אושר סופית: מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים של חבר הכנסת ארז מלול, המכונה גם "חוק הרבנים 2". 46 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 35 שהתנגדו. החוק מאפשר לממשלה לתקצב שכר ותקנים במועצות דתיות, בנוסף על סכומי ההשתתפות שמקבלות המועצות הדתיות מן הממשלה, על פי אמות מידה שיקבע השר לשירותי דת ובהתייעצות עם שר האוצר.
הממשלה תישא בהוצאות שכר ותקנים של בעלי תפקידים במועצות הדתיות, נוסף על הסכומים שמקבלות המועצות הדתיות. תקציב ההוצאות יועבר על פי אמות מידה שייקבעו על ידי השר לשירותי דת בהתייעצות עם שר האוצר, והרשויות המקומיות לא תחויבנה בהשתתפות בנשיאה בהוצאות. בנוסף, מוצע להחיל את התיקון גם על רשויות מקומיות שאין בתחומן מועצה דתית.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סעיף 11 לחוק שירותי הדת היהודיים קובע כי הממשלה והרשות המקומית נושאות בהוצאות התקציב של מועצה דתית. סעיפים 11א עד 11ז לחוק מסדירים את היחס שבין סכום ההשתתפות של הממשלה בתקציבה של מועצה דתית לסכום ההשתתפות של הרשות המקומית שהמועצה הדתית היא בתחומה".
חוק הרבנים המקורי הוסר מסדר היום של המליאה ושל ועדת החוקה בקיץ האחרון, לאחר שעורר סערה ויצר מתחים דרמטיים בקואליציה. הצעת החוק המקורית אפשרה למנות יותר מאלף רבני ערים, יישובים ושכונות ולהגדיל את כמות הרבנים שמקבלים משכורת יותר מפי שלושה, כאשר המינויים היו נשלטים בידי שר הדתות מיכאל מלכיאלי מש"ס.
חברי כנסת מהליכוד מתחו ביקורת בזמנו על כך שהקואליציה תשוב לקדם את החוק בתקופת המלחמה. מספר ח"כים מהליכוד הביעו התנגדות נחרצת והודיעו שלא יצביעו לחוק, בניהם משה סעדה וטלי גוטליב. גם ראשי ערים מהליכוד הגיעו לוועדת החוקה כדי להשמיע את התנגדותם להצעה.
לבסוף החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להסיר את הצעת החוק מסדר היום של ועדת החוקה ומליאת הכנסת, בלילה לפני שהיה אמור לעלות להצבעה.