איך אפשר להציל חיים ואיך מנסים למנוע את הגל שעלול לבוא אחרי המלחמה? אלו הנושאים שנידונו היום (שלישי) ביום המודעות הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות ומניעת אובדנות בכנסת בוועדה לזכויות הילד, פניות הציבור וועדת הבריאות.
מאז 7 באוקטובר מדווחים המומחים על גידול של כ-40% בפניות למוקדי מצוקה ובריאות הנפש. "נכון לעכשיו לא רואים עלייה בשיעורי ההתאבדות, אך עם סיום המלחמה אנחנו חוששים מצונאמי של בריאות הנפש", אמר פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות.
יעל פומרנץ, מנהלת היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות, הסבירה כי בעתות משבר לא נרשמת עלייה בהתאבדויות, אך החשש הוא מפני הגל שאחרי - כשהמתח מתפוגג והמציאות הקשה מכה במלוא עוצמתה.
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנמסר ממשרד הבריאות הראה כי בידיהם מידע על מקרה אובדנות אחד, של אישה בת 22 (שיראל גולן; א.ח) שנכללה ברשימת המשתתפים שהועברה ממארגני המסיבות. כמו כן דווח על שלושה ניסיונות התאבדות של נשים שורדות המסיבות, שהגיעו לחדרי המיון עד אוגוסט 2024.
לדבריה של מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות במשרד הבריאות, לפחות אדם אחד מתאבד בכל יום בישראל, כאשר בפועל קיים תת-דיווח, בשל רישום סיבות מוות אחרות. כ-500-400 מתאבדים בישראל בכל שנה, וכ-7,000 ניסיונות התאבדות שהגיעו לחדר-מיון מדווחים מדי שנה.
בתוך כך, משרד הבריאות מפעיל את התכנית למניעת אובדנות המתוקצבת ב-15.7 מיליוני שקלים לשנת הנוכחית ובשנה הבאה יתווספו עוד 2 מיליון שקלים. סתיו כהן, מעמותת בשביל החיים, אמר: "קיים פער מאוד גדול בין החוויה של מי שמתמודד נפש לבין מי שנמצא בסביבה שלו והיכולת של הסביבה לעזור. כולם בסביבה יודעים לזהות דימום פיזי וידועים שצריך לשים חוסם עורקים, אבל לא יודעים לזהות מצוקה נפשית ומה עושים איתה. ה-7.10 פתח אצל כולם משהו בנפש".
ד"ר אבשלום אדרת, סיפר כי בנו התאבד לפני 27 שנים בגלל שיבוץ לא נכון בצבא. "הוא היה שם חודשיים, ובפעם הראשונה שהוא יצא עם נשק הוא הלך לשדה והרג את עצמו. את המושג מצוקה אבדנית לא הכרתי בכלל. הוא היה ילד מופנם ולא דיבר על זה. בהתחלה היו הרבה רגשות אשמה, אבל החלטתי לתעל את זה לפעילות כדי להפיץ את הידע הזה. עד לפני 10 שנים המדינה לא לקחה אחריות בגרם אחד בנושא. בלי תקציב ומשאבים אי אפשר לעזור לילדים שמבקשים עזרה".
מנתונים שנאספו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי על פי הנתונים הקיימים, בישראל נרשמים מדי שנה כמה מקרי התאבדות של ילדם ובני נוער עד גיל 18 לצד כמה מאות מקרי ניסיון התאבדות. מנתונים שנאספו על ידי המועצה שלום הילד עולה כי ברוב השנים בין 2010 - 2020 נרשמו מעל עשרה מקרי התאבדות של קטינים.
מול נתונים אלה, על פי משרד הבריאות עולה כי שיעור התאבדויות קטינים, מכלל מקרי התאבדות בשנה נע בשנים שנבדקו, בין 1.6% ל-3%. בין השנים שנבדקו (2020-2000) אחוז הבנים שהתאבדו היה גבוהים פי 2.5 משיעור הבנות, 72% לעומת 28% בהתאמה. קטינים מתחת לגיל 14 היוו כשליש מכלל הקטינים שהתאבדו. באשר לקבוצות האוכלוסייה, כ-6% מהתאבדויות בחברה הערבית היו בקרב קטינים מתחת לגיל 15 בהשוואה לפחות מ1% בקרב יהודים.
יונתן שתיוי, יוצר תוכן ברשת, סיפר כי בילדותו גם הוא התמודד עם קשיים חברתיים וילדים רבים התקשו לקבל אותו. "הייתי מבלה הרבה זמן לבד ובדיוק במקום הזה מצאתי מפשט ברשתות החברתיות, להיות פעיל ולשתף תוכן. זה הגדיל את הביטחון העצמי שלי. בזכות זה הצלחתי ליצור קשרים חברתיים משמעותיים. החוויה הזו עזרה לי לדעת למצוא את אלה שנמצאים בצד ולדעת לגשת אליהם, לפעמים שיחה של כמה דקות מספיקה כדי להראות שיש מישהו שאכפת לו. אני משקיע הרבה כדי להעלות את המודעות, יש ילדים רבים שזקוקים לעזרה ואנחנו חייבים להיות שם בשבילם".
ע"פ עמותת עלם - העמותה לנוער במצבי סיכון, "עלם דיגיטל" שמפעילה העמותה הינו אחד הגופים היחידים המשתמשים בטיקטוק כפלטפורמה לאיתור בני נוער במצוקה. במסגרת פרויקט איתור של התחום, אותרו 5,920 נערות/ים במצבי מצוקה שונים. 6,137 נערות ונערים פנו להתערבות ב"קליניקה הוירטואלית" של העמותה באמצעות הוואטצאפ/צ'אט אנונימי.
המצוקה של שורדי המסיבות
"יש המון שורדי מסיבות שלא מוכרים במשרדי הממשלה, המידע שיש לביטוח הלאומי על שורדי המסיבות לא תואם את המציאות בשטח. יש לי תחושה שיש כאן קריסת מערכות ממשלתית אל מול מציאות נוראית שהמשפחות חוות יום יום", אמרה אוסנת חסון, שבנה שרד את הטבח שנעשה במסיבה בנובה.
עומר לשם, שורד של מסיבת הטבח, הצטרף לדבריה ואמר כי "עד היום לא קיבלתי טלפון משום משרד ממשלתי. צריך להיות איש קשר לכל שורד מסיבה שיודע לסייע בכל מה שצריך ולנהל עבורו את כל התהליך הבירוקרטי למיצוי זכויות. צריך להנגיש את המידע לשורדים בדרך עדכנית ומותאמת".
נגה רוזנברג, שורדת מסיבת הטבח אמרה כי: "צריך לתת מתווה פיצויים לשורדי המסיבות בדיוק כפי שנתנו למפונים מהצפון ומהדרום. יש משפחות שנכנסו לחובות והמדינה לא מסייעת להן. יש גם שורדים שחתמו עם עורך דין שייצג אותם והם חייבים לו כעת עשרות אלפי שקלים בלי שום דרך לשלם לו.יש כאן תופעה של עורכי דין שגובים שכר טרחה גבוה מאוד לנפגעי ה- 7 באוקטובר".