יישובי הצפון נערכים לחזור ללימודים בהדרגה בעקבות הפסקת האש עם לבנון. אם לא יהיה שינוי - חלק מהמסגרות ייפתחו כבר ביום ראשון. אולם בדרך לשגרה יעמדו בפניהם שורת אתגרים, בהם שיקום בתי הספר והגנים, צוותי חינוך חסרים ותושבים שלא ממהרים לשוב עד לוודאות ביטחונית.
מחוז צפון במשרד החינוך סיים לאחרונה לגבש את תוכנית החזרה ללימודים, שצפויה לעבור התאמות לפי ההתפתחויות הביטחוניות. זו תכלול שלושה שלבים: בראשון - חזרה מידית של חלק מהתושבים ליישובים וחזרה של יישובים שלמים שפחות נפגעו, בשני - טפטוף של תושבים שיצטרפו לחבריהם שחזרו, בסביבות ינואר-פברואר, ובשלישי - חזרה ליישובים בהם הפגיעה קשה יותר, לקראת שנת הלימודים הבאה.
בשבוע הבא יציגו לראשי היישובים ולמנהלי המסגרות את התוכנית שנבנתה. יחד עם אנשי המשרד, הצוותים יקיימו שולחנות עגולים בניסיון לאתר את המכשולים הצפויים ולגבש פתרונות משותפים. עוד קודם התוכנית הועלתה בפני פרויקטור הצפון אליעזר צ'ייני מרום, לשר זאב אלקין ולשר החינוך יואב קיש.
העבודה הפיזית לתיקון המוסדות החינוכיים מתחילה כבר עכשיו. לפי נתונים שהועברו לוואלה לאחר בדיקה משותפת לאנשי החינוך ומס רכוש, 79 בתי ספר וגנים זקוקים לכך, בהם 47 שנגרם להם נזק משימוש מבצעי של צה"ל ו-32 שנפגעו מטילים וכטב"מים. המוסדות נמצאים, בין השאר, בשלומי, קריית שמונה, מבואות חרמון ומטולה, וספגו פגיעות דוגמת זגוגיות חלונות שהתנפצו ורצפה וקירות שנשברו.
אתגר נוסף נמצא ביישובים שנפגעו פחות, אך סבלו משגרת לימודים חלקית ולא סדירה. להערכת משרד החינוך, 60% מהמסגרות באזור הצפון לא פועלות באופן מלא. למידה בתורות בין כיתות באותה שכבה, לפי ימים, שיעורים בזום או במקומות שאינם מיועדים לכך כמו מקלטים וחדרים ארעיים. שם ינסו להתחיל לחזור לתפקוד מלא שלב-אחר-שלב.
במשרד החינוך ערים למורכבות שצפויה ברתימת התושבים לחזור לבתיהם ולשגרה לאחר שנה בה הספיקו למצוא לעצמם פתרונות חלופיים. אלה השתקעו במסגרות ויישובים אחרים, הילדים מצאו חברים חדשים. כעת הם שוקלים אם בכלל כדאי לחזור, או שמחכים להצטרף למסה שכבר תשוב.
אחד הפתרונות שעל הפרק יהיה הקמת בתי ספר ארעיים, ביישובים כמו ראש פינה, שיאפשרו להם התקרבות הדרגתית. במשרד לא רוצים לדחוף חזק מדי. "הילדים צברו פערים חברתיים ונכנסו למציאות אחרת. ילד שמגיע ליישובים האלה עכשיו, לפני התיקונים, רואה הרס וחורבן ומקבל שוק נוראי", מספרת אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד.
מורכבות נוספת תהיה ייצוב מחדש של הצוותים החינוכיים שיקבלו את התלמידים חזרה. כשאר התושבים, לא כל המורים והסייעות ימהרו לחזור. כך, עלול להיווצר מחד מצב בו מספר הילדים אינו מספיק עבור תקן לאיש חינוך - ולהפך, הגעת תלמידים רבים שתיצור חוסר באנשי חינוך.
בין הדרישות שיופנו למשרד האוצר תהיה תקצוב תמריצים לאנשי חינוך שיחזרו למסגרות בצפון. "אם יגיעו מספר ילדים נמוך לגן אני רוצה בכל זאת לפתוח להם אותו", אומרת שמחון. בסך הכול, שמחון ומשרד החינוך ביקשו 380 מיליון שקלים מהאוצר למען תוכנית "השיבה הביתה". אלה כוללים בין היתר רשת ביטחון לפערי התקנים, טיפול בתשתיות והכנה לכשירות בעקבות אי-פעילות, תוספת תקציבית שתינתן באופן דיפרנציאלי לרשויות לתפעול בתי ספר. כשמדובר על התוכנית הרב-שנתית, 15 מיליארד שקלים לחמש שנים, במשרד ינסו לבקש להקצות רבע ממנה לחינוך.
הטיפול באתגרים ייעשה דרך שמונה צוותים שהוקמו: צוות שיפוץ מוסדות חינוך והחזרתם לכשירות - שכבר החל לעבוד - צוות כוח אדם והוראה שידאג למפות חוסרים ולדאוג לתמריצים, צוות פדגוגיה, צוות חוסן שייתן מענים לתלמידים שחוזרים מהפינוי, צוות תקצוב שיפעל מול האוצר, צוות הסברה לציבור, צוות ביטחון ובטיחות, וצוות ניטור נתונים, שינתח למשל איזה משפחות חזרו.
"לאט לאט התושבים יגיעו", מקווה שמחון. "כשהממשלה תעשה פעולות, כמו מענקים לעודד אנשים לחזור, זה יעשה את שלו. אני דוגלת באמירה שההמון חזק מכל שלטון. אנשים רוצים לחזור הביתה אבל חצויים כרגע. המצב הביטחוני עוד לא יציב".