ההישגים בשפה של תלמידי יסודי יוצאי אתיופיה מרקע חברתי-כלכלי נמוך עקפו לראשונה את אלה של תלמידים דוברי עברית מרקע דומה, כך עולה מדו"ח משרד החינוך שמתפרסם היום (ראשון). לצד זאת, מסתמן כי הפערים הכלכליים והחברתיים עוד ניכרים: כ-85% מקרב התלמידים יוצאי אתיופיה מגיעים מרקע חברתי וכלכלי נמוך, לעומת 10% בקרב שאר התלמידים דוברי העברית.
תלמידים יוצאי אתיופיה, כמו יתר התלמידים העולים או בני העולים, מתמודדים עם קשיים לימודיים משמעותיים. בדו"ח זה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך השוותה בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין תלמידים דוברי עברית שאינם יוצאי אתיופיה, בגילאי יסודי וחטיבת ביניים, בהתייחס להישגים במבחן שפת אם ולעמדות תלמידים כלפי לימודי השפה.
מניתוח הנתונים, עולה שמגמת ההשתלבות בחינוך של יוצאי אתיופיה נמשכת, ואף הואצה בשנים האחרונות. פערי ההישגים בין תלמידים יוצאי אתיופיה ושאינם יוצאי אתיופיה ביסודי ובחטיבות הביניים) הולכים ומצטמצמים באופן עקבי ומשמעותי משנת הלימודים תשע"ה (2014-2015) ועד למדידה האחרונה בשנת תשפ"ג.
עוד נמצא שיוצאי אתיופיה מגלים יותר הנאה ועניין בשיעורי העברית ביחס לחבריהם. בחטיבות הביניים, תלמידים יוצאי אתיופיה מדווחים על תחושת מסוגלות נמוכה בלימודי העברית, אך הם מייחסים לה חשיבות רבה יותר, בהשוואה לשאר התלמידים דוברי העברית.
שר החינוך יואב קיש אמר כי "הנתונים והמגמה עליה הם מצביעים מעידים על תנועה בכיוון הרצוי והנדרש. השפה העברית היא מפתח הכניסה לכל תחומי הדעת ומנבא מרכזי להצלחה לימודית. כשר חינוך, נושא זה קרוב במיוחד לליבי, ומשרד החינוך בראשותי מחויב להמשיך ולחזק את המגמה החיובית הזו".
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני הוסיף: "הנתונים המוצגים היום אינם רק מספרים - הם משקפים סיפור הצלחה של התלמידים ושל מערכת החינוך כאחד. הצמצום העקבי בפערים מעיד על אפקטיביות התכניות והמשאבים שהושקעו לאורך השנים. משרד החינוך ימשיך לפעול בנחישות להעמקת מגמות אלו, מתוך הכרה בחשיבות השפה העברית כמפתח להצלחה אקדמית וחברתית."