יכולות תלמידי כיתה ח' במתמטיקה ומדעים ירדו משמעותית בארבע השנים האחרונות - כך עולה הבוקר (רביעי) מתוצאות המחקר הבינלאומי TIMSS. אחד מכל חמישה תלמידים מתקשה בידע ובמיומנויות בתחומים אלה. הפערים בין המגזרים התרחבו, עם הידרדרות כפולה אצל דוברי ערבית.
כך, הישגי התלמידים בשני התחומים חזרו 16 שנים אחורה, לאלה שעלו במבחן שנערך ב-2007. בשני התחומים זו הירידה החדה ביותר מבין מדינות OECD שהשתתפו במחקר, ובין המשמעותיות מבין כלל המדינות. רק בארבע מדינות אחרות היו ירידות דומות או חדות יותר - בחריין, ירדן, קזחסטן ומלזיה.
במתמטיקה, ישראל יורדת 14 מקומות - ממקום 9 ל-23, מבין 44 מדינות שהשתתפו במחקר האחרון. במדעים, ההידרדרות היא של 9 מקומות - מ-16 ל-25. במתמטיקה ישראל מתמקמת כעת מעט מעל הממוצע, ובמדעים, לראשונה מ-2007, ההישגים ממוצעים ואינם מעליו.
תמונה
המחקר נערך מדי ארבע שנים ברחבי העולם. בנוכחי, שהועבר בשנה שעברה, השתתפו כ-300 אלף תלמידים מכ-9,000 בתי ספר. בישראל הוא התקיים בחודש מאי בקרב מדגם מייצג של כ-5,200 תלמידים מ-195 בתי ספר.
תוצאותיו מציגות תמונת מצב מדאיגה. הצניחה בהישגים אמנם משקפת מגמה עולמית בעקבות משבר הקורונה, עם ירידה ממוצעת של 12-11 נקודות - אך בישראל היא קשה במיוחד. ברשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך מצביעים על הסגר הממושך בישראל, 130 ימים שכללו סגירת מוסדות חינוך, כגורם מרכזי לכך. עם זאת, הם מציינים כי לא ניתן לייחס את ההשפעה למגפה ישירות מאחר שבמדינות אחרות לא בהכרח נראתה ירידה דומה. בסך הכול, כ-40% מהמדינות רשמו ירידה, בעוד כ-50% נותרו ללא שינוי והיתר השתפרו. בין הגורמים נוספים שמנו נמצאים חוסר היציבות בבעלי התפקידים במשרד החינוך והמצב הביטחוני המשתנה, אם כי המלחמה הגיעה לאחר המבחן.
כך, נרשמה בישראל ירידה חדה של 32 נקודות בממוצעי ההישגים של תלמידי כיתות ח' הן במתמטיקה והן במדעים. בהתאם, נראית עלייה חדה בשיעור התלמידים המתקשים במתמטיקה ובמדעים. 20% סווגו לרמה שמתחת לסף, לעומת אחד מכל שמונה ב-2019. רק אחד מכל 13 תלמידים בישראל הצטיין ב-2023, לעומת אחד מכל 7 תלמידים במחזור הקודם.
פערים בין דתיים לחילונים, שיעור המתקשים בחברה הערבית הוכפל
כמו כן, ניכרת עלייה בהבדל בין דוברי עברית לדוברי ערבית, בשני התחומים. הירידה החדה בקרב דוברי עברית, 26 נקודות במתמטיקה ו-29 נקודות במדעים, עוד מתונה בהשוואה לדוברי ערבית - 56 נקודות ו-49 נקודות, בהתאמה.
שיעור המתקשים בחברה הערבית הוכפל - מ-20% ל-40-45%. בשיעור המצטיינים בשני המגזרים חל צמצום דרמטי. בקרב דוברי עברית מדוברת כעת על 11-8% מצטיינים, ובקרב דוברי ערבית בשיעור כמעט אפסי של 2-1%.
פער נוסף התגלה בין החינוך הממלכתי לממלכתי-דתי. בממלכתי-דתי חלה ירידה ממוצעת של 37 נקודות במתמטיקה ו-35 במדעים, לעומת 22 ו-26 בחינוך הממלכתי.
עוד עולה מהממצאים כי בין התחומים בהם ישראל חזקה ביחס לעולם נמנים אלגברה וכימיה ופיזיקה. לעומת זאת, בנתונים והסתברות ומדעי כדור הארץ תלמידי ישראל חלשים ביחס למקביליהם.
מבחינת הטבלה העולמית, חמש המובילות במתמטיקה הן מדינות וישויות חינוך ממזרח אסיה - סינגפור, טיוואן, קוריאה הדרומית, יפן והונג קונג, לפי סדר. בתחום המדעים הסדר דומה: סינגפור במקום הראשון, אחריה טיוואן, יפן, קוריאה הדרומית - ואנגליה.
"נדרוש תקצוב תוספתי של מיליארד שקלים למערכת החינוך"
משרד החינוך ציין כי הוא מוביל תכנית מערכתית מקיפה בנושאים אלה. "התכנית כוללת התאמת תכניות הלימודים במתמטיקה לסטנדרטים בינלאומיים והגדלת מסגרת השעות בחטיבות הביניים ל-15 שעות שבועיות במתמטיקה ו-14 שעות במדעים. במקביל, המשרד משלב כלים טכנולוגיים מתקדמים בהוראה, כולל מערכת דיגיטלית ללמידה מותאמת אישית ושילוב בינה מלאכותית והורחבו תכניות המצוינות במתמטיקה", מסרו.
עוד הוסיפו כי "המשרד מקדם גם מערך תמיכה מקיף הכולל הסבת אקדמאים מההייטק להוראה, שילוב הנדסאים בהוראת המתמטיקה והמדעים, ומערך תמריצים ומלגות. תוקם בהחלטת ממשלה מועצה לאומית לחינוך למקצועות ה-STEM, ויושם דגש מיוחד על פיתוח מקצועי למורים ותמיכה בבתי ספר במדד סוציו-אקונומי נמוך".
"השקעה בדור העתיד היא הערובה הבטוחה ביותר לחיזוק החוסן הלאומי. עם סיום המלחמה נדרוש תקצוב תוספתי של מיליארד שקלים למערכת החינוך להתמודדות עם האתגרים החדשים", אמר שר החינוך יואב קיש.
לדבריה של פרופ' מיכל ציון, חוקרת הוראת המדעים והוראת ולמידת חקר מהפקולטה לחינוך של אוניברסיטת בר אילן, "ניתן להצביע על משבר חמור בתחום הוראת המדעים: אין מורים. בגלל מחסור חמור זה של מורים, מנהלים מעמיסים על המורים יותר ממשרה וכתוצאה מכך מורים למדעים לא יכולים לצאת להשתלמויות ייעודיות, נשחקים ובורחים מהמערכת. בתחומי המדעים אפשר לעבוד בהייטק ולכן הבריחה מההוראה היא קלה".
"בנוסף לכך", היא אומרת, "מבחן טימס דורש אוריינות קריאה וכתיבה ברמות מאד גבוהות: שאלות אמריקניות, בהן צריך להבין את השאלה ושאלות פתוחות שצריך לדעת לנסח תשובה. אוריינות הכתיבה והקריאה בישראל בבעיה קשה וגם זה מקרין על המבחנים במתמטיקה ומדעים".
נשיאת מכללת בית ברל ושרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר, הגיבה על ההתדרדרות החמורה בציוני תלמידי ישראל במתמטיקה ומדעים: "תלמידי ישראל הם הקורבנות המיידיים של הפקרת תחום החינוך על ידי ממשלות ישראל"
עוד הוסיפה תמיר, "התוצאות החמורות מעידות על ההתנהלות הכושלת הן בתקופת הקורונה והן בתקופת המלחמה. ילדי ישראל הם הקורבנות המיידיים של מדיניות ממשלות ישראל בצל המלחמה וההפקרה הישראלית המתמשכת את תחום החינוך".
פורום הייטק למען ישראל הכולל מנכ"לים ומנכ"ליות מתחום ההייטק מגיב לחשיפת ציוני התלמידים הישראלים במבחן הבינלאומי: "חינוך ילדי ישראל הוא המפתח לעתיד המדינה. מחקרים מראים שהחינוך הממלכתי סובל מאפליה תקציבית חמורה, ובתקציב 2025 מתוכנן קיצוץ דרקוני נוסף. צעדים אלו מאיימים על עתיד ההון האנושי בישראל, שהוא הבסיס להצלחת תעשיות ההייטק והמשק כולו. זו קריאת השכמה לממשלת ישראל להתעשת, להפסיק את הפוליטיזציה של הקצאת המשאבים ולהפנות תקציבים משמעותיים לחיזוק התשתיות האנושיות והטכנולוגיות".
מארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים" נמסר: "הצניחה בהשגים של תלמידות ותלמידי ישראל ביחס למדינות ה -OECD במתמתיקה, לא הפתיעה את מנהלי בתי הספר. הסקר השנתי שלנו, שפורסם בתחילת נובמבר, עליו השיבו מאות מנהלים הראה כי 69% מהמנהלים אינם מעריכים שיישארו בתפקידם יותר מארבע שנים. מחציתם אף השיבו שלא יישארו במערכת יותר משנתיים. לצד הנתון הזה, כ - 60% מהמשיבים ציינו את המחסור במורים איכותיים במערכת כאחד מארבעת האתגרים המשמעותיים ביותר עמם הם מתמודדים".
בנוסף, "55% לא הצליחו לגייס את מלוא צוותי ההוראה, בעיקר מורים לאנגלית, מדעים ומתמטיקה. המשמעות: נתוני ה"טימס" העגומים אינם גזירה משמיים, אלא תוצאה של קבלת החלטות או ליתר דיוק העדר קבלת ההחלטות הנכונות. כדי להביא לשיפור בהישגי התלמידים הכרחי להתחיל מהשארת מנהלים טובים במערכת והפיכת המקצוע החשוב כל כך של מנהל בית ספר לנחשק. ההיפך ממה שהוא היום. מנהלי בתי הספר, מנהיגי הקהילות המקומיות, שבלטו כל כך בתקופת מלחמת חרבות ברזל, הם החוליה החשובה ביותר לשיפור המערכת כולה. בנוסף, יש לקבוע ולתקצב בדחיפות יעד לאומי של שינוי עומק במבנה העסקתם ובשכרם של המורים, כדי למלא מחסור של אלפי מורים איכותיים במערכת החינוך".
גלית כהן כספי, מנכ"לית קרן אייסף לחינוך הפועלת לצמצום פערים בפריפריה: "ההתדרדרות בציוני תלמידי ישראל במתמטיקה ומדעים משקפת מגמה מדאיגה של פתיחת פערים חברתיים וכלכליים בחברה הישראלית שאת השלכותיה נראה שנים קדימה. לאוכלוסיות המוחלשות בפריפריה החברתית- גיאוגרפית, אלו הנמצאות בעיקר בקווי העימות וממשיכות להתמודד עם השלכות המלחמה הארוכה, לרוב אין האמצעים לגשר על הפערים הלימודיים. אותם תלמידים שבשנה האחרונה פונו מביתם, חוו משברים נפשיים ולא למדו באופן סדיר, ישלמו את המחיר הכבד יותר, גם בקריירה העתידית. בכדי שהקיטוב והפערים בחברה הישראלית לפחות לא יקצינו, נדרשת חשיבה מחודשת שתשים דגש ותקציבים על האוכלוסיות שנפגעו יותר מכולם."
קרן אייסף לחינוך, היא הקרן הותיקה בישראל הפועלת לצמצום פערים חברתיים וכלכליים באמצעות השכלה גבוהה. כ 70% ממלגאי הקרן מגיעים מאזורי דרום וצפון הארץ שנפגעו במלחמה, ולכן אנשי הקרן מכירים לעומק את הצרכים, הקשיים והפערים שעולים מהשטח בשנים האחרונות. לקרן תוכניות רבות גם בקרב תלמידים בתי ספר באזורים מוחלשים.