תחקיר של ניו יורק טיימס שפורסם היום (חמישי) טען כי צה"ל הגדיל במידה ניכרת את בנק המטרות הצבאיות לצורך תקיפות מנע מהאוויר, ובמקביל הגדילה את כמות האזרחים שניתן לסכן בתקיפות מהסוג הזה.
לפי התחקיר, בחודש וחצי הראשונים של המלחמה, צה"ל הטיל קרוב ל-30,000 פצצות ברצועת עזה, יותר מכמות הפצצות בשמונת החודשים שלאחר מכן. בנוסף, בצה"ל הסירו את המגבלה על המספר המצטבר של אזרחים שהתקיפות עלולות לסכן בכל יום. מהתחקיר עולה כי מפקדים בכירים בצה"ל תקפו בכירים בחמאס, למרות שידעו כי יותר מ-100 אזרחים נמצאים בסכנה - רף יוצאת דופן עבור צבא מערבי מודרני.
בנוסף, צה"ל תקף מטרות בקצב שקשה לקבוע אם הן פגעו במטרות לגיטימיות. בנק המטרות שגובש לפני המלחמה נגמר תוך כמה ימים, ובתוך כך בצה"ל נאלצו לאמץ שיטה לא מוכרת ולא מוכחת תוך שימוש בבינה מלאכותית לצורך איתור המטרות.
בתחקיר נמצא כי צה"ל הסתמך לעתים קרובות על מודלים סטטיסטיים במטרה להעריך את הסיכון לפגיעה באזרחים. לעיתים, הותקפו מטרות כמה שעות לאחר איתורן הראשוני, ולמעשה ההגדיל את טווח הסיכון לטעות. המודל היה תלוי בעיקר באיכוני סלולר בשטחים נרחבים יותר, ולא במעקב נרחב אחר תא שטח ספציפי, כפי שהיה מקובל במבצעים קודמים בישראל.
מהיום הראשון של המלחמה, צה"ל צמצם משמעותית את השימוש בנוהל שמכונה הקש גג או ירי אזהרה שמאפשר לאזרחים להימלט. בחלק מהמקרים בהם היה צורך להשתמש בתחמושת קטנה יותר או מדויקת יותר כדי לפגוע במטרה צבאית - בצה"ל בחרו להשתמש בחימוש כבד ולא מדויק כמו פצצות במשקל 1,000 ק"ג.
לאור התחקירים, בצה"ל הודו כי כללי הפתיחה באש השתנו לאחר 7 באוקטובר, אך מציינים בתגובה כי "צה"ל משתמש בעקביות באמצעים ובשיטות על פי הנהלים ובהתאם לחוק הבינלאומי".
השינויים שבוצעו נבעו מהאופי המיוחד של המלחמה הנוכחית אותה הגדירו בצה"ל כ"עימות חסר תקדים שכמעט ולא ניתן להשוואה לזירות לחימה אחרות ברחבי העולם", נכתב בתגובה, תוך ציון היקף המתקפה של חמאס, המאמצים של מחבלי הארגון להסתתר בין אוכלוסייה אזרחית, ורשת המנהרות הענפה של הארגון.
"גורמים מרכזיים כאלה נושאים השלכות על יישום הכללים, כמו בחירת המטרות הצבאיות והאילוצים המבצעיים המכתיבים את הפעולות בשטח, לרבות היכולת לנקוט באמצעי זהירות אפשריים בתקיפות", הוסיפו בצה"ל.