יבגני עשה מילואים פעם שלישית, ארז היה "רעב לחיים": סיפורי הנופלים בלבנון

.

ככל שעוברות השעות נחשפים הסיפורים שמאחורי ארבעת הלוחמים ששמותיהם הותרו לפרסום. רס"ן (מיל') יבגני זינרשיין, בן 43 מזכרון יעקב, סרן (מיל') שגיא יעקב רובינשטיין, בן 31 מלביא, רס"ר (מיל') בנימין דסטאו נגוסה, בן 28 מבית שמש, ורס"ל (מיל') ארז בן אפרים, בן 25 מרמת גן.

יבגני זינרשיין בן -43 נולד סמוך לעיר לבוב באוקראינה ועלה ארצה עם אמו רוזה בשנת 1996. לאחר גיוסו לצה"ל חתר לשירות קרבי, עשה הסבה לצנחנים, עבר קורס קצינים השתחרר אחרי שנה בקבע. האם נפטרה בתחילת מגיפת הקורונה. יבגני-ג'ניה, מהנדס מחשבים בחברת הייטק בהרצליה עסק בפיתוח תכנה לשמירת נתונים, היה בעל תואר שני מהפקולטה למדעי המחשב בהטכניון. הותיר אישה, אלכסנדרה (סשה) שעלתה מרוסיה, פיסיקאית בוגרת טכניון ושלושה ילדים, יונתן ב-ח', אורן ב-ה', ונינט ב-ג', שלושתם נוסעים מדי יום מהמושבה זכרון יעקב ללימודים בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. סשה וג'ניה שהכירו בעת לימודיהם בטכניון באמצעות חברה משותפת, עברו לזכרון יעקב ב-2017. הם אימצו בנוסף נער בן 16 מכפר הנוער שפיה, של עליית הנוער.

"התאהבתי קודם כל בחיוך שלו", סיפרה לוואלה האלמנה, אלכסנדרה-סשה, "וזה שהוא סופר חכם. הוא תמיד צודק. גם כשזה מעצבן אותך. הוא היה חרוץ. מאד היה גאה בעבודה שלו ובחברה שלו. הוא התקדם ותוך זה מאד נהנה ממה שהוא עושה שם אבל במקביל הוא גם היה איש משפחה".

על שירותו במלחמה סיפרה, "היה זה הסבב השלישי שלו בשירות המילואים בצפון. הוא יצא את הבית כבר בצהרי 7 באוקטובר, השתחרר בפברואר, עשה סבב שני באביב-קיץ ומסוכות הוא בסבב שלישי שאותו היה אמור לסיים בעוד כשבועיים. אמרו לי שהפגיעה הייתה קשה. אני יודעת שהוא היה מאד עסוק בתקופה האחרונה. לא יצא לנו הרבה לדבר. התכתבנו באורח סדיר, בוקר טוב - לילה טוב. אבל, דוקא בשבת הוא התקשר. אתמול עוד התכתבנו. הוא רק שאל על הילדים ועלי. הוא רצה לדעת מה מצבי, ומה המצב רוח. הוא היה 'שושואיסט'. אף פעם לא שיתף. הוא גם מאד דאג לנו ובגלל זה הוא אף פעם לא סיפר מה בדיוק עושים שם ואת הקשיים. אצלו תמיד 'הכל בסדר הכל רגיל, הכל טוב, הכל זורם'. עכשיו מהחברים שלו אני מבינה שזה היה ממש ההיפך. אבל הוא תמיד אמר, זו המדינה שלנו, ואם לא אנחנו אז מי. הוא תמיד אמר שברור שהילדים שלנו יהיו קרביים כשיגדלו. עם הבן הגדול הוא כבר דיבר על שייטת".

"הוא היה מאד גאה בשירות שלו בצה"ל, היה גאה מאד בשייכות, אחרי מסע כומתה הוא הגיע אלי לעבודה", סיפר בן הדוד אלכסנדר, "הוא גם אהב מאד לטייל בארץ ובחו"ל ומאד אהב את הים. הוא מאד היה קשור לילדים והם היו מאד קשורים אליו. לפני שבוע וחצי הוא היה אצלנו בטירת כרמל והכנו יחד נקניקים וסגרנו שבפעם הבאה שנפגשים זה אצלם בבית".

"אתמול ב-8 בבוקר עוד הסתמסנו והוא שלח לי בחזרה הודעה: "הכל בסדר", סיפר אלכסנדר וכשהוא בדמעות הציג אותה על הטלפון שלו, "זו היתה ההודעה האחרונה". "המועצה המקומית זכרון יעקב כולה מרכינה ראש ומשתתפת באבלה הכבד של המשפחה", מסר את הבשורה הקשה לתושבים ראש המועצה, אלי אבוטבול. בבית שבשכונת גבעת עדן כבר נאספים קרובים, חברים ושכנים. טרם נקבע מועד להלוויה.

ארז בן אפרים, בן 25 מרמת גן, לחם בגדוד חיר"ם 9263, חטיבה 226, נפל בקרב בדרום לבנון. הוא הותיר אחריו הורים, גלית וירון, ושני אחים, אהוד ואייל. הוא נולד וגדל ברמת גן, למד בתיכון שב"צ בגבעתיים ועבד בתכנות בחברת ביטוח כלל. "ארז, נאהב אותך לעד ונעשה הכול כדי שיזכרו אותך", מסרה משפחתו.

משפחתו סיפרה עליו: "ארז הבן והאח האהוב שלנו היה הדבר היקר לנו מכל. היום אנחנו נפרדים מילד נדיר, מוכשר ויפה תואר. קשה לסכם במילים את הכישרון, את סט היכולות שלו ואת האיכויות שהיו בו", מסרו.

"לארז היה רעב מיוחד לחיים - הוא אהב לנסות דברים חדשים (וכמובן להיות הכי טוב בהם) בין הגיטרה, לאגרוף התאילנדי ולכדורגל ארז הספיק גם להיות מטפס ומתכנת בחסד. תמיד נראה היה שיצליח בכל דבר בו יגע. אבל חשוב מכך, ארז היה בן טוב, אח אוהב, וחבר אמת, שתמיד ידע לגעת בכולם, להצחיק, וליצור עם כל אחד קשר אישי וייחודי", תיארו אותו. "אהוב שלנו, היינו אומרים שהיית מלח הארץ, אבל לדעתנו זה לא מספיק כדי לתאר כמה מיוחד היית", הוסיפו. "נאהב אותך לעד ונעשה הכל כדי שיזכרו אותך יפה במיוחד כפי שהיית".

סרן במיל' שגיא, תושב קיבוץ לביא שבמועצה אזורית הגליל התחתון שירת כמפקד מחלקה בגדוד חיר"ם 9263, חטיבה 226. בן 31 בנופלו.

"היה בחור שקט, צנוע, מופנם וענו. אהוב על הבריות ואיש חסד", ספד לו חברו, סגן ראש המועצה ויו"ר ועד המתנדבים אשכול טבריה, דודו ברגר. "הוא התנדב במערך רפואת החירום של מד"א בגליל התחתון והציל חיים רבים בקרב הקהילה ובכלל. תמיד חתר לעזור, לסייע ולתת לכל מי שנדרש. מעבר למעלותיו הרבות היה שגיא חבר, חבר אמת. אנו המומים וכואבים על לכתו בטרם עת ונעמוד בחיבוק גדול לצד המשפחה".