התמונה הזו עולה מסקרים רבים: מפלגה בראשות נפתלי בנט תשנה את מפת המנדטים, והוא נתפס כמתאים יותר לראשות הממשלה מבעל התפקיד המכהן. כמו ראש ממשלתנו הוותיק, בנט שירת בסיירת מטכ"ל וגם הוא דובר אנגלית רהוטה. על שמו אקזיטים מוצלחים בהיי-טק, נישואים מעורבים בין דתי לחילונית, ואין דרמה מתמדת סביבו וסביב משפחתו.
נסלח לו על עידית סילמן ועמיחי שיקלי, שהפכו לחברי כנסת בזכותו, הפילו את ממשלת השינוי וכעת הם שרים בממשלה - אי אפשר להתחרות עם המניפולטור מקיסריה בטריקים ושטיקים. יש להניח שבנט למד את הלקח, ולהבא לא יבחר שותפים שנראים כאילו תוכנת מחשב שלפה אותם מקטלוג.
הכל טוב ויפה, ויש לי רק תהייה אחת: האם יש לו תשובה לסוגיה שמעסיקה את ישראל מאז 1967, שלושה רבעים משנות קיומה? האם מעבר למשאלת לב חד-צדדית, יש לו עמדה לגבי עתיד השטחים? אלו שמוגדרים בין - בין השאר - מוחזקים, משוחררים, כבושים, הגדה המערבית, יהודה ושומרון? שפע ההגדרות מצביע על ריבוי הפנים בהתייחסות שלנו אליהם: היסטורית, ביטחונית, משפטית, דתית. יש בכך להעיד על מורכבות המצב; ברור שאין לו פתרונות פלא. אך ממי שמתיימר להוביל את ישראל, אפשר לצפות לתשובות ענייניות ומציאותיות.
התרשמתי שבנט, איש ימין מובהק, אינו מהמשוכנעים שספר יהושע הוא מדריך להתנהלות מדינה במאה ה-21. הוא לא מדבר כמי שהמניע העיקרי שלו הוא זירוז המשיח. הוא מודע לכך שבקהילה הבינלאומית, התנהלות המבוססת על אמונות פרטיות היא מרשם לבלאגן, ולכן - כמו כל התארגנות של בעלי אינטרסים שונים, אפילו בניין מגורים - נדרשים כללים מוסכמים שמאפשרים חיים בצוותא. והוא בוודאי מבין שאי-אפשר להתעלם מהסוגייה הפלסטינית. ובכן?
חיפשתי אצלו חזון מדיני שחורג מרצונות ישראל ומהדרישות שלנו מהפלסטינים. "תוכנית ההרגעה" שלו חוגגת כעת בת מצווה, ולא ראיתי לה עדכון. בין השאר בנט מציע לספח את שטח C שבו מצויות רוב ההתנחלויות. לפלסטינים שגרים שם תוצע אזרחות, כדי למנוע האשמת ישראל באפרטהייד.
לזכותו ייאמר שהוא מבין את ההשלכות החמורות של הדבקת התווית הזו לישראל, ושיביאו להוקעתה ולהקאתה ממשפחת העמים. לחובתו ייאמר שההבנה הזו לא חלה אצלו על שטחי A ו-B, שלגביהם הציע אוטונומיה תחת מטריה ביטחונית ישראלית. לשיטתו, יהיו מיליונים חסרי זכויות יסוד הנתונים לחסדי השליטים, בעוד ישראל מעמיקה את ההתיישבות האזרחית (בשונה מנוכחות ביטחונית) באופן שנועד למנוע היפרדות.
עולה שלתפיסתו של בנט, ישראל תשלוט בשטחים, המקומיים לא יתנגדו והעולם, משום מה, יסכים. אין צורך להגיב בנוסח "אבל תראו את רוסיה באוקראינה"; מי שקטן ותלותי, כמו ישראל, לא יכול לכפות את דעותיו על העולם, או להסתדר בלעדיו; ורוסיה ומנהיגיה נתונים לעיצומים.
בחירות לא נראות באופק והפוליטיקה בישראל הפכפכה, אבל כעת בנט - רהוט, נמרץ, מצליח - הוא המאמי הלאומי. לכן השאלה מופנית אליו, אבל מוזמנים להשיב כל המנהיגים בימין שמתיימרים להוביל את ישראל: האם יש לך תוכנית לעתיד השטחים שתהיה מקובלת על מישהו, מעבר לימין בישראל ולמעט תומכיו בעולם? אם לא, כיצד בכוונתך להתמודד עם הבידוד שצפוי לנו?
הכותבת היא שגרירה בדימוס