צה"ל החל בהליכים כלפי בחורי ישיבות שלא התייצבו לגיוס ולאחר שמוצו כלל התהליכים הנדרשים, כך נמסר הבוקר (שישי) מדובר צה"ל.
לפי הודעת צה"ל, בחורי ישיבות שלא ייתייצבו לגיוסם בהתאם להוראות הצו שקיבלו, ייחשבו כמי שעוברים עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, כלומר ייחשבו כמשתמטים, וצפוי להינקט נגדם סנקציות פליליות.
"צה"ל משקיע מאמצים רבים לגיוס חרדים בתנאים שיאפשרו להם שמירה על אורח חייהם ואמונותיהם. צה"ל ימשיך לאכוף את החוק ולנקוט בהליכים כלפי מועמדים לשירות שיפרו אותו ולא יתייצבו בלשכת הגיוס", נכתב בהודעה מטעם דובר צה"ל.
בשבוע הבא, שר הביטחון ישראל כ"ץ יופיע פעם נוספת בפני ועדת החוץ והביטחון לישיבת המשך על חוק הגיוס שמקודם בקואליציה - לפי דרישת החרדים. ביום שני, יום לפני הגעתו של השר כ"ץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי יגיע לתת סקירה חסויה בפני חברי הכנסת.
השבוע, השר כ"ץ הציג בוועדת החוץ והביטחון את עקרונות החוק שפוטר את תלמידי הישיבות מגיוס לצה"ל שאותו תנסה לקדם הקואליציה על בסיס דרישת הסיעות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה. כ"ץ הגיע לדיון ואמר בפתח דבריו כי החוק אמור להוביל לשילוב של "עשרות אלפי חרדים בשירות צה"ל כדי שיקל על עומס המשרתים הנושאים בנטל הביטחון בישראל", כלשונו.
כ"ץ ציין כי "שני עקרונות מרכזיים מלווים אותי בגיבוש החוק - שילוב חרדים בגיוס לצה"ל תוך הקפדה על אורח חייהם ושמירה על עולם התורה. לא אקדם חוק שלא יענה על שני העקרונות האלה". לדבריו, היעד שלו הוא גיוס של 50% חרדים תוך שבע שנים מאז אישור החוק.
"בשנה הראשונה יגויסו 4,800 חרדים, בשנה השניה 5,700 חרדים ולאחר מכן עליה הדרגתית בכל שנה", אמר והסביר כי החוק יכלול גם סנקציות אישיות וגם סנקציות מוסדיות במקרה שלא יעמדו ביעדים. "בהתחלה חשבתי שמי שלא ילמד ולא ישרת - עליו צריך להטיל סנקציות. שוכנעתי תוך כדי תהליך כי במקרה של אי עמידה ביעדים לא יהיו סנקציות רק על מוסדות החינוך אלא גם על הלומדים עצמם". כץ הודיע כי שירות אזרחי כמו התנדבות בזק"א ובארגוני ההצלה לא יכללו ביעדי הגיוס אלא אם מדובר במסלולים ביטחוניים.
השר כ"ץ הדגיש כי השאיפה ש"חרדי שיתגייס לצה"ל כחרדי יוכל גם לצאת כחרדי" וטען כי "יש חשיבות לקדם חקיקה בהסכמה של מנהיגי ציבור במגזר החרדי וגם לתת מענה להסדרי גיוס שונים בצה"ל שנפסלו בבג"ץ".