בנאומו שלשום (ראשון) סיפק מנהיג איראן, עלי חמינאי, איתותים ברורים יותר, לעומת שני נאומיו האחרונים, לגבי כוונותיו ביחס לזירה הסורית בעידן שאחרי אסד. ראשית, הוא כינה את היא'ת תחריר אל-שאם, בראשות אל-ג'ולאני, כ"קבוצת פורעים", וחזר על מסקנתו מנאומיו האחרונים לפיה הוא משוכנע שהארגון מימש מזימה זרה, שמתכנניה העיקריים הם ארה"ב וישראל.
הוא התעלם מתפקידה של טורקיה בהדחת אסד, ולפיכך נראה שחרף הביקורת הגואה בטהראן כלפי טורקיה, הוא מכיר במגבלות הכוח של איראן, ומאותת לאנשיו לא להסלים את השבר מול תורכיה.
חמינאי קבע שהוא משוכנע שגם בסוריה יקום ארגון התנגדות שיורכב מ"צעירים סורים קנאים", ובכך נראה שהורה ברמיזה לכוח קודס לעשות את מלאכתו - הקמה וטיפוח של ארגוני התנגדות.
תפקיד הארגון המיועד יהיה "לנצח את מערערי הבטחון בסוריה". הוא קבע שהצעירים הסורים ינצחו לא רק את המתכננים אלא גם את המיישמים של אותה מזימה. נראה לפיכך שהוא מכוון להקמת ארגון שיילחם בהיא'ת תחריר אל-שאם, אף שלאחרונה דווח על קשר ראשוני בין שני הצדדים וחילופי מסרים ביניהם סביב פעילות השגרירות האיראנית בסוריה והשמירה על המקומות הקדושים לשיעה בדמשק.
חמינאי רואה בחומרה את אזור החיץ של צה''ל בסוריה, הוא צופה שאותם "סורים קנאים" יגרשו את צה''ל משם. עם זאת, לאיראן קיימת כרגע בעיית נגישות לאזור. לכן, אם חמינאי מכוון לאוכלוסייה השיעית בסוריה, כוח קודס יבקש להסתייע באחד משלושת ארגוני הכיסוי ששמשו אותו לפעילותו בסוריה: המטה לשיפוץ המקומות הקדושים, אוניברסיטת אל-מצטפא הבינ"ל ואסיפת אהל אל-בית העולמית.
ייתכן שחמינאי מכוון גם לקהלים אחרים בסוריה אך לשם כך נראה שכוחותיו צריכים להכין עבודת מטה כדי ליישם את הוראתו ולהפוך את האיום הנוכחי להזדמנות.
ניכר בדברי חמינאי שהוא עושה מאמץ רב כדי "להרים מהקרשים" את אנשיו, לאור המציאות העגומה שקמה עם הדחת אסד. הוא הצהיר ש"המחר של האזור יהיה טוב מהיום", והוסיף שישראל לא השיגה אף אחת ממטרות המלחמה עליהן הצהירה בעזה. כמנהגו, הוא קרא למצות את ההזדמנויות שגלומות באיומים הנוכחיים, ולצורך הדוגמא הביא את ההתחזקות שרשם חיזבאללה לאחר חיסול מנהיגו דאז, עבאס מוסוי, בידי ישראל.
בניסיון לגמד את ההישג הישראלי ואת הפגיעה הקשה בתדמיתה של איראן, חמינאי הצהיר ש"אם תרצה לפעול (נגד ישראל), איראן אינה זקוקה לפרוקסיז". זאת לאחר שבמשך יותר מ-40 שנה, איראן השתמשה במערך השלוחים שלה כדי לפעול נגד ישראל.
בשורה התחתונה, חמינאי בהחלט לא אמר את המילה האחרונה, והוא מבקש לזרוע מוטיבציה באנשיו. איראן בהנהגתו עוברת כעת תקופת הסתגלות לא פשוטה למציאות החדשה, כשבמוקד הדיפת היעד הראשי של המזימה הזרה בעיניו - המשטר האיראני עצמו.
המחבר הוא חוקר איראן, חיזבאללה ומליציות שיעיות במכון משגב לביטחון לאומי