יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, סייר היום (חמישי) בבסיס של חטיבת החשמונאים, החטיבה החרדית הראשונה בצה"ל. "הוועדה הגיעה כדי לעמוד מקרוב על הליך הגיוס של צעירים מהמגזר החרדי למערך הלוחם בצה"ל", אמר חבר הכנסת אדלשטיין. "זוהי רק סנונית ראשונה, ונדרשת עוד היערכות משמעותית על מנת שנוכל לחולל שינוי היסטורי, שירחיב את בסיס הגיוס לצה"ל ויהווה תשתית לעשורים קדימה", הוסיף.
"המדיניות שלי ברורה. לא אסתפק בפתרון זמני או לחילופין בתהליך שייקח שנים ארוכות. אין לנו זמן ופריבילגיה להמתין עוד. הצבא זקוק ללוחמים רבים", הדגיש. "במקביל, נעקוב מקרוב אחר היערכות צה"ל בנושא על מנת לוודא שקליטתם מתאפשרת בצורה מיטבית ובאופן שתעודד צעירים נוספים להתגייס. מהוועדה בראשותי ייצא רק חוק גיוס במספרים גבוהים, תוך עלייה בהיקפי הגיוס וסנקציות בהתאם", ציין.
בשבוע הבא, שר הביטחון ישראל כ"ץ יופיע פעם נוספת בפני ועדת החוץ והביטחון לישיבת המשך על חוק הגיוס שמקודם בקואליציה - לפי דרישת החרדים. ביום שני, יום לפני הגעתו של השר כ"ץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי יגיע לתת סקירה חסויה בפני חברי הכנסת.
השבוע, השר כ"ץ הציג בוועדת החוץ והביטחון את עקרונות החוק שפוטר את תלמידי הישיבות מגיוס לצה"ל שאותו תנסה לקדם הקואליציה על בסיס דרישת הסיעות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה. כ"ץ הגיע לדיון ואמר בפתח דבריו כי החוק אמור להוביל לשילוב של "עשרות אלפי חרדים בשירות צה"ל כדי שיקל על עומס המשרתים הנושאים בנטל הביטחון בישראל", כלשונו.
כ"ץ ציין כי "שני עקרונות מרכזיים מלווים אותי בגיבוש החוק - שילוב חרדים בגיוס לצה"ל תוך הקפדה על אורח חייהם ושמירה על עולם התורה. לא אקדם חוק שלא יענה על שני העקרונות האלה". לדבריו, היעד שלו הוא גיוס של 50% חרדים תוך שבע שנים מאז אישור החוק.
"בשנה הראשונה יגויסו 4,800 חרדים, בשנה השניה 5,700 חרדים ולאחר מכן עליה הדרגתית בכל שנה", אמר והסביר כי החוק יכלול גם סנקציות אישיות וגם סנקציות מוסדיות במקרה שלא יעמדו ביעדים. "בהתחלה חשבתי שמי שלא ילמד ולא ישרת - עליו צריך להטיל סנקציות. שוכנעתי תוך כדי תהליך כי במקרה של אי עמידה ביעדים לא יהיו סנקציות רק על מוסדות החינוך אלא גם על הלומדים עצמם". כץ הודיע כי שירות אזרחי כמו התנדבות בזק"א ובארגוני ההצלה לא יכללו ביעדי הגיוס אלא אם מדובר במסלולים ביטחוניים.
השר כ"ץ הדגיש כי השאיפה ש"חרדי שיתגייס לצה"ל כחרדי יוכל גם לצאת כחרדי" וטען כי "יש חשיבות לקדם חקיקה בהסכמה של מנהיגי ציבור במגזר החרדי וגם לתת מענה להסדרי גיוס שונים בצה"ל שנפסלו בבג"ץ".