הורים שכולים ובני משפחות חטופים מתנועת "עומדים ביחד", התכנסו אתמול (רביעי) וקראו: "חייבת להיות דרך אחרת, כן לשלום". המשתתפים השמיעו את המסר לפיו: "חייבים לעצור את המלחמה ולבחור בדרך אחרת".
מארגני הקמפיין מבקשים "להדגיש את המחיר האישי והאנושי של הסכסוך - מחיר שמשפחות אלו מכירות מקרוב. למרות השכול, האובדן והכאב העצום, המסר שלהם הוא מסר של תקווה, פיוס ודרישה חד משמעית לשים סוף למעגל האלימות".
יובל אור, שאיבד את בנו ונכדיו נחטפו לעזה אמר: "לא בחרנו לאבד את הבן שלנו. לא בחרנו שהנכדים שלנו ייחטפו. אבל עכשיו יש לנו בחירה - להמשיך במעגל הדמים או לעצור אותו. אנחנו בוחרים לעצור".
מאי פרי, שסבו, חיים פרי, נחטף לעזה ונרצח, מספר: "אני זוכר את הסיפורים שסבא שלי סיפר לי על תקופות אחרות, על איך יכלו לדבר אחד עם השני. זה לא אבוד. אני לא רוצה להאמין שזו המורשת שאנחנו משאירים. הכאב שלנו יישאר איתנו תמיד," אומר מאי פרי. "אבל אנחנו יכולים להחליט שהכאב הזה לא יהפוך לעוד מלחמה, אלא לקריאה לחיים אחרים".
נסראת סמארה, שאיבד את בנו מפגיעת הוסיף: "במקום שבו הייתי אמור לחגוג את ההצלחות של הבן שלי, אני מבכה את מותו. אם לא נעצור עכשיו, זה יקרה לעוד ועוד משפחות".
במסגרת הקמפיין הופקה סדרת דוקו דיגיטלית קצרה, בה המשפחות השכולות והפצועות בנפש משתפות את סיפורן. בסדרה, בני המשפחות לא מדברים על פוליטיקה אלא על חיים. הם מבקשים "להאיר את הנזקים שמלחמות חוזרות ונשנות גורמות לכל הצדדים, ולהזכיר לכולנו שהמחיר לא מופיע רק בחדשות - הוא חלק מחיי היומיום של אנשים אמיתיים".
מאות שלטים נתלו ברחבי הארץ - מערי המרכז ועד היישובים המרוחקים ביותר. בעברית ובערבית, המסר נגיש לכל אדם: "חייבת להיות דרך אחרת. כן, שלום". השלטים אינם רק קריאה לשלום אלא גם אתגר לציבור - האם נמשיך לשקוע בכאב ובשנאה, או שנבחר להתחיל לתקן?"
יוזמי הקמפיין ביקשו להדגיש: "הקמפיין לא מבקש למחוק את הכאב. להפך - הוא מבקש לזכור אותו, לעבד אותו, ולהפוך אותו לקריאה לפעולה. עבור המשפחות השכולות, זהו תהליך שמבוסס על הבנה שהדרך הנוכחית לא מובילה לשום מקום".
המשפחות השכולות ובני משפחת החטופים שנרצחו מבקשות להעביר את המסר: "המלחמה לא תביא לנו ביטחון. המשך מעגל האלימות רק יעמיק את הכאב. כדי לעצור את האובדן, חייבים לשנות כיוון".