העצרת השבועית של משפחות חטופים מתקיימת בשעה זו (שבת) בכיכר החטופים ובשער בגין בתל אביב, על רקע השלב הראשון של העסקה שייצא מחר לפועל, בו ישוחררו במהלך 42 הימים הראשונים, 33 חטופים חיים או חללים.
עינב צנגאוקר, אמו מתן צנגאוקר, הגיבה לנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמרה כי "הוא נסחט בידי השרים סמוטריץ' ובן גביר אוכלי המוות, שמוכנים להפקיר את החטופות והחטופים להיאנס, בשביל פנטזיה משיחית של התנחלויות בעזה".
לדבריה, "מדינת ישראל חתמה על הסכם שבסופו כולם יחזרו, והמשימה שלנו לדאוג שהממשלה לא תפוצץ את ההסכם! המאבק יגבר מכאן, כי כל זמן שראש הממשלה שטירפד וסיכל עסקאות ממשיך לאיים לחזור להילחם ולהימנע מסיום המלחמה, אף אחד לא מבטיח שכל החטופים שישארו מאחור יחזרו".
אילנה גריצווסקי, נאמה מהגשר בבגין, אמרה כי "ראש הממשלה וכל מקבלי ההחלטות אני מבטיחה לכם שאנחנו נרדוף אתכם יום ולילה עד שכל החטופים יחזרו. לא ניתן לכם לטרפד את העסקה, לא ניתן לכם להפקיר את המשפחות שלנו".
אופיר שרעבי, בתו של יוסי שרעבי שנחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ בארי ונרצח בשבי, נשאה דברים בכיכר. "אבא שלי נחטף מול העיניים שלי. הוא נרצח אחרי ששרד כמעט 100 ימים בתנאים נוראיים בשבי. דוד שלי, אלי שרעבי, נחטף גם הוא מבארי", אמרה בכאב והוסיפה כי "אשתו, דודה שלי ליאן ובנות הדודות שלי יהל ונויה - נרצחו בביתם. בן דוד שלי עידן וחברתו עדן נרצחו גם הם, במסיבת הנובה. אני בת 15, כמות האובדנים שיש בתוכי לא מתאימה לגיל שלי. איבדתי אנשים שאני כל כך אוהבת. איבדתי בית".
אופיר תיארה את תחושותיה לאור ההסכם שייצא מחר לפועל ואמרה כי "אם ההסכם הזה היה קורה בזמן, אבא שלי היה חוזר אלינו ומחבק אותנו. אבל הוא קורה מאוחר מדי", ושחזרה את הרגע שבו הודיעו לה ולמשפחתה על הירצחו של אביה "ועדיין לא הבנתי את המשמעות".
"השבוע, עברה שנה מאז אותה שיחה נוראית. ועדיין - הלב שלי מסרב לקבל את העובדה שהוא נרצח". לדבריה, "הדרך היחידה שבה אוכל לסגור את המעגל הזה היא שיחזירו אותו ונוכל לשבת ליד הקבר שלו ולבכות יחד".
אופיר הוסיפה כי היא מתרגשת מאוד לקראת חזרתו של אלי "שאמור להשתחרר בשלב הראשון של ההסכם, וגם חוששת מאוד כי אנחנו לא יודעים מה מצבו. אני מייחלת שיחזור בחיים, שנוכל לתת לו חיבוק שלא נגמר. שלא נחווה עוד אובדן - כבר איבדנו כל כך הרבה".
ענת אנגרסט, אמו של החייל מתן אנגרסט שנחטף כשהוא פצוע קשה סמוך למוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, ולא ישתחרר בשלב הראשון. "אני פונה מכאן אליך ילד שלי. אני מבקשת ממך סליחה, שלחתי אותך לצבא, לחיל קרבי, בלב שלם. אבל קמנו באופן רשמי לרשימות, רשימות שכותרתן - חיילים נשארים מאחור, גם אם הם פצועים", אמרה בכאב.
"בקרוב ובחסות ממשלת ישראל אצפה באמהות כמוני מקבלות את ילדיהן לחיקן, ילדים בני 22 ממש כמוך. אהיה מאושרת בשבילן כי הפכנו למשפחה אחת גדולה אבל אהיה יותר עצובה על חוסר הצדק שנעשה לך", הוסיפה.
"מתנוש, ילד שלי, כמו שנלחמת אני מבטיחה לך שאני אמשיך להילחם עליך. מאחורי כל אזרחי מדינת ישראל, הם לא מוכנים להפקיר חייל פצוע בשטח הם לא מוכנים להפקיר אף אחד. כולם כבר מבינים, חיילים ממשיכים למות ולאבד איברים בחסות המלחמה המתארכת. ראש הממשלה אל תאפשר זאת יותר, תחזיר לי את מתן מהגיהנום, תחזיר את הלוחמים הביתה. אנחנו דורשים ממשלת ישראל שהיום ה-43 למימוש העסקה יהיה היום הראשון של השלב השני", הדגישה.
עמית סוסנה, ששוחררה מהשבי בעסקה הראשונה לאחר 55 ימים, אמרה בנאומה בעצרת כי "אנחנו מציינים את היום ה-470 מאז היום השחור - נדמה מאז שהזמן עצר מלכת ושכולנו חיים את 7 באוקטובר. סוף סוף מתחילים לראות את האור. אבל הניצחון האמיתי ותהליך ההחלמה יוכל להתחיל רק כשאחרון החטופים חחזור".
לדבריה "ההסכם חייב לכלול את כולם, חייבים כבר עכשיו לגבש את השלב השני והשלישי של ההסכם ולדרוש שאף אחד לא יישאר מאחור. אסור לנו לחזור על אותה טעות ולפספס את ההזדמנות שאולי לא תחזור. לא זכיתי להיות בפעם שעברה, ראיתי את השחרורים בטלוויזיה בעזה ושמחתי על כל חטוף ששוחרר - האמנתי שגם אני אצא, לא האמנתי לרגע שהעסקה לא כוללת את כולם".
עמית הוסיפה כי "השארתי שם אנשים מאחור. אסור לעשות להם את זה שוב. הם לא יעמדו בזה. אנחנו כעם לא נוכל לסבול את זה שוב. העסקה כוללת מחירים כואבים - אבל החיים שווים את הכול. אין להם מחיר. העם שלנו לא ישאיר אף אחד מאחור. הידיעה הזאת היא מה שנתן לי את הכוח להילחם. ידעתי שלא תוותרו עליי. אל תוותרו עליהם. מחר נזכה לראות שלוש נשים שעברו גיהינום - חוזרות לחיבוק חם".
עפרי ביבס, אחות של ירדן, גיסתה של שירי ודודה של אריאל וכפיר, אמרה בנאומה כי לפני שנתיים, בשעה 6:59 בבוקר ירדן שלח לנו הודעה בקבוצה המשפחתית - תמונה שלו אוחז בכפיר שרק נולד וכתב 'אפשר לקרוא לי אליעזר' וצירף אימוג'י של גזר. שנתיים אחרי, אני מנסה לכתוב, בפעם השניה, ברכה ליומולדת לילד שלא יכול לחגוג. לילד שלא פה לשמוע אותה. לילד שנמצא בגיהנום. לילד שאולי אינו בין החיים. סליחה כפיר, היית צריך להיות כבר בבית".
עפרי התייחסה להסכם ואמרה כי "אני עומדת פה נרגשת וחרדה ובסערת רגשות. לא נסכים לעצור עד האחרון. אם העסקה הזאת תקרוס -נקרוס יחד איתה. לא רק המשפחות - המדינה כולה. לא נאפשר להם להמעיט באחריותם או לסגת מהמחויבות שלהם. נכריח אותם לשמוע את קולנו, את הזעקה של כולנו שקוראת - להחזיר את כולם! לא ההיסטוריה תשפוט אותם, אלא כולנו נשפוט אותם - עכשיו".
לדבריה, "אין דרך אחרת - סיימו את המלחמה, תחזירו את כולם. לא ניפול להפחדות ולאיומים. לא ניתן לספינים ולשיקולים פוליטיים להכתיב את המציאות שלנו, את העתיד שלנו, את מי שאנחנו! נעשה את זה בשביל כפיר, בשביל אריאל, בשביל הילדים שלנו ובשביל הילדים שעוד לא נולדו".
עפרי סיפרה על בנאומה על הפיל שכפיר אוחז בתמונה המפורסמת ועל החיפושים אחריו, ואמרה כי "השבוע, בתזמון כואב, בסמוך ליום הולדתו, הפיל סופסוף נמצא, ואני מנסה לראות בזה סימן לטוב, להיאחז בתקווה ולאחל לכפיר ולכולנו - עתיד טוב יותר במדינה טובה יותר, כזאת שבה המנהיגים שלה רואים את אזרחיה, מתעדפים אותם ופועלים רק לטובתם. מדינה שנבחריה פועלים לשקם את אמון העם ולא את מספר המנדטים שלהם".