לפני קצת יותר משנה יצאה לדרך הרפורמה בחלוקת כלי ירייה, שאותה הוביל השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. אחרי יותר מ-365 אלף בקשות, הונפקו כמעט 188 אלף אישורים ומתוכם כ-138 אלף קיבלו את הנשק שלו חיכו. אם בשנת 2022 היו בישראל 154,458 בלי כלי ירייה ברישיון, בשנת 2024 כבר יש יותר מפי שניים - 315,756. אלא שלא הכול עובר חלק. היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 מנהלת חקירה באשר למתן רישיונות בחריגה מהתבחינים שנקבעו ולא מעט מאנשי לשכתו של בן גביר נחקרו. אלא שיותר משנה אחרי ונותרה שאלה אחת פתוחה - מי מקבל את הרישיונות?
עשרות יישובים נוספו לרשימת הזכאות. נגד הרפורמה הוגשה עתירה של התנועה לאיכות השלטון וסיעת העבודה בכנסת ובין היתר דרשו העותרים לפרט מיהם היישובים הזכאיים. בהודעת העדכון שהוגשה בחודש שעבר על ידי הפרקליטות, נמסרה לשופטים מעטפה חתומה ובה רשימת היישובים רק שאותו מידע כלל אינו גלוי לציבור.
חזרה לחקירה. עובדי תגבור, בעיקר בנות שירות לאומי שפעלו במשרד לביטחון לאומי בין 8 באוקטובר ועד 2 בדצמבר, גויסו לאחר שבעה באוקטובר והתברר כי לא עברו הכשרה מתאימה וכי את הריאיונות ערכו בטלפון עם מבקשי הרישיונות. פעילותן הופסקה בהוראת היועצת המשפטית לממשלה. לפי התבחינים, נקבע כי כל בוגר צה"ל שמחזיק בתעודת לוחם, גם אם עבר הכשרה של רובאי 03, יהיה זכאי להגיש בקשה, נוספו לרשימת הזכאים גם עובדים ומתנדבים בגופי הצלה ומתנדבים בכב"ה - כלומר גם משרתים בשירות לאומי זכאים כעת, ובוטלה תקופת ההמתנה של שלוש השנים לעולה חדש המתגורר ביישוב זכאי. התוצאה הייתה כאמור זינוק אדיר בבקשות להוצאת רישיון לכלי יריה ובהתאם, גם באישורים שניתנו.
בתקופה הזו, כך עולה מחקירת המשטרה, הנפיקו עובדי התגבור 23 אלף רישיונות זמניים לכלי יריה, 458 מתוכם הם רישיונות שעל פי החשד הונפקו תוך חריגה לכאורה משני תבחינים שנקבעו בתקנות והענקת רישיון על בסיס תבחין אחר. בנוסף, הנפיקו עובדי התגבור 15,424 רישיונות נשק סופיים, 688 מתוכם הונפקו תוך חריגה לכאורה משני התבחינים. סך הכול עולה מהחקירה כי 1,146 רישיונות הונפקו בתקופה של חודשיים תוך חריגה מהתבחינים.
החקירה עדיין מתנהלת, אך מקורבים לשר בן גביר אומרים כי גם אם זה יתברר כנכון, מדובר במספר זניח לעומת מאות אלפי הרישיונות שהונפקו בהתאם לתבחינים. עם זאת, בכיר לשעבר באגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, אומר כי גם אלף רישיונות שחולקו שלא לפי התבחינים, עלולים להוות סכנה. "זה מאוד מטריד. בדברים האלה אין אפשרות לטעויות. כשטועים, גם באחוזים קטנים, זה הרה גורל. מדובר פה בחיי אדם. כל מקרה חייב להיחקר ולהיבדק היטב. נשק בידיים לא מיומנות, או לא כשירות, עלול לגרום לאסון", הוא אומר ומוסיף: "בפיגועים האחרונים ראינו שאזרחים עם נשק נטרלו את המחבלים, לפעמים עוד לפני שהמשטרה הגיעה, ואין ספק שהעובדה שיש יותר אזרחים עם נשק מורידה את זמן התגובה. ככלל אני אומר: כלי ירייה שנמצא בידיים הנכונות, של אנשים שנבדקו ונמצאו כשירים ואמינים, ומטופל וכראוי, זה מוסיף לביטחון האישי ומשפר את ביטחון הציבור. אבל, האם אפשר לוודא את כל זה כשמטפלים בכל כך הרבה בקשות? יש הרבה פחות פיקוח על הדבר הזה. זה מאוד מטריד שאת הבדיקות של מבקשי הרישיון עושים בשיחת טלפון. אני גם תוהה עד כמה רמת המיומנות של המראיינים גבוהה והאם עברו הכשרה מתאימה ורענונים".
גם בארגוני הנשים מתריעים על הסכנה שבהצפת הרחובות בכלי נשק. מתחילת השנה נרצחו 34 נשים לעומת 32 אשתקד. יש לציין כי אף אחת מהן לא נרצחה בנשק שסופק במסגרת הרפורמה, אבל לדברי רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצו, זו טענה מיתממת. "מסקר אחרון של הלמ"ס עולה שבישראל יש 200 אלף משפחות שנמצאות במעגל האלימות. במשך שנה, הבתים הוצפו בנשקים ומי שטוען שהמאקדח הזה לא נורה כדור שהרג אישה, הולך לקצה", היא מאשימה. "זו מניפולציה. מה שהן חוות זה נשק בבית. הנוכחות של האקדח בבית זה הדבר. זה משנה את מערך הכוחות. הוא לא צריך לאיים. האיום זמין וקיים והוא יכול להשתמש בו בכל רגע. החוויה של האישה והילדים, כשבבית יש אדם עם אקדח, שהפתיל שלו קצר, זה אומר לחיות עם איום תמידי. הוא לא צריך לעשות או לדבר. זה שם. איום פיזי ומוחשי. זה גיים ציינג'ר. אי אפשר להתעלם מזה. זה פשוט חוסר הבנה מוחלט של הדינמיקה בין הבתים, או חוסר אכפתיות".
סקר הביטחון האישי לשנת 2023 שערך הלמ"ס בשיתוף עם המשרד לביטחון לאומי, הציג תמונה מדאיגה באשר לרמת האמון של הציבור במשטרה. נזכיר שהשר בן גביר נכנס לתפקידו בינואר 2023 והסקר נערך בחלקו ממש עם כניסתה של הרפורמה לתוקף. מהסקר עלה שמרבית נפגעי העבירה בישראל אינם מדווחים למשטרה ובכל שנה, מאז פרסום הסקר הראשון בשנת 2014, חלה ירידה מתמשכת בשיעור הדיווח של נפגעי עבירה למשטרה. אם בשנת 2014 עמד שיעור הדיווח למשטרה על 36.9%, בשנת 2023 הוא כבר עמד על 25.6%. זהו השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון והוא מעיד לא רק על חוסר אמון במשטרה אלא גם על תחושת חוסר ביטחון של הציבור. נתונים מטרידים נוספים שעלו מהסקר מצביעים על כך ששליש מהנשים אינן מרגישות בטוחות ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשיכה, רק 18% מהאזרחים, נשים וגברים, דיווחו למשטרה על היפגעות מעבירה לעומת 21% בשנה הקודמת. כלומר, לפי הסקר, רוב גדול, גדול מדי, של נפגעי עבירת אלימות או איום באלימות, לא פונים למשטרה.
רק לאחרונה, בדיון בוועדה לביטחון לאומי, הצהיר מפכ"ל המשטרה דני לוי, שנכנס לתפקידו לפני כחמישה חודשים, כי נתוני הפשיעה בירידה. "נתוני הפשיעה במצב מצוין לעומת מה שהיה", אמר. זאת למרות שהשנה טרם הסתיימה ומספר הנרצחים בחברה הערבית זהה (כרגע) לנתון אשתקד, ומספר הנשים שנרצחו גבוה יותר מאלה שנרצחו בשנת 2023 ובשנת 2022 - אז נרצחו 22 נשים. בעקבות הדברים האלה אי אפשר שלא לתהות האם בסקר הביטחון הלאומי לשנת 2024, השנה שבה כבר פעלה הרפורמה לחלוקת כלי ירייה, תהיה הלימה בין כמות הנשקים שהציפה את הרחובות לבין תחושת הביטחון האישי של הציבור. בסביבתו של בן גביר משוכנעים שהם עושים היסטוריה וטוענים כי תחושת הביטחון האישי עלתה. את האמת נדע בעוד כמה חודשים כשיתפרסמו ממצאי הסקר הרחב של הלמ"ס. בינתיים, בסקר עדכני שנערך בוויצו לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים, המצוין בכל שנה ב-25.11, ציינו רק כשליש (36%) מנפגעות האלימות במשפחה כי דיווחו למשטרה על האלימות שחוו. כלומר, בקרב הנשים לפחות, נראה שרמת האמון במשטרה נמוכה, כמו גם תחושת הביטחון האישי. למרות הרפרומה.
מלשכתו של השר איתמר בן גביר נמסר בתגובה: "אנחנו מתייחסים לנתונים שניכרים בשטח: 'יותר מ-180 אלף אנשים שקיבלו רישיון לנשק מדברים בעד עצמם. מספרם של מאות האלפים שהוציאו רישיון לנשק מוכיח שהציבור נותן אמון מלא ברפורמה. נזכיר שוב: אף אישה לא נהרגה מנשק שניתן במסגרת הרפורמה. מקרי הרצח של נשים התרחשו באמצעות נשק בלתי חוקי או באמצעות סכיני מטבח. לעומת זאת, בכל הפיגועים האחרונים הוכח שאזרחים חמושים הם הראשונים בקו האש, מנטרלים את המחבלים ומונעים אסונות גדולים יותר".