בעקבות שורת אירועים שנגרמו מירידה ברמת המשמעת, החמור שבהם היה מותו של החייל גור קהתי בזמן כניסתו של הארכיאולוג זאב ארליך ללבנון, מינה הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי את האלוף במיל' מוטי ברוך לעמוד בראש ועדה שבחנה את הפעילות בפיקוד הדרום ובפיקוד הצפון.
הועדה מצאה שזאב ארליך לא היה האזרח היחיד שנכנס ללא אישור לשטח לחימה. גם הרב צבי קוסטינר, שמזוהה עם הזרם הדתי לאומי ומוכר בזכות עמדותיו נגד קהילת הלהט"ב, נכנס לרצועת עזה. בנוסף, בצה"ל מתייחסים ל"תורם אזרחי" שנכנס לרצועה. ביחס לדניאלה וייס, הצוות לא הכיר אירוע של כניסתה לרצועה. כניסתו של ארליך ללבנון מתוחקרת במצ"ח ובתחקיר פיקודי. קהתי נהרג יחד עם ארליך בנובמבר.
הועדה קבעה שלאור משך הלחימה הבלתי צפוי ניכרת ירידה ברמת המשמעת המבצעית בעקבות שחיקה, בדגש על הכוחות הסדירים. בנוסף הועדה קבעה שקיימת אי הקפדה על בטיחות בזמן שימוש באמצעי לחימה וחבלה, ואירועי בטיחות בתחום הנהיגה המבצעית. בנוסף - זוהתה התרופפות במשמעת סביב שימוש בטלפון האישי במרחב לחימה. הוועדה קבעה כי בפיקוד הצפון רמת המשמעת גבוהה יותר והנהלים יותר מוקפדים בתחום השימוש בתחום הסלולר מבפיקוד הדרום. כאמור, יש איסור על שימוש בסלולר בגלל ענייני אבטחת מידע.
הוועדה העבירה 11 המלצות ביניהן הקמת מנגנון לנושא המשמעת המבצעית, בניהם: שיטת 'מנטורים' וחניכה כדי לצמצם פערים, והעברת כוחות מגזרה לגזרה כדי למנוע שחיקה. לדוגמה - אוגדה 162 נלחמת ברצועת עזה כבר 15 חודשים ברצף, ללא הפוגה וללא שינוי גזרה, בניגוד לאוגדות האחרות.
הרמטכ"ל לא הנחה את הוועדה לבחון את המשמעת המבצעית בפיקוד המרכז. בנוסף, הוועדה לא קיבלה מנדט לבחון הוראות פתיחה באש.