בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירה שקוראת להקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר. לדיון הגיעו עינב צנגאוקר ואילנה גריצווסקי, אמו ובת זוגו של החטוף מתן צנגאוקר, איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנרצחה בשבת השחורה, חגית חן, אמו של איתי חן שגופתו מוחזקת בעזה, מנשה מנצורי, שבנותיו נורל ורויה נרצחו בנובה, ליאור שי, שאחיו ירון נפל בקרבות ה-7 באוקטובר, וענת בן עמי, אמה של שני בן עמי שנרצחה בנובה.
את העתירה הגישו מכון זולת והאגודה לאיכות השלטון, ועליה חתומים 86 חברי כנסת לשעבר. חלקם הגיעו לדיון, בהם יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון, מוסי רז, מיכל רוזין והשר לשעבר מאיר שטרית, וכן אלוף (במיל') נעם תיבון וסגן הרמטכ"ל לשעבר דן הראל.
לפני תחילת הדיון, השופט דוד מינץ פנה לנציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, ושאל אם לנוכח העמדה של היועצת המשפטית "תהיו מוכנים לקיים דיון הלכה למעשה לסעד אופרטיבי, יש מחלוקת איזה ועדה? למה שלא תהיה ישיבה במליאת הממשלה לדון על העניין הזה?".
ראבילו השיב כי המועד לכך נתון להחלטת הממשלה. "אנחנו סבורים שההתעסקות כולה בהקמת ועדת חקירה צריכה להיות לאחר סיום המלחמה. הצבא צריך להיות מרוכז בפעילות בסוריה ובלבנון", ענה.
השופט אלכס שטיין אמר כי "בסופו של דבר ועדה תקום, אפשר לדון איזה, אנחנו לא נכנסים לעניין הזה, אנחנו שואלים מעבר, אם תהיה סמכות או לא סמכות. השאלה היא רחבה יותר בהיקף הציבורי שלה".
עו"ד גלעד ברנע, המייצג את תנועת דרכנו ומשפחות שבעה באוקטובר, אמר בדיון כי "כמו שנאמר זהו תיק יוצא דופן, לא היה דבר כזה. זה לא אסון, אסון זה אירוע שהטבע גרם אותו, הדבר הזה הוא מעשה ידי אדם, הוא מחדל של מדינת ישראל, מחדל הכי איום שהיה פה אי-פעם. אזרחי ותושבי ישראל הופקרו, נחטפו, נאנסו. מדינת ישראל לא הייתה שם".
"אני פונה לעו"ד ראבילו", הוסיף ברנע, "מי החליט שלא תהיה ועדת חקירה ממלכתית, מי נתן את ההוראה? מפה מתחיל הכול, אף אחד לא מעז לקחת אפילו אחריות על אי-ההחלטה הזאת. אם ראש הממשלה קיבל את ההחלטה, שיגיש תצהיר שיביא את השיקולים שלו. יש שיגידו שהוא צריך להתייצב פה. במתווה הגז לראש הממשלה היה מספיק חשוב לבוא להסביר לעצמו לבית המשפט. צריך להוציא צו על תנאי שמסביר מי מחליט ולמה הוא החליט ככה".
עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את מכון זולת ו-86 חברות וחברי כנסת לשעבר, טענה בדיון כי "האינטרס הציבורי הוא זה שצריך לעמוד לנגד עיני ממשלת ישראל. ראש הממשלה טען שצריך לעשות את זה רק כשהמלחמה תיגמר, מאז חלפה חצי שנה, החזית בעזה זהה למה שקורה ביו"ש, המלחמה בלבנון הסתיימה, בכל יום הממשלה מפרה את חובתה לשקול. עד שיתכנסו ויחליטו ויקימו, אם וכאשר, מדובר על עוד 8-10 חודשים במקרה הטוב, מה שיביא אותנו לשנתיים אחרי האירוע".
לדבריה, "יושבים כאן הורים שכולים. מצופה מהם לחכות שנה נוספת שאדם אחד בשם בנימין נתניהו יכתוב מכתב? מדובר על פוטנציאל האשם האישי של נתניהו. במחקרו של עו"ד רענן סוליציאנו קינן שמראה את היחס של הקמת ועדה על ידי מי שפוטנציאלית אשם הוא 0.2. זו ההסתברות שתהיה נכונות לנתניהו להקים ועדה".
עוד אמרה הולץ לכנר כי "אנחנו באירוע הכי עוצמתי שאירע אי-פעם. כשהשופט זמיר דיבר על מקרה חריג, אני משוכנעת שאף שופט אי-פעם לא דמיין לעצמו אירוע כל כך חריג כמו השבעה באוקטובר. כל הציבור רוצה שתוקם ועדה".
בשלב זה, עינב צנגאוקר קראה מהקהל: "יש ציבור שעדיין נמק במנהרות החמאס, תקימו ועדה".
"לגבי מרכיב הזמן: אנחנו צריכים שההחלטות תהינה מהירה בגלל העלמת ראיות ושכחה", הדגישה הולץ לכנר. "כל יום שהועדה לא מתכנסת היא פגיעה ביכולת הועדה להגיע לאמת".
עו"ד יונתן ברמן מהייעוץ המשפטי לממשלה הבהיר כי "השאלה לא אם צריך לחקור, אלא כיצד, העיתוי וההיקף והנושאים שצריך לבדוק. לדעת היועמ"שית בשלה העת לקיים דיון בממשלה בנושאים האלה. הסיבה הראשונה - חלוף הזמן. המשקל של החקירה והפגיעה באפקטיביות שלה עם חלוף הזמן זה שיקול".
עו"ד ראבילו החל לדבר, צנגאוקר אמרה "הנה התחיל הנאום של הליקוקים" - ויצאה מהדיון.
"הלחימה לא נפסקה ברצועת עזה ובחזית הצפונית החדשה, אבל בהקשר הזה היועמ"שית סבורה שזה נתון שיישקל בידי הממשלה. מניסיון הקמת ועדת חקירה ממלכתית לוקחת זמן, שגם לזה הממשלה יכולה להידרש במסגרת הדיון שלה. במישור הבינלאומי, ביקשנו את זה בנושא המבקר, יש דחיפות בבקשת החלטה בנושא הזה".
עו"ד ראבילו טען שהפסיקה קובעת שהתערבות של בג"צ תהיה רק באירוע "חריג וקיצוני מדובר לא על האירוע ולא שיקול הדעת של הממשלה". באותו שלב היו התפרצויות רבות של משפחות שכולות מהקהל, ואיל אשל התפרץ וצעק: "פיטרתם שר ביטחון בזמן מלחמה". זמן קצר לאחר מכן, השופט הוציא את הדיון להפסקה.