המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום (רביעי) את הסקר השנתי שלו הבוחן את השינויים בחברה החרדית. בין התחומים שנסקרו: חינוך, תעסוקה, אורח חיים - והשנה הוקדש סקר מיוחד גם לבריאות. הסקר הצביע על עלייה דרמטית של 8.5% במספר בחורי ישיבות בינואר 2024 בהשוואה לינואר אשתקד. העלייה כפולה משיעור הגידול הטבעי של החברה החרדית, והיא הגדולה ביותר מאז שנת 2015. תוך עשור קפץ מספר בחורי הישיבות והאברכים ב-83%, ואילו מספר החרדים המתגייסים לצבא - ירד ב-36%. גם בנושא התעסוקה, ההכנסות וההוצאות למשק בית נותר פער דרמטי בין חרדים לבין יהודים שאינם חרדים.
משק בית יהודי לא-חרדי הוציא פי 3 על תשלומי החובה ממשק בית חרדי, כולל מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. מדובר בפועל יוצא של הכנסה נמוכה: גבר חרדי הרוויח בממוצע בחודש 49% מגבר יהודי לא-חרדי, ואישה חרדית השתכרה בממוצע בחודש 67% מאישה יהודיה לא-חרדית. לפי הסקר, הפערים בקרב הגברים נובעים מפערי מיומנויות, ובקרב הנשים בעיקר ממשרות חלקיות.
נתוני האוכלוסייה
האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ־1,390,000 נפש, שהן 13.9% מכלל האוכלוסייה. שיעור הצעירים עד גיל 19 באוכלוסייה החרדית הוא 57%, לעומת 31% באוכלוסייה היהודית הכללית. בשנת 2030 צפויה האוכלוסייה החרדית להגיע ל־16% מכלל האוכלוסייה, ואילו שיעור החרדים עד גיל 20 צפוי להיות כמיליון נפש ויהווה 25% משכבת גיל זו.
לדברי עורכי השנתון, שיעור הפריון של נשים חרדיות אמנם ירד בשנים האחרונות, אך הוא עדיין עומד על למעלה מפי שניים מאשר בחברה היהודית הלא-חרדית. כתוצאה מכך, גם קצב הגידול של החברה החרדית ומשקלה בכלל האוכלוסייה בישראל ממשיך לגדול במהירות.
תלמידי הישיבות והשירות הצבאי-והאזרחי
בתחילת 2024 היה מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" החרדים כ-169,366. בשנת 2023, השנה שבתחילתה שבו המפלגות החרדיות לקואליציה, חלה עלייה דרסטית במספר בחורי הישיבות והאברכים בשיעור של 8.5%, פי 2 מהגידול השנתי באוכלוסייה החרדית. בין השנים 2023-2013 קפץ מספר בחורי הישיבות והאברכים ב-83%, ואילו מספר החרדים המתגייסים לצבא ירד ב-36%. צה"ל טרם פרסם את נתוני הגיוס לשנת הגיוס 2023 שהסתיימה ביוני 2024, אך הנתונים מהשנה שקדמה לה מעידים על סטגנציה בגיוס חרדים.
עורכי הסקר, ד"ר מלאך וד"ר כהנר, הדגישו שמבט רחב מגלה ששירות צבאי או אזרחי הינו תופעה שולית במגזר החרדי. מספר החרדים המתגייסים לצה"ל והפונים לשירות האזרחי נמצא בירידה בהשוואה למספרם לפני כעשור, למרות שגודל המחזור גדל באותה תקופה פי אחד וחצי. ניתן עם זאת לראות נקודת אור במספר הפונים לשירות האזרחי שעלה ב-65% בשנת הגיוס האחרונה, לאחר ירידה תלולה בשנים האחרונות. הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים בעשור האחרון היה דרמטי ועמד על 83%, היינו 6.2% בשנה, פי אחד וחצי מהגידול הטבעי השנתי של החברה החרדית. לדבריהם, חזרת החרדים לקואליציה בתחילת 2023 הביאה לעלייה של 55% ברמת התמיכה בבחורי ישיבות ואברכים, וזו הביאה גם לקפיצה הגדולה במספרם. במקרים רבים לימודים בכולל נעשים תוך עבודה במשרה חלקית ומהווים סוג של השלמת הכנסה.
תעסוקה ורמת חיים
בקרב גברים חרדים, חלה ירידה קלה בשיעור התעסוקה. מנתונים חלקיים של שנת 2024 שיעורי התעסוקה עומדים על 54%, ירידה מ-55.5% אשתקד. בקרב נשים חרדיות, הנתונים לשנת 2024 מלמדים על 80% תעסוקה. שיעורי התעסוקה של נשים הוסיפו לעלות לאורך השנים, מ-71% בשנת 2015 ל-81% בשנת 2023. הפער בהיקפי התעסוקה בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא-חרדיות עומד על פחות מ-3%.
לדברי ד"ר מלאך וד"ר כהנר, הבלימה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים מעוררת דאגה, זאת לאחר שלוש שנים של עלייה רצופה בשיעורי התעסוקה שלהם. סיבה אפשרית לכך הינה חזרת המפלגות החרדיות לקואליציה שהביאה עמה תמיכה גדולה יותר במשקי הבית החרדיים והקטינה את המוטיבציה לצאת לעבודה.
ההכנסה הממוצעת החודשית של גברים חרדים עמדה על 49% מהכנסתם של יהודים שאינם חרדים בשנת 2022. בשנה זו, היא עמדה על 9,929 ש"ח לעומת 20,464 ש"ח בהתאמה. הנשים החרדיות השתכרו באותה שנה 8,617 ש"ח בחודש בממוצע, 67% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות (13,057 ש"ח). השכר הנמוך בקרב גברים חרדים נובע בעיקר משכר שעתי נמוך, אך גם מכמות שעות העבודה: בשנת 2022 גברים חרדים עבדו 36.5 שעות בשבוע, לעומת 45 שעות בקרב גברים יהודים לא-חרדים. בקרב הנשים החרדיות השכר הנמוך נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות. ב-2022 עבדה אישה חרדית 32.5 שעות בשבוע בממוצע, לעומת 38.5 שעות שבועיות בקרב יהודיות לא-חרדיות.
לדברי עורכי הסקר, גברים חרדים עובדים אינם עוברים בדרך כלל הכשרה מקצועית איכותית ולפיכך רמת ההכנסה שלהם נמוכה באופן דרמטי מגברים יהודים לא חרדים. בניגוד לגברים, החברה החרדית מייעדת את הנשים לעבודה ומעניקה להן לימודי ליבה והכשרה מקצועית כבר בבית הספר. אולם הנטייה להימנע מללכת לאקדמיה המאפיינת את רוב הנשים החרדיות, כמו גם הרצון שלא לעבוד במשרה מלאה לצורך גידול הילדים, משפיעה הן על תחומי התעסוקה של נשים חרדיות והן על רמת ההכנסה שלהן, שאף היא נמוכה במידה רבה מנשים יהודיות לא חרדיות.
העוני בקרב משפחות חרדיות עמדה על 34%, בהשוואה ל-14% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית בשנת 2022. שיעור הילדים החרדים שחיו מתחת לקו העוני לאחר תשלומי הקצבאות עמד על 47% באותה שנה, גבוה מאוד ביחס לשיעורם בכלל האוכלוסייה (28%).
באותה שנה משק בית חרדי הרוויח 14,816 ₪ בחודש בממוצע, 67% מההכנסה ברוטו של משק בית יהודי לא-חרדי. משק בית חרדי הוציא 15,190 ש"ח בחודש בממוצע, 16% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי, למרות שמספר הנפשות במשק בית חרדי כמעט כפול. בעוד שההוצאות של משקי בית לא חרדיים על תשלומי החובה - מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות - עלו, ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה ירדו ועמדו בממוצע על כ-33% בלבד מההוצאה של משקי הבית הלא-חרדיים (1,469 ₪ למשק בית חרדי לעומת 4,496 ₪ למשק בית לא חרדי).
למרות הכל, שיעור הבעלות על דירה באוכלוסייה החרדית גבוה מאוד ועמד על 78% לעומת 73% בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, בשנים 2022-2023. מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה העלה שבשנים האחרונות חרדים קונים דירות בפריפריה בשיעורים גבוהים מפאת המחסור במשאבים לקניית דירה בריכוזים החרדיים במרכז. בבעלות רכב פרטי, השיעור ממשיך לעלות בהדרגה בשני העשורים האחרונים. למחצית מהחרדים יש רישיון נהיגה בהשוואה ל-85% מהיהודים הלא-חרדים. תוך כעשור וחצי חלה קפיצה בשיעור בעלות הרישיון מהנשים החרדיות מ-21% ל-34%, אך הוא עדיין נמוך משמעותית מנשים יהודיות לא-חרדיות - 78%.
ד"ר מלאך וד"ר כהנר מציינים כי "ישנה עלייה מסוימת ברמת החיים של משקי הבית החרדיים המתבטאת בעלייה בשיעור הבעלות על דירה ועל רכב, בירידה בשיעורי העוני ובקפיצה בשיעור הגולשים באינטרנט. עלייה זו הינה בעיקר כתוצאה מכניסת נשים חרדיות לתעסוקה כמו גם מן העלייה המתונה בתעסוקת גברים חרדים. עם זאת, משקי בית חרדיים רבים חיים 'על הקצה' מבחינה פיננסית ושיעור העוני בחברה החרדית עודנו גבוה".
חינוך
מערכת החינוך החרדית בגילאי בית-הספר מנתה בשנת הלימודים תשפ"ד כ-402,000 תלמידים, המהווים 20% מכלל התלמידים בישראל, וכרבע מהחינוך העברי. 63.5% לומדים ברשתות החינוך החרדיות, 9% לומדים בחינוך המוכר שאינו רשמי שאיננו רשתות, 22.5% לומדים במוסדות "פטור" ורק 4.5% לומדים בחינוך הממלכתי-חרדי הכולל פיקוח מלא ומבחני מיצ"ב. שיעור החרדים הזכאים לתעודת בגרות עמד בשנת תשפ"ב על 16% בלבד, זאת לעומת 85% זכאות לבגרות בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי באותה שנה.
לדברי עורכי השנתון, ישנו מעבר משמעותי של בתי ספר ממעמד המוכש"ר לרשת החינוך בני יוסף ולחינוך הממלכתי חרדי. הנתונים העדכניים לשנת תשפ"ה כבר מעידים על 8% שלומדים בבתי ספר ממלכתיים חרדים. בשני המקרים מדובר במעבר שכולל תמיכה מדינתית גדולה יותר, אך בעוד שהמעבר לממ"ח טומן בחובו שינוי משמעותי בהכשרת המורים, בפיקוח ובתוכנית הלימודים, המעבר לרשת בני יוסף נעשה בדרך כלל כדי להגדיל את המימון והוא איננו כולל שינוי משמעותי בהתנהלות בתי הספר.
השכלה גבוהה
כ- 17,400 סטודנטים חרדים, המהווים 5% מכלל הסטודנטים, למדו בשנת תשפ"ד. בשנה זו עלה מספר הסטודנטים החרדים בכ-700 תלמידים, גידול של 4% בלבד, זאת לאחר גידול ממוצע של 9% בכל שנה בשלוש השנים שקדמו לשנה זו. הגידול בקרב הנשים עמד על 3% בלבד, ואילו בקרב הגברים על 5%. 82% מהסטודנטים החרדים למדו לתואר ראשון, והיתר לתארים מתקדמים, רובם המכריע לתואר שני. הסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו בעיקר במכללות אקדמיות ובמכללות לחינוך, כחמישית מהם באוניברסיטה הפתוחה וכ-10% בלבד בשאר האוניברסיטאות.
לדברי עורכי השנתון, חרדים ובייחוד חרדיות נכנסים לאקדמיה בהיקף גדל והולך ואפילו בשנה האחרונה, שנת מלחמת "חרבות ברזל" חלה עלייה במספרם, בניגוד למספר הסטודנטים הלא-חרדים שחלה בו ירידה קלה. עם זאת, חרדים נוטים ללמוד במכללות ובמכללות לחינוך בפרט, ולומדים מקצועות טכנולוגיים בשיעורים נמוכים יחסית. הסיבות לכך ביחס לגברים חרדים הן היעדר הכשרה מתאימה וזמינות מוגבלת ללימודים בגיל מבוגר. בקרב חרדיות, הסיבה לכך הינה בעיקר תרבותית הקשורה להתנגדות הנחרצת לאקדמיה ולגיטימציה חלקית ללימודים במכללות חרדיות.
בריאות
הרבה יותר חרדים מעידים כי מצבם הבריאותי טוב מיהודים לא חרדים (76% לעומת 51%). 39% בלבד מהחרדים העידו על צורך בטיפול רפואי בשנה שקדמה למדידה בהשוואה ל-60% מיהודים לא חרדים. האמון במערכות הבריאות גבוה בקרב הציבור החרדי במידה שווה לציבור היהודי הלא-חרדי.
כשליש מהחרדים שותים מעל 2 כוסות משקה ממותק, ירידה דרסטית מ-55% תוך שש שנים. חרדים גם מעשנים פחות מיהודים לא-חרדים. הפערים לפי מגדר גדולים: 3% בלבד מהנשים החרדיות מעשנות בהשוואה ל-16% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות. רק כמחצית מהחרדים עוסקים בפעילות גופנית לעומת 61% מהיהודים הלא-חרדים.
למרות האמון במערכת הבריאות, חרדים נבדקים פחות בבדיקות מונעות מצילות חיים: רק 24% מהחרדים נבדקו בבדיקת קולונוסקופיה. 55% מהנשים החרדיות מעל גיל 50 ביצעו אי פעם ממוגרפיה לעומת 82% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות. עם זאת, שיעור המחסנים את ילדיהם בחיסונים שגרתיים גבוה מאוד, בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.
עורכי שנתון החברה החרדית, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מציינים כי "במישור הסובייקטיבי הנסקרים מהמגזר החרדי מציגים תמונת מצב חיובית. הם מעידים על בריאות פיזית ונפשית טובה ומביעים עמדות חיוביות כלפי מערכות הבריאות. ואולם הלכה למעשה הנתונים מעלים פערים בין הציבור החרדי לכלל הציבור היהודי בתחומים של הסתייעות ברפואה מונעת, קיום אורח חיים בריא (פעילות גופנית ותזונה בריאה), זמינות של מידע רפואי ושימוש בביטוחי בריאות איכותיים".
עורכי שנתון החברה החרדית, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחסו לסקר: "העלייה ברמת החיים בחברה החרדית בעשרים השנים האחרונות אינה מבטאת בהכרח צמצום פערים מן האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ובמרבית התחומים הפער בין האוכלוסיות דווקא גדל בתקופה זו. האוכלוסייה היהודית הלא חרדית זוכה כיום להכשרה מקצועית ואקדמית טובה יותר מבעבר והתוצאה הינה שרמת ההכנסה של עובדים חרדים עמדה בשנת 2022 על 55% בלבד מיהודים לא חרדים, לעומת 76% בשנת 2003. כיוצא בכך, גם המשקל של תשלומי החובה של משקי בית חרדים, 33% בלבד ממשקי בית יהודים לא חרדים, איננו עולה במהלך השנים ובשנת 2022 אף חלה בו ירידה. התמונה הכללית אודות החברה החרדית העולה מן השנתון הינה שזו איננה חברה שהולכת ומתדמה לחברה היהודית הלא-חרדית בדפוסי ההשכלה, התעסוקה ואורחות החיים שלה, אלא כזו העורכת התאמות מוגבלות באורח החיים שלה כתוצאה משינויים ואילוצים חברתיים וכלכליים".