקד פלגת הכשרות בסיירת מטכ"ל - שם הרשים במיוחד את הפיקוד הבכיר בקור הרוח ומונה ל"מצביא" שהוביל מבצעים חשאיים. הוא הצטרף למערך המ"מ (מבצעים מיוחדים), לקח חלק במבצע לחטיפת מוסטפא דיראני, ובניסיון החילוץ הכושל של הלוחם נחשון וקסמן ז"ל.
בשנת 2001 מונה למפקד סיירת מטכ"ל והוביל אותה בלחימה במבצע חומת מגן ומבצעים נוספים. בשנת 2005 מונה למח"ט מנשה. בשנת 2007 מונה למח"ט הצנחנים והוביל אותה בלחימה במבצע עופרת יצוקה. את המבצע סיים עם שבחים לאחר שבגזרתו נהרגו הכי הרבה מחבלים ונהרגו ונפצעו הכי פחות לוחמי צה"ל.
בשנת 2009 מונה לראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, הכיר בתפקיד זה את סודות מערכת הביטחון, ויכולותיה של קהילת המודיעין. בשנת 2011 מונה למפקד עוצבת הגליל על גבול לבנון. בשנת 2014 מונה למפקד המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה, חרף דרישה של ראש הממשלה דאז נתניהו למנות אותו למזכירו הצבאי.
אחרי מבצע צוק איתן מונה לראש אמ"ן, ובשנת 2018 מונה למפקד פיקוד הדרום. במהלך כהונתו התמודד עם הפרות סדר אלימות לאורך הגדר, טס יחד עם ראש המוסד דאז יוסי כהן לקטאר כדי לקדם הסדרה שנויה במחלוקת עם החמאס, תוך מתן הטבות לפלסטינים, שינויים בהוראות הפתיחה באש וצמצום הפרימטר הביטחוני במרחב הגבול.
פיגועים שיצאו מלבנון המשבר הגדול הראשון בכהונתו חווה עם ההכרזה על הכוונות לבצע מהפכה משפטית שגררה אחריה הפגנות ענק נגד כוונות הממשלה בראשות נתניהו, ומחאות מילואימניקים שעדכנו כי לא יגיעו לשירות מילואים ביניהם גם טייסים במילואים. בשל כך נאלץ הלוי לפרסם אגרת לחיילי צה"ל אודות ההשלכות של מחאות המילואימניקים וקרא לחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים לשמור על אחדות כשברקע התפרצו ויכוחים פוליטיים בטייסות חיל האוויר.
הרמטכ"ל התריע על הפוטנציאל להסלמה על רקע הקרע החברתי כתוצאה מהכוונות ליישם מהפכה משפטית. חרף הערכות אלו העריך צה"ל בפיקודו כי פני חמאס לא למערכה נגד ישראל וכי הנהגת חמאס בראשותו של סינואר לא מעוניינת להסלים את המצב הביטחוני. בפועל, חמאס נערך מתקפה רצחנית מהגדולות שידעה ישראל מאז הקמתה.
עת התפרצות המלחמה, הוביל הרמטכ"ל את הפיכת הקערה ברצועת עזה וטיהור השטח ממחבלים, והעלאת כוננות לקראת התפתחויות נגד חיזבאללה, סוריה, עיראק ותימן.
תחת פיקודו צה"ל הופתע הפתעה בסיסית והפתעה מודיעינית מהגדולות שידע צה"ל מאז הקמתו. כ-6,000 מחבלים חדרו, נרצחו יותר מ- 1,100 אזרחים וחיילים ונחטפו 251 חיילים ואזרחים. בשיא המלחמה נאלץ צה"ל להתמודד עם 7 זירות לחימה פעילות בטווח של עד 2000 ק'"מ (תימן).
מערכת היחסים שניהל עם שר הביטחון המפוטר יואב גלנט הייתה מקצועית ועניינית, והיה מי שטען שרא"ל הלוי קיבל גיבוי לרוב בקשותיו. בחלוף כמה שבועות מאז כניסתו של ישראל כ"ץ לתפקיד שר הביטחון, התגלעו מחלוקות מהותיות בין רא"ל הלוי לכ"ץ כולל כאלה שגלשו לתקשורת בין היתר על אופי המלחמה, ניהול הזירות השונות והתארכות התחקירים, כשהבולטות שבהן הן ההחלטה לנקוב בתאריך לסיום התחקירים המטכ"ליים בשילוב ביקורת נגד המטכ"ל, ההחלטה להקפיא שני מינויים למח"ט צנחנים ומח"ט יהל"ם בשל מעורבות ב- 7.10 ובשלב מאוחר יותר עצירת כלל המינויים במטכ"ל.
ברקע הביקורת על גרירת ההחלטה על לקיחת אחריות מעשית על חלקו ב- 7.10, שלושה ימים אחרי כניסת הפסקת האש הודיע על התפטרותו. לזכותו של רא"ל הלוי ירשמו הישגים גדולים במלחמה : ביניהם חיסול צמרת חיזבאללה וחסן נסראללה, חיסול צמרת חמאס ובראשה יחיא סינואר, מעורבות במבצע הביפרים ומכשירי הקשר, תקיפות בתימן, איראן, וגריעת יכולות האויב, כולל מבצעים מורכבים לחילוץ חטופים ופעולה גדולה של יחידת שלדג בסוריה.