אריאל, נער בן 16 המאובחן בתסמונת אספרגר, נשאר בביתו מתחילת שנת הלימודים בהיעדר מסגרת חינוכית מתאימה. האבחנה הסופית התקבלה במועד מאוחר בפתחה של השנה. למרות זכאותו לחינוך מיוחד, משרד החינוך ועיריית תל אביב, שם הוא מתגורר, לא מצאו פתרונות עבורו ולא מבטיחות כי יימצאו בהמשך.
לאורך חייו אריאל עבר אבחונים שונים, שבהם לא נמצאה לקות חד-משמעית. בהיעדרה, הוא התקשה להשתלב בגן ובית ספר רגילים ונאלץ לעבור למסגרות חלופיות, המיועדות לנוער עם הפרעות התנהגות ובעיות רגשיות קשות. בחטיבת הביניים משפחתו החליטה שינסה לעבור לאביו בארצות הברית כדי לשפר את מצבו, אך בשנה שעברה שב ללימודים בישראל. עם העלייה לכיתה י', בחודש אוגוסט עבר אבחון נוסף, שבו קיבל את האבחנה.
לוועדת הזכאות והאפיון, הקובעת אם יוכל להשתבץ בחינוך מיוחד ולאילו שירותים הוא זכאי, הגיע במועד חריג בשל המעבר. בעקבות זאת, בעירייה הודיעו למשפחה כי בתי הספר המותאמים לו כבר מלאים ואין תקנים נוספים. הפתרונות שהוצעו היו למידה בבתי ספר בחינוך הרגיל בליווי סייעת, אך בפגישות שקיימו אריאל ואמו עם מנהלי המוסדות הובהר להם כי לא יוכלו לספק להם את המענה הדרוש למצבו.
"האבחנה האחרונה סוף סוף נתנה אישור למה שקורה איתו. כל מה שהוא ואני רצינו זה שיבוץ במסגרת המתאימה", אומרת אמו תמר. "ביקשתי שישובץ לכיתת תקשורת, אך נאמר לי מיד שאין מקום. מערכת החינוך לא ערוכה לקלוט תלמידים ברגע האחרון ככל הנראה. הפנו אותנו לחינוך רגיל עם סל שעות, מה שאומר סייעת צמודה. לצערי, לאור ניסיון עבר, אנחנו יודעים שהסייעות במערכת החינוך לא ממש מקצועיות והנוכחות שלהן לא ממש הועילה, לא כשהיה צעיר יותר ובטח לא בגיל 16. הלקות באספרגר אינה נראית לעין ולכן הסייעות לא ממש יודעות איך לעבוד עם הילדים".
אמו של אריאל המשיכה וסיפרה כי "מאותו הרגע, גרעו את אריאל ממערכת החינוך המיוחד ושלחו אותנו למצוא בית ספר מתאים בחינוך הרגיל. לקח לי שבועות להבין למי אני צריכה לפנות, עד שהגעתי באוקטובר למחלקת החינוך בעיריית תל אביב, ומשם שלחו אותי באופן עצמאי למצוא בית ספר. מסוף אוקטובר אנחנו חוזרים למחלקת החינוך כמה פעמים, במכתבים, מיילים, טלפונים, ללא מציאת פתרון. פשוט אמרו לנו 'מאוחר מדי' בשבילכם".
"בבית ספר רגיל הוא לא הסתדר אף פעם והוא לא יסתדר גם עכשיו", מדגישה תמר. "היינו באודישנים מעליבים. שלושה מנהלי בתי ספר שונים אמרו לי בפנים שאנחנו לא חינוך מיוחד, 'אין מה לעזור לילד שלך'". בעקבות פניית וואלה, בעיריית תל אביב יצרו איתה קשר, אולם המענה שניתן היה זהה.
בשלושת החודשים שחלפו נותר אריאל ללא מסגרת כלל, כשמצבו הנפשי מידרדר. "כרגע הוא יושב בבית בדיכאון נוראי, על הפנים. אנחנו דופקים את הראש בקיר. בעירייה קראו לי לפגישה והתנצלו שלא יכולים לעזור. מנהלת המחלקה לחינוך על-יסודי המליצה לי להתלונן במשרד החינוך. פשוט משחקים איתנו מסירות במקום להוסיף תקנים".
המקרה מציף את המחסור במסגרות וכוח אדם עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. מספר התלמידים המאובחנים גדל בשנים האחרונות בקצב של יותר מ-10% בשנה. בשנה הנוכחית מספר כיתות התקשורת עלה ב-21%. התהליך מתרחש במקביל לעזיבה גוברת של סייעות וצוותים חינוכיים, ומשרד החינוך והרשויות המקומיות לא מצליחים להסתגל לשינויים, כשמראש המצב לא היה מיטבי.
"ילד עם צרכים מיוחדים חייב מסגרת מותאמת לצרכיו, מסגרת הולמת שתתן מעטפת תמיכות ומענה טיפולי, חינוכי וחברתי", מסבירה עו"ד רחל סגל, מנהלת מרכז הסיוע ומיצוי הזכויות בעמותת קשר. סגל מנסה לסייע לילדים הזכאים, כמו אריאל, מול מערכת החינוך והקשיים שהיא מציבה בפניהם. "בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל, שיבוץ מותאם של מסגרת חינוכית לילד עם צרכים מיוחדים נמצא באחריותה של מחלקת חינוך ברשות. תמונת המצב המתוארת על ידי אמו של אריאל - שרשרת הטעיות, חוסר אונים, תסכול הולך וגובר - עולה לכדי רשלנות והפרת אחריות מקצועית, ותוצאתה חוסר אמון מוחלט במערכת. ההתנהלות בה המערכת חורצת גורלות, תוך התעלמות מטובת הילד, מייתרת את הנחיות החוק".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "מערך החינוך המיוחד בעיר תל אביב-יפו הינו מהגדולים והמשמעותיים במערכת החינוך במדינה ומעניק חינוך איכותי ומשמעותי לאלפי תלמידות ותלמידים תושבי העיר ותושבי המדינה כולה המגיעים ללמוד בעיר - זאת בהינתן וברשות שבה הם מתגוררים אין מענים לאפיון הרלוונטי להם. עם זאת, בעקבות גידול בצורך למתן מענה לתלמידות ותלמידים על הספקטרום האוטיסטי מתוך העיר בשנים האחרונות, כלל המוסדות החינוך בעיר אשר מעניקים מענים לתלמידים אלו הינם מוסדות חינוך בהם לומדים תלמידי העיר בלבד".
עוד הוסיפו בעיריית תל אביב כי "באשר לתלמיד המדובר - התלמיד עבר ועדת זכאות ואפיון במועד חריג וזאת לאחר ששב ארצה ומשפחתו ביקשה לשלבו שוב במערכת החינוך העירונית. כבר במעמד הוועדה נאמר לאם התלמיד כי הזכאות לתלמיד, נכון לשנת הלימודים הנוכחית, הינה לסל אישי בחינוך הרגיל בלבד מאחר ואין מקום בכיתות תקשורת בשנת הלימודים הנוכחית". בעירייה לא התחייבו כי יינתן מענה אחר אף בשנה הבאה. "לקראת שנת הלימודים הבאה תיבחן האפשרות להעניק לתלמיד מענה בכיתת תקשורת בעיר".
משרד החינוך מסר בתגובה: "מדובר בתלמיד שעבר ועדת זכאות במועד חריג. הוועדה קבעה כי שיבוצו בכיתה קטנה בחינוך המיוחד יתאפשר על בסיס מקום פנוי, ובינתיים ישובץ בחינוך הרגיל עם סל שעות אישי מותאם. המשרד פועל מול עיריית תל אביב על מנת למצוא מענה מותאם ולהשיב את התלמיד לאלתר לספסל הלימודים".