"מה אתם טוענים? מה אתם מייחסים למר נתניהו ביחס לפניה לפרסם בוואלה את השתתפותו של בנו של יאיר לפיד בקבינט הדיור. שם לא כתוב שמר נתניהו מעורב, אלא כתוב שזאב רובינשטיין פנה לוואלה - מה אתם טוענים? ואיפה זה כתוב בכתב האישום שמר נתניהו היה מודע לפניה הזאת?". השאלה הזו ששאל השבוע השופט עודד שחם במשפט נתניהו - פתחה את תיבת הפנדורה של תיק 4,000 מחדש.
השאלה הזאת מרכזית לתיק, כי בעבירת השוחד יש צורך להוכיח שמי שקיבל את השוחד היה מודע לכך שהוא מקבל שוחד. עם זאת, השאלה של השופט שחם מחדדת את גישתם של השופטים לתיק. בחודש יוני 2023 המליצו השופטים לפרקליטות למשוך את אישום השוחד בתיק ומאז נראה שהם לא נותנים אמון גדול באישום. העמדה הזאת גורמת מבוכה לפרקליטות.
סיכום ימי העדויות האחרונים במשפט נתניהו
לתובעת בתיק, עו"ד יהודית תירוש, דווקא הייתה תשובה לשאלות השופטים. תירוש הסבירה שהפרקליטות ערכה הבחנה בין דרישות ופניות שהופנו לוואלה על ידי מתווכים מטעמו של נתניהו - במקרים אלה, הפרקליטות השתמשה במונח 'מעורבות'. כאשר בני המשפחה פנו לוואלה, הפרקליטות השתמשה בכתב האישום במונח 'מודעות'.
כפי שאמרה תירוש: "אנחנו ידועים להגיד באופן כללי שכאשר מר נתניהו פועל מול וואלה, הוא פועל באמצעות מתווכים, באמצעות ניר חפץ וזאב רובינשטיין. כשבן אדם מפנה משהו למישהו לא צריך להוכיח את המודעות שלו, המודעות היא חלק מההפניה עצמה. לעומת זאת, כשבני המשפחה מפנים לוואלה דרישות ובקשת לסיקור, אני צריכה להוכיח שמר נתניהו היה מודע לזה, אז פירטנו בכתב האישום את המודעות שלו. ולכן יש הבחנה ביו בני המשפחה לבין פניות שנעשו בעצמו או על ידי מתווכים".
ביום רביעי הקרוב יערך דיון ללא נוכחותו של בנימין נתניהו. בו הפרקליטות תצטרך להשיב לשאלות בית המשפט בנושא, אז נראה כיצד השופטים יגיבו למענה מצד הפרקליטות.