מיתר יעקובי, חברתה של דורון שטיינברכר, שוחחה עם אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm על שובה של חברת הנפש שלה, על ההבנה כי צפוי לה שיקום ממושך, ועל התחייבותה להמשיך ולפעול להשבת החטופים שטרם חזרו.
"שלושה ימים של אטרף. אי אפשר להסביר", פתחה יעקובי. בהמשך היא סיפרה על טיב יחסיהן: "אנחנו חברות ילדות מהקיבוץ, גדלנו יחד. הכי הרבה זמן שלא ראיתי את דולוני".
והנה, 'דולוני', שם החיבה של דורון, בבית. מיתר סיפרה על השיחה המרגשה ביניהן: "יצא לנו לדבר איתה בוידאו, בפייסטיים, היא לא שיתפה הרבה. זו הייתה בעיקר שיחה של התפרצות רגשות, היא שיתפה שהיו ימים שבהם היא לא חשבה שהיום הזה יגיע. היה חשוב לנו להזכיר לה שזה קרה, והיא אתנו. זאת הייתה שיחה מאוד מרגשת עם הרבה עצב, כי היא לא ידעה לאן היא חוזרת ומי שרד בקיבוץ, והיו גם המון התרגשות, געגוע ושמחה, ובעיקר חיבוק נורא נורא גדול".
"מה שהיא רוצה זה מה שיהיה. אני פה בשבילה"
למרות האופוריה, יעקובי יודעת שיידרש זמן לשיקומה של דורון. היא נערכת לכך ומבטיחה כי תעשה כל מה שנדרש עבורה: "גם בלי לדעת מה עבר עליה ספציפית, כל בר דעת יודע שזה גיהינום. כשהיא תהיה מוכנה לכך אנחנו נתמוך בה בכל בקשה ובכל רעיון, מה שהיא רוצה זה מה שיהיה. אני פה בשבילה".
לדבריה, "חיכיתי לדורון 471 ימים, אחכה כמה זמן שהיא תצטרך כדי שתגיע להחלמה מלאה. לא רוצה למהר אותה או אף אחד אחר בסביבתה. מגיע לה להחלים בקצב שלה, ולהחזיר את השליטה לידיים. אני כבר מתה לראות אותה שותה כוס קפה רותח עם חלב סויה בארוחת בוקר מפנקת, כי זה היה הפינוק הכי גדול של דורוני.
"שנה ושלושה חודשים הסתובבנו בארץ, ואני רואה את דולוני שלי מהבית מחייכת אליי מהפוסטר הזה שיחזירו אותה הביתה, ולא מצליחה להבין שהיא לא פה. שהיא שם, בעזה", הוסיפה החברה הנרגשת.
לקראת סיום השיחה היא הדגישה כי המלאכה לא הסתיימה: "דורון שלי חזרה, אבל יש עוד 94 חטופים מאחור. אנחנו נמשיך במאבק, נמשיך להגיע לכיכר החטופים, כי לכולם מגיע הרגע הזה שלנו קרה".