משפחות החטופים שנרצחו בהצהרה: "אנחנו הפנים של ההחמצה. הפנים של ההזדמנות שנעלמה"

משפחות החטופים התכנסו היום (חמישי) לשאת הצהרה בכיכר החטופים בתל אביב, בעקבות השבת גופתו של החטוף יוסף אלזיאדנה. יוסף נחטף ב-7 באוקטובר ונהרג בשבי. כרמית פלטי קציר, בתו של אלעד קציר שנחטף בחיים ונרצח בשבי, פתחה ואמרה כי הם משתתפים בצערה של משפחת אלזיאדנה. "אנחנו, משפחות החטופים שנרצחו בשבי, התכנסנו כאן היום כדי לסגור את המועדון שלנו. ראשית כל, אנו מבקשים להשתתף בצערה הכבד של משפחת אלזיאדנה היקרה, שגורלה נקשר עם גורלנו המר עם הירצחו של יוסף ז''ל שנחטף בחיים וכך היה צריך גם לחזור. אנחנו מצפים בחרדה עמוקה למידע על גורלו של חמזה".

קציר המשיכה: "עכשיו יש עוד 99 אחים ואחיות שלנו בעזה. כל יום שעובר גובה מחיר - והוא חיי אדם. אנחנו עומדים כאן היום לא מתוך אינטרס אישי, אלא מתוך אחריות מוסרית ולאומית. לא תהיה עסקה מושלמת - אבל יהיו חיים שיינצלו ונרצחים שיושבו לקבורה. כל דחייה, כל היסוס, כל פילוג - הם גזר דין מוות לעוד חטופים חיים ואובדן עקבותיהם של הנרצחים שעדיין שם. זו בחירה בין מוות לבין חיים. בואו נבחר בחיים. בואו נסגור את המועדון. בואו נמנע את המחדל הבא".

אלון, אחיה של כרמל גת אמר: "אחרי שחטפו אותנו והיינו 24 שעות בשטח, הצלחתי להגיע למקום מבטחים עם גפן, בתי בת ה3.5. היא היתה על הידיים שלי, מפוחדת ושואלת איפה כולם - מצאתי את עצמי במצב שאני ובתי בטוחים, אבל אני צריך לספר לה שרצחו את סבתא שלה, ואמא שלה ירדן ודודה שלה כרמל בשבי חמאס בעזה".

אלון המשיך ותיאר את הטלטלה שעברה משפחת גת מה-7 באוקטובר, לאחר שחרורה של ירדן גת: "אחרי 54 ימים בפעימה ה6 של העסקה בסוף נובמבר 23, אמא של גפן, ירדן, השתחררה. האיחוד והחיבוק של גפן עם ירדן היה הדבר הכי מדהים שקרה ולפני כן זה היה ברור שיקרה, השאלה רק מתי. אחותי כרמל, דודה של גפן, שהקריאה לה ספרים בממד ב-7.10, היתה ברשימה של הפעימה השמינית, אך העסקה נעצרה. דמיינו לכם מה היה קורה אם העסקה היתה נמשכת. איך גפן היתה מקבלת את כרמל לחיבוק יומיים אחרי ירדן. אבל זה לא קרה. חזרנו ללחימה, ועברו עוד 9 חודשים שלמים, שכרמל חיה, וסובלת, בשבי חמאס. ואני מספר לגפן שכולם עושים הכל בשביל להביא את דודה שלה חזרה ושזה יקרה בדיוק כמו עם אמא שלה ירדן. 9 חודשים שלמים! בלי עסקה. עד שגם זמנה של כרמל הגיע והיא נרצחה ביחד עם חמשת האחרים עם התקדמות צה''ל. היא שרדה כל הזמן הזה. זה אנחנו שלא מילאנו את חלקנו, בהגעה לעסקה, בהצלתה. אתם לא מבינים מה זה אומר לספר לילדה בת 4.5 שדודה שלה שהייתה יכולה וצריכה להגיע, כבר לא תגיע. שהיא מתה".

מרב סבירסקי, אחותו של איתי שנרצח בשבי אמרה: "אחי, איתי סבירסקי, נחטף מהבית של אימי בחיים ושרד 99 ימים עד שנורה על ידי השובה שלו, שככל הנראה נלחץ מהלחץ הצבאי שהיה מסביבם. חודשים על חודשים שאנחנו זועקים ומתריעים מסכנות הלחץ הצבאי. מאז שאיתי נרצח, נרצחו ונהרגו כתוצאה מהשלכות הלחץ הצבאי עוד הרבה יותר מידי חטופים, שיכלו לחזור בחיים. ורק אתמול נשבר ליבנו שוב עם ההודעה על הירצחו של יוסף אל זיאדנה ועם החשש הכבד לגורלו של חמזה. גם יוסף היה צריך לחזור בחיים. בדיוק כפי שנחטף".

סבירסקי המשיכה, בקו אף יותר תקיף: "היום זה כבר ברור כשמש - הלחץ הצבאי מסכן את חיי החטופים. הלחץ הצבאי הרג והורג אותם. והלחץ הצבאי גם מסכן ופוגע בחיי חיילנו. המדיניות שמתעדפת את המשך הלחץ הצבאי חייבת להתחלף במדיניות מצילת חיים ובמדינויות המחוייבת להחזרת כל החטופים. חודשים על חודשים שאנחנו זועקים שהדרך היחידה להחזירם בחיים, היא בהסכם. במתווה, שכרגע מונח על השולחן. אני פונה להנהגה שלנו - תחתמו כבר על המתווה, לפני שיהיה מאוחר מידי לעוד חטופים. תתחילו אותו ותדאגו להמשיך אותו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. כולנו יודעים שהדרך להגיע לאחרון החטופים היא בהתחייבות מדינית לסיום המלחמה.

הסיפור הרע מאוד של ארבעתנו ושל עוד לפחות 25 משפחות - אסור שיקרה שוב לאף משפחה נוספת. יכולתם להציל את המשפחות שלנו, בחרתם להמשיך במלחמה. עכשיו זה הרגע להראות את מחוייבותכם ולחתום על הסכם שיציל אותם ויחזיר עד אחרון החטופים הביתה. זו אחריותכם וחובתכם. אחרת תזכרו לדראון עולם".

ג'ון פולין, אביו של הירש גולדברג-פולין: "אני ג'ון וזו רייצ'ל. אנחנו ההורים של הירש גולדברג-פולין זכרונו לברכה, ותמיד נהיה. הירש - יחד עם כרמל גת, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב ואורי דנינו - שרדו 328 ימים בשבי. רבים מ-'ששת היפים' הללו נפצעו קשה לפני שנחטפו למנהרות בעזה. זרועו השמאלית והדומיננטית של הירש נקטעה. הם שרדו עם מינימום מזון, מינימום מים, בלי חשמל ובלי שירותים. כולנו ראינו את התיעודים המזעזעים מהמנהרה ממנה הושבו. הם עשו כל מה שיכלו כדי לשרוד, בזמן שהם חיכו שאנחנו נציל אותם".

ג'ון המשיך, ותיאר את השתלשלות האירועים הנוראה: "במהלך 328 הימים הללו, אנו, משפחותיהם, נלחמנו למען שחרורם. בשבוע הראשון הכרזנו: 'עשו עסקה עכשיו. במזרח התיכון המחיר לחטופים רק עולה עם הזמן, לא יורד'. מהר מאוד התברר שרק עסקה תציל אותם. דחפנו ודחפנו. הזהרנו את השרים והיועצים הישראלים בחדרים סגורים: 'בכל דקה שהחטופים נשארים בשבי, קיים סיכון שהחוטפים יוציאו אותם להורג'. 'זה לא יקרה' אמרו לנו בזמן שצוותי המשא ומתן שלנו עבדו לקראת עסקה אופטימלית. עלינו לעשות עסקה מיידית להחזיר הביתה את כל האחים והאחיות שלנו - החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה. אסור לנו לפספס את ההזדמנות ההיסטורית".