קית' שמואל סיגל ישוב מחר (שבת) לישראל מרצועת עזה במסגרת הסכם עסקת החטופים, כשנה וארבעה חודשים מאז נחטף בידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר.
קית' בן ה-64. נולד וגדל בעיירה קטנה בצפון קרוליינה, בן לשני הורים ואח לשלושה אחים. הוא עלה לארץ בגיל 21 והתחתן עם אביבה, ביחד הם חיפשו קיבוץ צעיר והגיעו לכפר עזה שהיה אז בקליטה של משפחות צעירות. שם הם חיו 41 שנים והקימו משפחה. קית' למד ריפוי בעיסוק ולאחר תקופה במקצוע, הוא התקדם להיות תועמלן (נציג רפואי) בחברות תרופות שונות. קית' הוא סבא לחמישה נכדים, ואב לארבע ילדים.
בכפר עזה מספרים שקית' אוהב ומעריך מאוד זמן איכות עם המשפחה, טיולים בטבע, פנקייקים בשבת בבוקר ומוסיקה טובה. "איש של אנשים. כולם אוהבים אותו, ולו תמיד יש את הסבלנות והחמלה לכל אדם שהוא פוגש בדרך".
ב-71/10 נרצחו 64 בני אדם ונחטפו 19 מבני קיבוץ כפר עזה על ידי החמאס, בהם משפחות שלמות, נשים וילדים. קית נחטף מביתו יחד עם אביבה אשתו, שחזרה משבי חמאס לאחר 51 ימים. "נפרדתי מקית' מבלי לדעת לאן אני הולכת. חיבקתי אותו ואמרתי לו שיהיה חזק בשבילי ואני אהיה חזקה בשבילו", שיחזרה אביבה את היום בו שוחררה מהשבי.
אביבה סיגל מתרגשת מהשחרור הצפוי של בעלה קית יחד עם הבת שיר
לאחר שיחרורה סיפרה אביבה על רגעי החטיפה: "הוציאו אותנו דרך החלון בצורה מאוד אגרסיבית. משכו ודחפו. קרעו לקית' את החולצה, שברו לו את הצלעות וירו עלינו. קית' נפצע ביד מהירי. היינו עם פיג'מות, אז הם זרקו לנו מכנסיים ונתנו לנו גם את הסנדלים. הוא אמר לי: 'בואי נברח'. אמרתי לו: 'הם יהרגו אותנו, אתה לא רואה שהם עם רובים?' גם כשכבר נסענו בתוך הרכב לכיוון עזה, הוא רצה שנברח. היה מחבל אחד עם אולר מול הפרצוף שלי, מחבל שני עם רובה והשלישי נוהג. איך אפשר לברוח כך? אני מצטערת שקית' לא ברח, ממש מצטערת, כי הוא עדיין שם. הוא בכלל לא רצה להגיע לכפר עזה באותו הלילה. היינו בפסטיבל בחיפה והוא רצה שנישן עוד לילה בחיפה, אבל אני התעקשתי לחזור הביתה. זה יושב עלי. בגלל השברים בצלעות קית' סבל מאוד במשך חמישה שבועות. לא היה אפשר לגעת בו. הוא בקושי הצליח לנשום ולשבת, וכל הזמן הכריחו אותו לקום".
אביבה סיפרה גם על התקופה שלהם יחד בשבי חמאס ואמרה: ""קית' יזם בשבי משהו שמאוד חיזק אותנו. כל ערב לפני שהלכנו לישון עשינו סבב, שבו כל אחד אמר משהו טוב שהיה היום. אני תמיד הייתי אומרת אותו דבר: 'איזה מזל שיש לי אתכם ושאתם פה בשבילי. איזה מזל שיש לי אותך, קית', ואני מודה לך על כל מה שאתה עושה כדי לעזור לי וגם לבנות'. קית' תמיד מצא משהו טוב שעבר עלינו במשך היום".
ב־24 השעות האחרונות של אביבה בשבי היא הופרדה מקית'. "בהתחלה התעקשתי מאוד שאני לא הולכת לשום מקום בלעדיו, התווכחתי איתם. דיברתי באנגלית ובשפת ידיים. הם אמרו שקית' ישוחרר בתוך כמה ימים, לא הסכימו שאפרד ממנו, אבל לא הקשבתי, הלכתי אליו. הוא שכב על המזרן. חיבקתי אותו, בכינו, התנצלתי שאני צריכה ללכת ונפרדנו".
ב-3.12.2024 פורסם שאמו הלכה לעולמה בגיל 96, מבלי שהספיקה להפרד ממנו. "סבתא שלי נפטרה אתמול בבוקר", כתבה בתו אילן. "אמא של אבא שלי נפטרה ואבא שלי לא יכל להיפרד ממנה כי הוא נמצא בשבי חמאס כבר יותר משנה. אבא שלי נלקח מהבית שלו על ידי טרוריסטים בני עשרים בערך ונמצא במנהרות חשוכות, ברעב קשה ובהתעללות רגשית ופיזית כשעה נסיעה מתל אביב. שעה נסיעה מהבור הבטוח בקריה, הוא נמצא בבור הכי מפחיד בעולם ופשוט נותנים לא להישאר שם. לא מחזירים אותו הביתה".
"אבא שלי לא יכל להגיע להיפרד מאמא שלו שלעולם לא תוכל לחזור", המשיכה אילן. "אבא שלי, אדם שעשה כל החיים שלו רק טוב. שהאמין בטוב ואוהב אדם. אבא שלי בן 65. אבא לא יוכל לעמוד איתנו מחר בבית העלמין, הוא לא יוכל להיפרד מהאישה שגידלה אותו ואהבה אותו כל חייו. ארגון טרור אלים ורצחני מכתיב את החיים שלנו מרצועת עזה ועד ארצות הברית הגדולה, והעולם שותק".
בחודש אפריל 2024 חמאס פרסם אות חיים ראשון של קית' סיגל יחד עם עמרי מירן. במהלך הסרטון, מסרו השניים את אהבתם וגעגועיהם ליקיריהם. "אנחנו פה כבר 202 ימים", אמר עמרי, וקית' הוסיף כי הוא "תוהה עד מתי". עוד תועד קית' פורץ בבכי, הוא הוסיף תוך פניה למשפחתו: "חשוב שתדעו שאני בסדר".
לאחר שאשתו אביבה שוחררה סיפרה ביתם שיר כי השבתו של קית', חשובה לאמה יותר מהכל: "אימא שלי אמרה שהיא חזרה כדי להחזיר גם את אבא שלי, ומה שצריך לעשות היא תעשה. גם אם זה אומר לעשות דברים שקשים לה, כמו להגיע לכיכר החטופים בתל אביב. כל מה שהיא רוצה הוא שאבא שלי יחזור".